האש של אופק
יוגית על מלא
בעידן אחר, לפני עשור וחצי, שלח אותי עיתון זה "להירגע" בתרגול יוגה. בסיומו סימסתי לעורך שהיה "משעמם!", והוא השיב "יופי, עכשיו תעבירי לי עוד 399 מילה". כיום, אחרי שחזרתי מעוד סופ"ש יוגה מרתק בארץ, אני קוראת את הטור שבו קרעתי ליוגה את הצורה ומפנימה התפתחות אישית מהי.
הדבר הראשון שמלמדים נזירים בני 5 הוא לנשום נכון, הידעתם? לבושתי אודה שלמדתי זאת רק השנה. בזכות היוגה, עמידות ראש וידיים, מתיחות ומדיטציה הפכו לחלק המאזן בחיי. בתרגול באוויר הפתוח או בבית מול כת היוגים באינסטגרם, מצאתי דרך לספק את שלוותי המאומצת בקצב החיים שהכתבתי לעצמי, ובזה שהמציאות הישראלית מכתיבה לא רק לי.
כיום אני מעריכה כל נשימה בלי לתרגל אותה בהודו. ממליצה גם לכם להתנסות בקסם – יוגה, מעצבים ישראלים לשלווה זמנית. נמסטה!