ותיקי מפא"י ההיסטורית זוכרים היטב את השיטה: בכל פעם שמבקשים לקבור נושא, מקימים ועדה. נזכרתי באמירה הזו, שמוכרת לוותיקי תנועת העבודה, כששמעתי שהוחלט להקים עוד ועדה, והפעם ליוקר המחיה. שרי הממשלה שהתכנסו השבוע לישיבתה השבועית של הממשלה, לראשונה מאז אושרו חוק התקציב וחוק ההסדרים, שמעו הבטחה נוספת מפי ראש הממשלה: להעביר את המאבק ביוקר המחייה לראש סדר העדיפות הלאומית.
פרסום ראשון: זהו הצעד בו ינקוט ברקת לאחר סירוב הממונה על התחרות להתפטר
בזמן שמחירי המזון בעולם יורדים: מדוע בישראל הם רק בעלייה?
כדי להוכיח את רצינות כוונותיו הודיע נתניהו שהוא הנחה את מזכיר הממשלה להביא לישיבת הממשלה הבאה הצעת החלטה, שלפיה תוקם ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה, והוא זה שיעמוד בראשה, יחד עם שרי האוצר, הכלכלה וגורמי מקצוע.
לא ברור איזה צורך יש בוועדה נוספת, כאשר קיים גוף שיכול לטפל ברצינות ביוקר המחיה, והוא הקבינט הכלכלי־חברתי, שגם בראשו עומד ראש הממשלה. מי שעוקב אחרי התנהלותה של הממשלה בכל הקשור להתייקרויות במשק, לא יכול שלא להתרשם שהיא נכשלה כישלון גדול במאבק נגד עליות המחירים. ניסיון ההדחה של עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, לא יפתור את הבעיה. מי ששימשו הממונים על התחרות התייצבו לצדה של כהן ושלחו מכתב לשר הכלכלה, שבו תבעו ממנו להימנע מפוליטיזציה של הרשות לתחרות.
הרשות, שנקראה בעבר רשות ההגבלים העסקיים, אמורה לטפל בגופים שבהם קיים שוק של תחרות מונופוליסטית. אחד הסעיפים בחוק לתחרות כלכלית מעיד בבירור על הכוח שהעניק המחוקק לממונה על התחרות, כשקבע שקביעה של הממונה על התחרות מהווה ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי. בית המשפט העליון העניק גיבוי משלו לרשות לתחרות, כשהחליט שקביעה לכאורית היא בעלת משקל רב.
כהן, שהייתה בעבר היועצת המשפטית של הרשות, נבחרה לתפקיד אחרי שכמה מועמדים סירבו לעמוד בראש הגוף שמשפיע על התחרות בישראל. אחת הסיבות לכך היא, ככל הנראה, הביקורת הרבה שמושמעת כלפי מי שעומד בראש הרשות. הניסיון של הממשלה לגלגל את האחריות להתייקרויות במשק משולחנה לממונה על התחרות - אינו חדש. שר האוצר סמוטריץ', שאחראי במידה רבה על כך שאנחנו משלמים הרבה יותר מאשר בחו"ל עבור מוצרים בסיסיים, הזדרז לתמוך במהלך של הדחת הממונה על התחרות כדי לנסות להרחיק ממנו עניין שהוא אחראי לו ישירות.
על הממונה על התחרות אפשר לומר שהיא לא הצליחה לבלום את השתוללות המחירים של חברות המזון הגדולות. העובדה שבתוך 14 ימים החודש בוצעו 14 העלאות מחירים - היא לא רק באשמתה של הממונה על התחרות, אלא גם באשמתה של הממשלה. שר האוצר סמוטריץ', למשל, הוא זה שחתם בתחילת חודש מאי על העלאת מחירים חריגה של מוצרי החלב בשיעור של 9%. הוא עשה זאת בעיצומו של משא ומתן בין המחלבות למשרד האוצר. מדובר בשיעור העלאה גדול מזה שהיה לפני חצי שנה, והיא בוצעה שלושה שבועות לפני חג השבועות, שבו צריכת החלב ומוצרי החלב מגיעה לשיא.
למען ההגינות צריך לומר שההתייקרות הייתה אמורה להיות חדה יותר ולעמוד על 16%, אבל סמוטריץ' הפר הסכם שנחתם עם המחלבות בתחילת השנה ולא אישר את מלוא שיעור העלאת המחירים. מסתבר שהכל תלוי בממשלה, כמו גם השאלה אם יש להמשיך ולתת לחקלאים סובסידיה או שנכון להעניק תמיכה ישירה לחקלאים כנהוג במדינות העולם.
רשת "קרפור" איננה יכולה להיות הפתרון למחירים הגבוהים. יש צורך בהתנהלות כלכלית נכונה של הממשלה. ביקרתי ב"קרפור" ולא התרשמתי שהרשת יכולה להחליף תוכנית כלכלית מסודרת. אני לא מאמין שעוד ועדה תפתור את ההתייקרויות במשק ותביא לכך שרמת המחירים אצלנו תהיה כמו זו באירופה. אבל אשרי המאמין.