ביום ראשון האחרון, לפני ההצבעה בכנסת, פרסמתי את הציוץ הבא (וזה ממש לא בגלל שאני גאון או מהמר): "לא ברור מה לא ברור כאן? החוק יעבור. א. הקואליציה, בגלל מבנה מנטלי, לא מסוגלת לספוג תבוסה, כולל עיכוב או תיקון מסרס. וב. כמו בכל כיפוף ידיים מול בן גביר וסמוטריץ', אם ביבי לא תומך - אין לו ממשלה. ממילא הסיסמה החדשה של הקואליציה היא 'אחרינו המבול'".
מודי'ס בהודעה חריגה: "המתיחות הפוליטית עלולה לפגוע בכלכלת ישראל"
שר ההגנה האמריקאי לגלנט: "הסכמה ודיאלוג פוליטי הכרחיים להמשך החקיקה"
הציוץ הזה נועד לפזר את השטויות של "פערים קטנים" ו"פשרה" ושאר מסכי עשן. הלקח לכולנו מחייב ראייה מפוכחת יותר של המציאות: יש לנו עסק עם ארגון חסר אלוהים, ושום דבר לא יזוז אם לא ניקח את המחאה לצעד הבא: השבתת המשק במדורג כדי להגיע להדממה גמורה ברמת יום כיפור.
בינתיים הגיעה המחאה עד מדרגות בתי הדין הרבניים. זה היה אזכור נוסף שמדובר לא רק במדינה ליברלית דמוקרטית, אלא גם במדינה חילונית. אם וכאשר (אולי והלוואי, אבל מתי) ישתנה הרכב הממשלה ללא תלות בחרדים, אזי תמיכתם בשינוי המשטר תהיה בכייה לדורות עקב תגובת כל ממשלה, גם אם המרכיב המרכזי שלה יהיה מרכזי למהדרין. אלף צעקות על אנטישמיות לא יעזרו לחרדים (אם וכאשר וכו') שיידחקו לשולי החברה הישראלית.
שלא כמו בראשית הקמת המדינה, אז היו סוג של מגזר קטן ואפילו חביב כחלק מהאקזוטיקה של קיבוץ גלויות, הפעם (אם וכאשר), אחרי הזלילה הגדולה של התקציב, אחרי מטחי העלבונות בכל מה שמזכיר חילוניות, אחרי דחייה של כל הצעה לשדרג את יכולתם ומצבם של בני הדור הצעיר – החרדים יוכתמו כבוגדים בערכי היסוד של מדינת ישראל.
שלא לדבר על הצורך להיפרד מימי הביניים באורח ממלכתי, כלומר לכונן הסדרי נישואים וגירושים, דיני ממונות ומזונות שאינם כפופים להסדרי שבט לא ממש מפותח, ביטול מכבש הכשרות והוצאת בתי הדין הרבניים מחוץ לחוק, אבל לא מחוץ לרצונם של אלו המוכנים להישפט במשפט ההלכה. כל מה שנאמר למעלה כבר קורה במתחמים של המגזר הליברלי הדמוקרטי, אבל המחאה הנמשכת והולכת דוחפת להפרדה גדולה יותר, כלומר להפרדת הדת מהמדינה.
הזרם החרדי נע בעקבות הזרם החרדל"י, בייחוד צעירי העדה. להם שמור מקום בחזית קדושת ארץ ישראל מול הנצרות. יותר ויותר תופעות של יריקות מצד אברכי משי על כמרים ונזירות. נכון שעדיין לא שורפים כנסיות (כנסיית הלחם והדגים בטבריה, זוכרים?) אבל לאחרונה, בסרטון שהופץ ברשתות, תועדו עשרות חרדים שהגיעו לכנסיית מאר אליאס בכרמל הצרפתי והחלו להתפלל במקום.
בנוסף, לאחרונה ביקרה שרה מממשלת גרמניה באתר הכותל בליווי כומר שענד צלב. מלמעלה ירדה הפקודה (משמיים?) להסיר את השיקוץ, ואחת מעובדות הכותל אכן ניגשה אל המשלחת וביקשה שהכומר יסיר את הצלב. הגרמנים מחו רשמית, בקרן למורשת הכותל התנצלו וגורם מדיני אבחן: "יש יותר מדי אירועים שמשדרים תחושה של עוינות כלפי הנצרות". כלום לעומת אירועים נגד הישראליות.