השר דודי אמסלם לא עוצר באדום ולא נח לרגע. אני משוכנע שגם הוא יודע שאין לו סיכוי לקבל את האות למנהל תקין. זה זמן מה שאמסלם פועל להביא לסיום כהונתה של מנהלת רשות החברות הממשלתיות עו"ד מיכל רוזנבוים. עכשיו הוא מנסה לרתום לנושא את נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ כדי שיעזור לו בביצוע המשימה. עו"ד רוזנבוים לא נרתעת מאמסלם, ומוכיחה איך נכון להתנהל בשירות המדינה בלי לוותר על יושרה ועל עמוד שדרה מקצועי.
"אמסלם הסיר אחריות": מנהלת רשות החברות בפנייה דרמטית לנתניהו
״את חצופה״: דודי אמסלם דורש להדיח את ראש רשות החברות
אמסלם נימק את פנייתו לנציב שירות המדינה בכך ש"קיים בסיס איתן להפסקת כהונתה של רוזנבוים". לטענתו, מנהלת הרשות, שנותרה שומרת הסף היחידה, עושה כל שבאפשרותה כדי לסכל את יכולתו להתוות מדיניות. התוויית מדיניות, אם ננסה לפרש את דברי אמסלם, היא לכאורה מינויים פוליטיים לא ראויים על פי חוק שירות המדינה, ומינוי של מקורבים.
אמסלם לא לבד. נייר עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף שחוק משותף של ח"כ שמחה רוטמן וש"ס יאפשר להגדיל את מספר הרבנים מ־500 ל־1,000, כשאת שכרם תשלם הקופה הציבורית. אם יתקבל החוק, שירות המדינה יהפוך כבר בתקופה הקרובה למפעל ג'ובים חדש. בעניינה של עו"ד רוזנבוים הגיע השר אמסלם כנראה למסקנה שבית המשפט לא יעניק לו את הסעד המבוקש, ורק נציב שירות המדינה יוכל לעזור לו לסלק אותה מתפקידה.
במכתבו לנציב מתפייט אמסלם כי הוא לא נדרש מעולם למצב של סיום כהונתו של עובד, אבל הפעם גילה ששומרת הסף לא מתאימה לתפקיד - מה שמביא לחוסר אמון בינו לבינה.
הרשקוביץ, אדם חכם ועסקן ממולח, נמצא במלכוד לא פשוט. כמי שמופקד על שירות המדינה, הוא יודע שעו"ד רוזנבוים ראויה לתואר משפטנית מצטיינת, אבל גם לא שוכח מי מינה אותו לתפקיד. עו"ד רוזנבוים אוחזת ברקע ציבורי מרשים. היא הייתה בעבר המועמדת המועדפת של הקואליציה לתפקיד מבקר המדינה, יחד עם המבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן, אך ביום הגשת המועמדות הסירה את מועמדותה.
עבור הנציב הרשקוביץ מדובר בדילמה לא פשוטה. הוא מכיר היטב את הרקע המקצועי המרשים של מנהלת רשות החברות ויודע שהיא נכס לשירות המדינה, אבל הוא נתון ללחצים פוליטיים לא פשוטים. קשה להמר כיצד ינהג בעתיד. האם ימשיך להעניק לעו"ד רוזנבוים את הגיבוי הראוי ויצטייר כבעל חוט שדרה ציבורי כפי שמתבקש מתפקידו, או שיבצע סיבוב פרסה – ויבחר בדרך שאמורה לרצות את מי שמינו אותו לתפקיד ויכולים להיטיב איתו בעתיד?
גזירת גורל?
מתקפת הסייבר השבוע על המרכז הרפואי מעייני הישועה בבני ברק מצטיירת כמחדל של בית החולים. זאת לא התקפת הסייבר היחידה על מרכזים רפואיים, קדמה לה התקפת סייבר קשה במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, ששיתקה את בית החולים.
מערך הבריאות בישראל חווה מאות מתקפות סייבר בשבוע, מה שהיה חייב להדליק נורה אדומה אצל מנהלי מעייני הישועה, שהיו חייבים למגן את מערך המחשוב שלהם מפני פריצה.
את המחיר המלא משלמים חולים שזקוקים לטיפול דחוף. מניסיון העבר ניתן ללמוד שהאחראים למחדל, שלא מיגנו בעבר את מערך המחשוב, לא שילמו מחיר אישי – והגיע הזמן שמי שאחראים למחדל הנוכחי ייתנו את הדין. טענת בית החולים ש"זה יכול לקרות בכל מקום כיוון שזאת בעיה לאומית" היא ניסיון עלוב לגלגל את האחריות למגרשם של אחרים.
התמיכה של מיכאלי
אני לא מופתע שח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה, תומכת ברון חולדאי לראשות עיריית תל אביב. היא עושה זאת משום שחולדאי תמך בה בשתי מערכות הבחירות שבהן עמדה בראש מפלגת העבודה, וכיוון שהוא חבר מפלגת העבודה. חולדאי הוא מועמד ראוי ביותר, ונכון שימשיך בתפקידו. אין לי שום טענה למיכאלי על כך שהיא תומכת בו.
אלא שלא ברור לי איך ההחלטה של מיכאלי מתיישבת עם העובדה שהיא בוחרת שלא לתמוך באורנה ברביבאי, שכיהנה כאלופה הראשונה בצה"ל. מיכאלי, שתומכת בנשים וטוענת שהן מקופחות, שיש להעניק להן עדיפות, ודוברת בלשון נקבה וזכר, מעדיפה לתמוך במועמד במקום במועמדת? זה מזכיר את העסקנים של מפא"י ההיסטורית, שפעלו רק על פי אינטרסים אישיים, מה שמעיד על כך שמיכאלי במפלגה הנכונה.
לא ברור לי איזו משמעות מעשית יש לתמיכתה של מיכאלי במועמד כזה או אחר, ומי בדיוק יצביע על פי המלצתה. מיכאלי בזבזה מזמן את הקרדיט הציבורי שהיה לה כשבחרה בתיק היוקרתי של משרד התחבורה, והעדיפה אותו על פני משרד החקלאות, שקרוב הרבה יותר לבוחרי תנועת העבודה, אנשי ההתיישבות העובדת ברובם.
אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, מיכאלי ומפלגתה הם אלה שיזדקקו כנראה לתמיכה, אולי אפילו מאורנה ברביבאי, אם היא אכן תיבחר לראשות העיר תל אביב-יפו. מצביעיה של מיכאלי הבינו מזמן שמפלגת העבודה נעלמה מהמפה הפוליטית, ומה שנותר ממנה הוא רק דיבורים וברבורים שאין מאחוריהם דבר. אני משוכנע שמצביעיה לשעבר של מפלגת העבודה יודעים בוודאות עבור מי הם לא יצביעו.
עושק לאור ירח
זה שוד לאור השמש. אי אפשר לעבור לסדר היום על מה שקורה לאחרונה עם המוניות בנתב"ג. עונת הנסיעות בעיצומה, ובמשרד התחבורה לא מתרגשים מנהגי המוניות בנמל התעופה, שגוזרים בכל יום קופה גדולה על חשבוננו.
אם יצאתם בתקופה האחרונה מנתב"ג, חזרתם למציאות עגומה. בעלי אגרוף השתלטו על ההסעות, והם עושים כל שעולה על רוחם. משרד התחבורה מכיר היטב את התופעה, אבל קולה של שרת התחבורה מירי רגב ושל מנכ"ל משרדה משה בן זקן לא נשמעים. וחמור מכך – התופעה הולכת ומתעצמת.
אני מתקשה לקבל את הטענה שנהגי המוניות, שצברו כוח רב, הם ברובם מצביעי הליכוד שהשתלטו על משרד התחבורה, ולכן יש מי שלא מזלזל בכוחם האלקטורלי. בימים האחרונים התבשרנו ששרת התחבורה הנחתה את גורמי המקצוע במשרדה לבחון שינוי תקנה שיאפשר לנהגי מוניות לנסוע בנתיבי תחבורה ציבורית שחסומים עבורם. כיום קיימת הגבלה ולא כל המוניות יכולות לנסוע בנתיב המהיר.
אני מתקשה להאמין שרגב עשתה זאת רק בגלל לובי של נהגי המוניות שפועל במרכז הליכוד. רגב מוכרת כשרה שפועלת רק על פי שיקולים מקצועיים, ואין מחלוקת שמה שמנחה אותה הוא רק טובת הציבור.
יצאתי פראייר
אני אוהב גאדג'טים, ולכן שמחתי לגלות בפייסבוק פרסום של אוזניות חדשות ולא יקרות שמשדרות לטלפון הנייד. האוזניות הוצעו למכירה במחיר של כ־200 שקל, ולתומי חשבתי שמצאתי מציאה ורכשתי אותן. כעבור יום הופתעתי לגלות באלי אקספרס את אותן אוזניות ב־50 שקל, רבע מהמחיר ששילמתי. הבנתי שעשו עליי קופה.
יש בפייסבוק דפים שמשווקים מוצרים פופולריים, תוך שהם מבטיחים הנחות מפליגות ועובדים עלינו בעיניים. בעלי האתרים קונים את המוצרים באתרי הקניות בזול ועושים עלינו קופה. אל תיפלו בפח. תשוו מחירים, ובמידת הצורך תרכשו מוצרים ישירות מאתרי הקניות הסיניים.