חשיפת דבר קיומו של שדה תעופה למל״טים של איראן בלבנון על ידי שר הביטחון יואב גלנט, איום ישיר של ראש המוסד דדי ברנע בנוגע לחיסולים צפויים באיראן, וכן ההתייחסות של הרמטכ״ל רב־אלוף הרצי הלוי לאיומים הביטחוניים הנשקפים מאיראן. מצבור הכותרות הזה בנושא האיראני עשוי אולי לעורר תחושה בציבור בישראל כי התרחש משהו דרמטי בימים האחרונים, וכי המלחמה, חלילה, מתקרבת. אלא שבמציאות, תמונת המצב יותר סטטית ואינה מתאפיינת בתזוזות גדולות.
ללא החדר הסגלגל ועם ארדואן: פרטים חדשים על ביקור נתניהו בארצות הברית
גלנט מאשר שישראל תקפה בסוריה: "רעם המטוסים חזק יותר מכל רעשי הרקע"
הכספים שהשתחררו בעקבות הסרת הסנקציות על איראן - תוצאה של ההסכם השקט עם האמריקאים, יחד עם שיתופי הפעולה המתהדקים בין רוסיה לאיראן - אכן מטרידים מאוד את ישראל. אולם מה שנראה כקמפיין מסרים מתואם, בעיקר כלפי האיראנים, ותפס את הכותרות הראשיות בתחילת השבוע - מכוון לא פחות לממשלה ולעומד בראשה בנימין נתניהו, בעקבות סדר היום שהשתבש בגלל הרפורמה המשפטית והקרע בחברה הישראלית.
זאת כאשר ערב ראש השנה, במערכת הביטחון רואים סיכוי גבוה יותר לאפשרות של עימות צבאי בזירה הצפונית, יחסית לשנים קודמות.
את מה שראש המוסד או הרמטכ״ל רומזים לדרג המדיני, אבל בעדינות הנדרשת, אמר השבוע באופן בהיר שר הביטחון בכנס של המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. ״נוכח האתגרים הגדולים הניצבים לפתחנו, עלינו לומר לעצמנו באופן ברור - מוטלת עלינו חובה לחזור ולעסוק בעיקר: ביטחון, נורמליזציה עם שכנותינו, כלכלה משגשגת והשלטת חוק וסדר - כל אלה קודמים וחשובים מכל מאמץ לאומי אחר", אמר. "זו העדיפות, זו הקדימות וכל השאר, נכון שיחכה לעיתוי ולאופן המתאים".
לא במקרה, למחרת, במהלך יום הדיונים הארוך בבג״ץ בעתירות נגד צמצום עילת הסבירות, צייצו שוב אנשי לשכתו של השר את הציוץ הזה בשמו ובמידה רבה בשם בכירי מערכת הביטחון, שמוטרדים מכך לנוכח העובדה שאיראן שיפרה את מצבה מבחינה אסטרטגית בשנה האחרונה.
לפי הבכירים, ישראל במו ידיה מייצרת לעצמה נזקים המשליכים כבר עכשיו על תמונת המצב האסטרטגית ועל סוגיות הקשורות גם לביטחון ולחוסן הלאומי: פנימה, לתוך הצבא, בהשפעות על הכשירות, המוטיבציה והלכידות הפנימית; והחוצה, בהשפעה על המשק הישראלי, ההשקעות הזרות, מעמדה של ישראל בעולם וכמובן היחסים המדיניים עם ארה"ב, שמצויים במשבר עמוק ומתמשך.
במערכת הביטחון סבורים שלא במקרה איראן וחיזבאללה מותחים עוד יותר את החבל מול ישראל, ומבקשים לנצל את המשבר הפנימי אצלנו לטובתם. חיזבאללה אינו מעוניין במלחמה מול ישראל, אבל כן מוכן לקחת יותר ויותר סיכונים לאורך הגבול. הנחת העבודה הזו נאמרת היום כמעט בכל דיוני ביטחוני אסטרטגי בצמרת מערכת הביטחון. מכאן גם הצורך הדחוף, מבחינת הצמרת הביטחונית, לפתור את המשבר בישראל - שרק הולך ומחריף ככל שהזמן עובר.
לבנים בחומה
כמעט חצי שנה חלפה מאז הצהרת גלנט כי יש לעצור את הרפורמה המשפטית. הצהרה שהציתה מהומה גדולה, שהובילה לפיטוריו על הנייר. החודשים חלפו, אך אותם דברים ואולי אף חמורים יותר נאמרים כיום במערכת הביטחון על סדר יום מדיני־ביטחוני שהשתבש לחלוטין.
בשורה התחתונה, בעקבות אי־התייצבות אנשי צוות אוויר במחאה על הרפורמה המשפטית, למעלה מ־20% מטייסי המילואים לא טסו כבר זה חודשיים וחצי. בשיחות שמתנהלות בין בכירים במערכת הביטחון לטייסים, מדמים את הצבא לחומה שלבנים נשלפו ממנה. אם עוד לבנים יישלפו, הדבר יאיים על יציבותה. בין אנשי המילואים יש המתעודדים מהדימוי הזה. לשיטתם, מעשיהם מנעו את המשך ביצוע הרפורמה, למעט עילת הסבירות, ומנעו את קריסת החומה.
השבוע האחרון, ערב ראש השנה, העצים עוד יותר את תחושת המשבר הפנימי. זו הסיבה המרכזית לכך שראשי מערכת הביטחון צעקו השבוע בקול גדול איראן, אבל כאמור - הכתובת לצעקה הייתה ירושלים ולא טהרן.
כאשר ראש המוסד שם על השולחן הציבורי חשש אמיתי כי הידוק הקשרים בין רוסיה לאיראן יכול להוביל לפגיעה ביטחונית קשה עד איום קיומי. כאשר הוא רומז בעקיפין לאפשרות של סיוע רוסי לאיראן בנושא הגרעין כתגמול עתידי על נשק שמגיע מאיראן, ברנע יודע היטב כי פעולה צבאית או פעולות מיוחדות של המוסד לבדן לא ישנו את המגמות. הוא יודע כי יש צורך בעשייה מדינית של ממש כדי לנסות לשבש את המגמות, ושצריך לרתום את המערב לקמפיין נגד איראן. וכמובן, ברורה לו חשיבות הקשרים עם ארה"ב, גם ברמת המנהיגים.
את הכותרת המרכזית של דברי ראש המוסד תפס האיום שלפיו, לאחר שהמוסד סיכל בשנה האחרונה 27 ניסיונות פיגועים של איראן בחו״ל, יגיע גם תג מחיר בדמות חיסולים אפשריים באיראן.
בתפיסת הגנה בלבד, סבור ראש המוסד שלא ניתן יהיה לסכל תמיד את כל הניסיונות של איראן, ולכן מטרת תג המחיר שעליו הכריז היא ליצור הרתעה ולגרום לבכירים במשמרות המהפכה לחשוש שהם על הכוונת של המוסד כל הזמן. אלא שאין מדובר במגמה חדשה, וחיסולים באיראן כבר היו. הכותרת המרכזית מדברי ראש המוסד שצריכה להישאר ולהטריד עוסקת במשמעות היחסים, על פי תפיסתו, בין הרוסים לאיראנים. מדובר באמירה החריפה ביותר שנשמעה מצד אישיות ביטחונית ישראלית בכירה כלפי הרוסים.
מהומה תורנית
שר הביטחון וראש המוסד בחרו לחשוף פרטים שלא פורסמו בעבר כדי להזכיר כי האתגרים הביטחוניים לא נעלמו. יתרה מזו, הם הפכו למורכבים יותר, והם צריכים לעמוד בראש סדר היום של הממשלה. זאת לצד אתגרים לאומיים נוספים, שלא נמצאים באחריותם הישירה של בכירי מערכת הביטחון.
ואז הגיעה המהומה הפוליטית התורנית על תשעה כלי רכב ממוגנים שסופקו על ידי האמריקאים לרשות הפלסטינית באישור ישראל. יכול להיות שפרטים לא נכונים שפורסמו תחילה על כך שהמשלוח שהגיע לרמאללה, כולל גם אלפי נשקים ותחמושת, העצימו את המשבר הפוליטי לכזה שעשוי אף להוביל למשבר קואליציוני של ממש. אבל גם כך, האמירות החריפות מצד השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר המחישו היטב את עומק הפערים הבלתי ניתנים לגישור בכל הקשור לניהול המדיניות של ישראל בשטחים.
וכך, ראש הממשלה יכול לדבר מכאן ועד הודעה חדשה על הסכם שלום מתקרב עם סעודיה ועל חשיבות הקשרים עם וושינגטון. אלא שאין לזה שום משקל כל עוד יש בממשלה אגף נִצי שרואה את שליחותו הפוליטית בשינוי מוחלט של המדיניות הישראלית ביהודה שומרון.
ראש הממשלה, שר הביטחון וראש המל״ל צחי הנגבי תומכים, גם בעת הזו של הסלמה ביטחונית ביהודה ושומרון, בחיזוק מעמדה של הרשות הפלסטינית ובחיזוק היכולת של מנגנוני הביטחון לפעול בשטח. כמו מערכת הביטחון, גם הם סבורים כי קריסת הרשות הפלסטינית תשרת בעיקר את חמאס, תזרע כאוס בשטח ותאלץ את ישראל להשקיע הרבה יותר כוחות ומשאבים בניסיון לשמור על יציבות ביטחונית - שגם כך מעורערת מאוד בשנה וחצי האחרונות.
הדבר האחרון שישראל מבקשת זה לשוב ולשלוט על מיליוני הפלסטינים ביהודה ושומרון. את חיזוק הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון שלה רואה ישראל כאינטרס ביטחוני מובהק. מדובר בעיקרון שהתקבל גם בממשלה הנוכחית. אלא שהצד הנִצי של הממשלה רואה בדיוק את התמונה ההפוכה. מבחינת שרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, הרשות מסומנת כאויב וכארגון טרור שצריך להפיל ולמוטט.
זו אינה הפעם הראשונה שבה מתגלים פערים מובהקים בתוך הממשלה, אולם נראה כי הפעם במיוחד בן גביר וסמוטריץ' מבקשים למנף את כוחם הפוליטי – יכולתם לאיים בפירוק הממשלה - כדי להשפיע באופן דרמטי על המדיניות של ישראל בשטחים בנושאי ביטחון ואכיפת חוק.
במציאות שבה ראש הממשלה מבקש להתקדם במשא ומתן עם הסעודים, ברור לו היטב כי הנתיב לשם עובר - מבחינת האמריקאים ולא רק הסעודים - בשיפור היחסים עם הרשות הפלסטינית.
אישור העברת תשעת הרכבים הממוגנים לא היה על תקן מחווה. תהליך האישורים בין הדרג המקצועי למדיני התנהל באופן סדור ותקין. הפלסטינים ביקשו את הרכבים הממוגנים כחלק מצורך מבצעי שלהם להתמודד אל מול חמושים במחנות הפליטים.
מנגנוני הביטחון הפלסטיניים אינם משרתים תחת הנחיות מערכת הביטחון הישראלית או עובדים עבורנו, אולם פעמים רבות האינטרסים המשותפים מתלכדים. בצפון השומרון, ובעיקר בג׳נין, זיהו בישראל קריסה של תפקוד הרשות - מה שהוביל למבצע בית וגן. במערכת הביטחון טוענים כי מאז מורגש שיפור בשטח גם בפעילות היזומה של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים.
כוחות צה״ל פועלים היום בשטחי הרשות באופן חופשי לחלוטין, אולם צריך להגיד את הדברים בצורה הברורה ביותר: ללא פעילות של הפלסטינים, צה״ל היה נדרש להיקף כוחות גדול באופן משמעותי מסדר הכוחות שמשרת היום בשטחים. מה שהיה מרתק כמעט את כל הצבא הסדיר הלוחם לאיו״ש ודורש גיוס מילואים בסדרי גודל עצומים.
לכן פעילות של כוחות ביטחון פלסטיניים במחנות הפליטים נגד תשתיות טרור היא אינטרס ביטחוני ישראלי מובהק. זאת גם כאשר ברור לכולם שלא מדובר בפתרון מושלם, במיוחד כאשר צה"ל צריך להיערך למערכה בצפון ובזירות נוספות.
לא במקרה משקיעים האיראנים מאמצים רבים, יחד עם חמאס, להסלים את המצב הביטחוני עוד יותר ולגרום לצה״ל להיות שקוע עד צוואר במחנות הפליטים, ולא רק בצפון השומרון. מיטוט הרשות הפלסטינית מוגדר כאינטרס מובהק של חמאס בדרכו להשתלט על השטח. זהו עוד נימוק של מערכת
הביטחון לכך שיש לחזק את הרשות הפלסטינית. זאת, לא רק בגלל לחץ אמריקאי או הרצון של ראש הממשלה להגיע להסכם עם הסעודים.
בעוד צד אחד של הממשלה מבקש פרגמטיות וצעדים בוני אמון מול הפלסטינים, גם בהתאם לדרישות האמריקאים כחלק מהמשא ומתן עם הסעודים, הצד השני באותה ממשלה מגדיר את הרשות הפלסטינית כארגון טרור. פערי העמדות המובהקים האלה ימשיכו לערער את יציבות הממשלה, שנקלעת כל פעם מחדש למשבר פוליטי סביב סוגיות אלה.
פעם זו הריסת מאחז בלתי חוקי, פעם סוגיית האסירים הביטחוניים והתנאים שלהם, והשבוע זה התפרץ בעקבות העברת הרכבים ממוגני הירי האמריקאיים לידי כוחות הרשות. מה שנתפס מצד גורמי ביטחון כעניין זניח, ללא השלכות ביטחונית על ישראל, מתפתח למהומת אלוהים פוליטית.
לכולם ברור שבכל תרחיש של התקדמות משמעותית בנתיב הנורמליזציה עם הסעודים, תידרש ישראל להרבה יותר ויתורים ומחוות לפלסטינים. בהרכב הפוליטי הנוכחי של ממשלת ישראל זה נראה כתרחיש דמיוני - אלא אם כן ראש הממשלה יצליח לאכוף משמעת קואליציונית על כל שריו.