הדרג המדיני עוסק בימים אלה לא רק בניהול המלחמה, אלא גם בשאלה מדינית-ביטחונית כבדת המשקל: היום שאחרי. מהו השלטון ומהי ההנהגה שישראל מעדיפה לראות ברצועת עזה? בדרג המדיני קיימת הבנה כי כל שיח בנושא הגדול בעת מלחמה חייב להתנהל בדלתיים סגורות ולא להתפרסם.

"יותר חזק מאלף גופות": זה הסרטון שהמית מכת מוות על חמאס
אחד מיועצי נתניהו לפני הכניסה הקרקעית: "אחרי המלחמה יהיה נכון ללכת לבחירות"

מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, שהיום עומד בראש מכון משגב לאסטרטגיה ציונית, פרסם נייר עמדה בו הוא התייחס לסוגיה. בן שבת גורס כי אין לעסוק כעת בעניין זה בכלל, בין בדיסקרטיות ובין בפומבי. לדברי בן שבת, "העיסוק ביום שאחרי – מוקדם ומזיק. משדר לאויב שהמלחמה בדרך לסיום ומחזק את רוחו ואת עמידתו. זה עלול לשדר לכוחותינו מסר זהה ולפגוע במומנטום החיובי".

עוד הוא מוסיף כי "יש בו פוטנציאל למחלוקת תפיסתית פנימית ולפגוע בלכידות הקיימת, הוא טומן בחובו גם פוטנציאל למחלוקות גם עם ארה"ב, מדינות המערב ומדינות האזור. הכי חשוב, זה שהיום שאחרי תלוי בגודל ההישג הצבאי שיושג, בדינאמיקה ובהזדמנויות שייווצרו בעקבותיו - אי אפשר לחזות את כל זה כבר עתה. לכן, נכון להתמקד במלחמה - ורק במלחמה, ולהסתפק בהבהרה כי ביום שאחרי לא יהיו: שלטון חמאס, איום צבאי על ישראל, אחריות ישראלית לנושאים האזרחיים ומגבלות על פעילות ביטחונית ישראלית".

בנימין נתניהו לצד מאיר בן שבת (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
בנימין נתניהו לצד מאיר בן שבת (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

בניגוד לדרג המדיני, המערכת הפוליטית מרבה לדון ביום שאחרי והוויכוח הולך ומתרחב. ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר היום (שלישי) כי הגוף היחיד שיכול לקבל עליו את השליטה על רצועת עזה ביום שאחרי הניצחון על החמאס הוא הרשות הפלסטינית - אך השליטה הביטחונית בתקופה הקרובה צריכה להיות של צה"ל, כי אחרת "לא נוכל לבקש מהאנשים של בארי ושדרות לחזור לביתם". לפיד אמר את הדברים בריאיון בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב.

בניגוד ליאיר לפיד, יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, יוצא באופן חריף נגד הרעיון להעברת השלטון בעזה לידי הרשות הפלסטינית. ליברמן כתב : "ב-15 באוגוסט 2005 יצאה לפועל 'תוכנית ההתנתקות', מהלך בו פונו כל היישובים והמתיישבים מרצועת עזה לתוך שטח ישראל. הרשות הפלסטינית נכנסה לשטח הרצועה בגיבוי מלא של ישראל וארה״ב ולקחה על עצמה אחריות על הניהול השוטף והביטחון בשטח. כמו כן, באותה השנה נבחר אבו מאזן בפעם הראשונה ובפעם האחרונה לעמוד בראש הרשות הפלסטינית והיה בשיא כוחו".

עוד הוסיף ליברמן כי "שנתיים לאחר מכן, ב-2007, נציגי הרשות הפלסטינית בפת״ח, אלו שלא נזרקו מהגגות על ידי החמאסניקים שהשתלטו על הרצועה, נמלטו לישראל על נפשם".

הוא קרא: "כל מי שטוען שהרשות הפלסטינית צריכה לחזור לשלוט בעזה ולקחת אחריות מדינית וביטחונית, מדבר דברי הבל ומנותק מן המציאות ומהיכולות של הרש״פ. דוגמה מוחשית לכך רואים ביו"ש בשטחים "בשליטת" הרשות הפלסטינית. ללא גיבוי ישראלי אבו מאזן וממשלתו  לא היו שורדים אפילו רגע. לכל בר דעת ברור שהגורמים הדומיננטיים בשטח הם מחבלי החמאס, הג׳יאהד וכנופיות מקומיות".

אביגדור ליברמן (צילום: אורן בן חקון, פלאש 90)
אביגדור ליברמן (צילום: אורן בן חקון, פלאש 90)

הוא הוסיף: "יתרה מכך, אבו מאזן הוא לא מושיע שוחר שלום, ולא וודרו וילסון הפלסטיני. מדובר במכחיש שואה סדרתי שחדשות לבקרים מאשים את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה בבית הדין הפלילי בהאג. בן אדם שעוסק בטרור מדיני יום יום ודוגל בזכות השיבה, שמשמעותה היא סופה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית. לכן הדרישות להחזיר את אבו מאזן והרש״פ לרצועה הם בגדר הזיה ואשליה מסוכנת."

גם ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית הביע התנגדות לרעיון שבו תומך ראש האופוזיציה. לדברי רוטמן: "אסור שלוחמינו ישפכו דם כדי לתת את רצועת עזה עטופה בסרט לרשות הפלסטינית. הרשות שמגדלת את הדור הבא של הרוצחים המתועבים במערכת ה'חינוך' המסיתה שלה. הרשות שמשלמת משכורות לרוצחי יהודים, לפי ראש. לא חוזרים על האיוולת של העבר! רק שליטה ישראלית ופירוז מלא של הרצועה ישיבו את הביטחון".

מלחמת חרבות ברזל: בנימין נתניהו על הלחימה מול חמאס. ללא קרדיט (צילום :ללא קרדיט)

נציין כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נשאל בנושא במהלך הראיון לרשת החדשות ה-ABC האמריקאית. בתשובה לשאלה: מי צריך לשלוט בעזה ביום שלאחר המלחמה, השיב נתניהו כי "מי שלא רוצה להמשיך את דרכו של חמאס. אני חושב שישראל תצטרך לשלוט ביטחונית ברצועה בתקופה "בלתי מוגבלת של זמן", ולה תהיה האחריות הכוללת, כי ראינו מה קורה כשאין לנו את השליטה".

במערכת הפוליטית מעריכים כי השיח סביב סוגיית היום שאחרי צפוי לעצב את אופייה של הקואליציה הבאה, בין אם הבחירות יוקדמו, בין אם ייעשה ניסיון להקים קואליציה חלופית ללא הקדמת הבחירות ובין אם הקואליציה הנוכחית תמשיך את הכהונה גם לאחר המלחמה.