בנאום לא כיוון ראש הממשלה לשום כיוון, או דרך פעולה אפשרית, והבלבול וחוסר הידיעה, שהם מנת חלקם של מרבית האומה, רק התחזקו וקבלו אימות משמעותי ומדאיג. אם בעבר סברתי שלא נכון לבצע חילופי שלטון בעת קרבות, אני חוזר בי ומאמין היום כי רק שינוי בהנהגה עשוי להביא את הפתרון הרצוי.
שלושה חודשים נלחמים חיילינו, בדרום, בצפון, ביהודה והשומרון, באוויר, בים וביבשה, ואף אחד לא יכול לשרטט את תכליתה של המלחמה בבירור, מלבד האמירה, הנכונה, על כי המלחמה נכפתה עלינו והיא מוצדקת. ככל שהזמן חולף, כך הולכת ונהיית דחופה הקביעה, שתבהיר ללוחמים ולציבור כולו מהי התוצאה הסופית הרצויה.
הערפל המלווה את ה"יום שאחרי" גורם לכמות אדירה של ספקולציות, שעלולות להפריע ללוחמים, ועלולה לגרום נזק גדול במישור הבינ"ל, זירה בעייתית, בה מתקשה ישראל לשכנע בצדקתה ובפעולותיה הלוחמניות. פטפוטי חלק משרי הממשלה שופכים שמן מיותר ומזיק, ומעלים את סף הגינויים וההשמצות האנטי ישראליים.
חוסר ההנהגה בולט גם בהקשר זה, וזאת בנוסף למערכת היחסים הקלוקלת בקרב שרי הקבינט המצומצם והמורחב גם יחד. אין אנו מוכנים ,לא פיזית ולא מנטלית, לימים שבתום הקרב. יש מקום לחשש שאי- מוכנות זו, תשבש את מה שעלול לקרות במערכות הפוליטית, הציבורית והביטחונית, ונקלע לבלבול מערכות גדול ולמסע השמצות בלתי נשלט ומזיק.
בכוחם של ראשי מערכות הביטחון, למזער את הנזקים הצפויים אחרי הקרבות. עוצמתם, אישיותם, ושליטתם באנשיהם, יוכלו למתן את חוסר הסדר, ולהשפיע על התנהלות הפוליטיקאים, שעלולים לנסות ולהתנער מאחריותם המיניסטריאלית, ולהטיל אשמת המחדל על ארגוני הביטחון וצה"ל.
התרעות פיקוד העורף