האסון הקשה שלשום, שבו נפלו 21 לוחמי המילואים בפאתים המזרחיים של מחנה אל־מועז׳י - 600 מטרים בלבד מהגדר מול קיבוץ כיסופים - מחייב את צה״ל להפקת לקחים מהירה. חמאס מחפש את נקודות התורפה. באירוע הקשה באל־בוריג׳ לפני כשבועיים, ירי פגז טנק שלנו גרם באופן נדיר לפיצוץ של חומרי הנפץ, בשעה שלוחמי ההנדסה נערכו לפיצוץ מנהרה שבה היה מפעל לייצור רקטות. ואילו האסון שלשום החל בירי נ״ט של מחבלים לעבר הבית שבו היו לוחמי גדוד המילואים, שמשימתם הייתה לאבטח את כוחות ההנדסה.
בתנאי השטח הכפרי והפתוח, אבטחת הכוח נעשתה מאותם מבנים שהוכנו לפיצוץ ובהם היו המוקשים, ששורשרו אחד לשני, גם בין שני המבנים עצמם, שקרסו יחד. זאת לאחר שחוליית מחבלים הצליחה להתקרב למטע הסמוך וממרחק של עשרות מטרים בלבד ביצעה האת ירי הנ״ט הקטלני. לוחמי ההנדסה היו בשלב מתקדם מאוד, לקראת סיום ההכנות המקדימות לפיצוץ יזום של 20 מוקשים – עשרה בכל אחד מהמבנים. הפיצוץ היזום היה אמור להשמיד את שני המבנים יחד.
19 לוחמים נהרגו כתוצאה מקריסת המבנה ושני לוחמים נוספים נהרגו מטיל נ״ט נוסף שירו המחבלים לעבר הטנק, לאחר ששני המבנים קרסו בפיצוץ אדיר על הלוחמים שהיו במבנים - ולא הותירו להם סיכוי. חוליית המחבלים הצליחה לחמוק לאחר ביצוע ירי הנ״ט השני. צה״ל צריך לקחת בחשבון כי בחמאס מזהים את שלב פיצוץ הבתים, שנעשה מאות פעמים במהלך המלחמה, כהזדמנות לנצל נקודות תורפה. פעולות כאלה מבוצעות במהלך המלחמה בדחיפות גבוהה כחלק ממאמץ מבצעי, תחת פיקוד אוגדת עזה, להכין מרחב חיץ של כקילומטר מהגדר, שבו תהיה אסורה כניסה של תושבי עזה. בצה״ל מבקשים להשיג שטח נקי לשליטה באש ולתצפית, שלא יאפשר לחמאס לבנות מחדש תשתיות טרור בסמוך לגבול.
קשה לדעת אם חוליית המחבלים שביצעה את ירי הנ״ט תכננה את פעולתה באופן כזה, מתוך הערכה שפגיעת נ״ט תוביל באופן חריג לפיצוץ המוקשים. אולם, הנחת המוצא של צה״ל חייבת להיות שבמרחב הזה עקבו מחבלי חמאס על שגרת הפעולה של צה״ל באזורים הסמוכים לגדר והמתינו לשעת כושר על מנת למקסם את היקף הפגיעה בלוחמי צה״ל. במוקד התחקיר של האסון הכבד נמצאת נוכחות הלוחמים המאבטחים, ובכמות גדולה מאוד, באותם מבנים שהוכנו להשמדה, ובשלב מתקדם מאוד של הכנת הזירה לפיצוץ.
חלק גדול מהאירועים הקשים יותר שמתרחשים במלחמה הזו ומסתיימים בהרוגים רבים מתרחש דווקא במה שנמצא תחת הגדרה של פעולות המבוצעות תחת שגרת המלחמה. דווקא במקומות הללו, מבלי לקבוע עדיין עמדה מוקדמת לגבי האירוע האחרון, שעוד יתוחקר לעומק, צה״ל חייב לוודא כי דרך הפעולה שחוזרת על עצמה אינה מובילה לשאננות מסוכנת. זאת כאשר גם חמאס, במאפייני לחימת גרילה, לומד את דפוסי הפעולה החדשים של צה״ל.
יש הבדלים ברורים במאפיינים שבין האסון האחרון לזה שהתרחש באל־בוריג׳ לפני שבועיים. אולם, העובדה שבשני המקרים נגרם פיצוץ של שרשת המוקשים, במהלך תהליכי ההכנה לפיצוץ, כאשר הרבה מאוד לוחמים נמצאים בצפיפות יחסית באותו מרחב - מחייבת את צה״ל לבחינה מהירה מאוד של נוהלי העבודה עם חומרי החבלה בשטח. צריך לוודא עד כמה הנחיות מצילות חיים נאכפות בשטח, במשמעת מבצעית, במיוחד כאשר המלחמה כבר נמשכת למעלה משלושה וחצי חודשים.
אלפי מבנים, בתים, תשתיות תת־קרקעיות ופירים הושמדו במהלך המלחמה. בכל הקשור למנהרות ופירים, הוכח הלכה למעשה כי אין תחליף להשמדת תשתיות הטרור באמצעות מטעני חבלה. אולם, בכל הקשור למבנים, צה״ל בוחר בדרך ההשמדה בהתאם למשימה המבצעית. בסל הכלים האפשרי - השמדה מהאוויר, מהקרקע באמצעות דחפורי הדי־9 הממוגנים והכבדים או באמצעות חומרי נפץ – האפשרות השלישית נחשבת ליעילה ביותר להשמדת היעד שאותו רוצים להרוס. תקיפה מהאוויר, לעומת זאת, נבחרת כאפשרות ראשונה, כאשר יש חשד כי בבית יש מחבלים או שהוא מולכד במטעני חבלה. האירוע הקשה שלשום אינו אמור להוביל את צה״ל לקבל החלטה שמצמצת באופן דרמטי את השימוש במוקשים ואמצעי חבלה אחרים כדי להשמיד תשתיות טרור.
מאות רבות של פעולות במהלך המלחמה בוצעו בהצלחה על ידי הכוחות בשטח. גם לאחר שני האירועים הקשים האחרונים, הקשורים בפיצוץ זירת המטענים, ולמרות התוצאות הטרגיות, באופי המלחמה הזה, צה״ל ימשיך ויעשה שימוש בחומרי חבלה להשמדת תשתיות הטרור של חמאס. אולם, הוא חייב לתקף את ההנחיות המבצעיות בהתאם למתרחש בשטח. כאשר חמאס ממשיך לחפש את נקודת התורפה המבצעיות, על הצבא לגוון בין הכלים המבצעיים שבידיו, כולל השמדה מהאוויר של מבנים באזור החיץ. זאת, כדי שלא לחזור באופן קבוע על אותה שגרה מבצעית, שגרה שמשחקת לידי חמאס, שמחפש דרכים לגבות מחיר בפגיעה בלוחמי צה״ל.
הישגים בח'אן יונס
האירוע הקשה, שמתרחש בפעולה מבצעית יחסית שגרתית וסמוך כל כך לגדר, קורה דווקא כאשר צה״ל התקדם באופן משמעותי במלחמה מעל הקרקע בח'אן יונס. השלמת כיתור העיר מכל כיווניה והכניסה ללחימה במחנה הפליטים של העיר מהווה שלב מתקדם מאוד בדרך להשתלטות מבצעית על העיר העילית של ח'אן יונס. מתחת לקרקע, לעומת זאת, הדרך עוד ארוכה. באופן יחסי לקרבות הקודמים, היקף הלחימה והחיכוך עם חמאס בלחימה, גם בתוך מחנה הפליטים, גבוה. הלחימה גם מורכבת יותר מאשר זו שהתנהלה במחנה הפליטים שאטי או אפילו בג׳באליה. שכן, באופן יחסי, באזור הזה, לפחות עד אתמול, הייתה נוכחות גבוהה יותר של אזרחים.
על פי הערכות שונות, הלחימה במחנה הפליטים בעצימות גבוהה תימשך עד סוף השבוע לפחות. זאת, כאשר לחימת אוגדה 98 בעצימות גבוהה עד להכרעת חטיבת ח'אן יונס מתוכננת לעוד כשלושה שבועות. בעיר התחתית של ח'אן יונס נמשכת ההתקדמות של הכוחות. חושפים ומשמידים לפחות חלקים חשובים מהעיר הצבאית התחתית שהוקמה במשך כשני עשורים בהשקעה כספית בלתי נתפסת.
את סדר היום אתמול תפס האסון הכבד באל־מועז׳י. אולם, המאמץ המרכזי של צה״ל עודנו בח'אן יונס. עם זאת, העיניים צריכות כבר להסתכל לכיוון רפיח. שם נדרשים, לצד התכנון הצבאי, גם סוגיות מדיניות ותיאומים מול המצרים. בח'אן יונס יש לצה״ל הצלחות מבצעיות לא מבוטלות בפגיעה הקשה בחטיבת ח'אן יונס של חמאס ופגיעה בנכסים צבאיים חשובים מאוד. אולם, לצד זאת יש גם התפכחות והבנה כי גם לאחר שחמאס מאבד שלב אחר שלב חלק גדול מהיכולות הסדירות שלו כמסגרת סמי־צבאית הבנויה מחטיבות וגדודים, את לחימת הגרילה במאפיינים אחרים הוא ימשיך - גם לאחר שלב ההשתלטות על מרכזי הכובד.
גם בנושא המצוד אחרי בכירי הארגון, המפגש עם המציאות מסביר כנראה היטב כי גם אם מוחמד דף ויחיא סנוואר שמעו את רעם מנועי הטנקים מעל המנהרות והבונקרים שמהם ניהלו את הלחימה, את מבוך המנהרות הם תכננו כך שייתכן מאוד כי הם כבר מזמן לא בח'אן יונס – אלא בחלק אחר ברצועת עזה. עד למהלך המבצעי הבא ברפיח, המעבר הצפוי בין שלבי הלחימה מספק גם הזדמנות עבור ישראל למצות עכשיו את האפשרות לביצוע עסקה לשחרור חטופים.
יום האתמול היה הקשה ביותר שהיה לצה״ל מאז החל התמרון הקרקעי. מהאירוע באל־מועז'י יהיה לצה״ל הרבה מה ללמוד ולהפיק לקחים. בהקשר הזה לא מספקת התשובה כי "ככה זה במלחמה". אולם, גם אירוע קשה ככל שיהיה, אסור שישנה באופן מהותי את מהלך המלחמה ואת הנחישות להשיג את מטרותיה.