כל איש ציבור מגלם בתוכו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. הראשון משכיל, מתורבת, מנומס, בעל יכולות מקצועיות ודואג לטובת הכלל. השני אנוכי, גס רוח, כוחני, דורסני, מדבר בשצף ובעיקר מזיק לסביבה. אל תגידו שהבריון סתם מיותר: ללא השילוב עם מיסטר הייד, דוקטור ג'קיל לא ייבחר לראשות העיר, לא ישתלב ברשימה לכנסת ובוודאי שלא יתמנה לשר.

ערב בחירות 2009, בשיחה עם ד"ר מנחם בן ששון, התעניינתי אם הוא משקיע בפעילות במפלגה. יוצא לסניפים, מקדיש זמן לעסקנים, מארח קבלני קולות. "בשביל מה אני צריך את זה", נפנף אותי בן ששון, ששימש באותה קדנציה כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. "קידמתי חוקים, יזמתי תהליכים, ההישגים שלי מדברים בעד עצמם". בפריימריז הוא גילה כי טעה בגדול: הידרדר למקום בתחתית הרשימה ונאלץ לפרוש מהפוליטיקה.

ד"ר בן ששון התעקש לא להפעיל את מיסטר הייד ושילם את המחיר. המיזוג חיוני, מה שקובע הוא המינון. ד"ר ג'קיל, שאינו הופך למיסטר הייד ולוּ למספר שעות בחודש, עלול להפסיד את עמדתו במערכת. אבל מיסטר הייד, שרק לעתים רחוקות חוזר להיות ד"ר ג'קיל אם בכלל, הוא סכנה לאומית. מטרד בימי שלום, או ליתר דיוק, בימים של שקט יחסי. איום אסטרטגי מפורש בעת מלחמה.

הטוב, הרע והמקשקש

מתחילתה של המלחמה הם מקשקשים את עצמם לדעת. ראש הממשלה, שר הביטחון, בצלאל סמוטריץ', עמיחי אליהו, ניסים ואטורי, צביקה פוגל ועוד. נמוטט את חמאס, נהרוג את יחיא סנוואר, נדחף לפינה את נסראללה, נמנע מאבו מאזן דריסת רגל בעזה, נשרוף את הכפר, נבצע טרנספר. ואם בינתיים כל זה לא מצליח - זה בגלל הלחץ האמריקאי שאנחנו מתנגדים לו בגבורה, כי ישראל היא מדינה ריבונית.

אחר כך מתברר שמישהו תרגם את דבריו של ואטורי לאנגלית ואולי בדרום אפריקה למדו להשתמש בגוגל טרנסלייט, ונתניהו משגר לדיונים בהאג את אהרן ברק כדי שיסביר שוואטורי סתם מדבר, כי ככה זה בתרבות הפוליטית שלנו. אז מה אם הוא סגן יו"ר הכנסת. תכף תגידו שהוא גם דוקטור, משום שהספיק לקבל דיפלומה ממוסד כלשהו באוקראינה בטרם ולדימיר פוטין התחיל להפציץ שם. ראש הממשלה הגדיל לעשות בשבוע שעבר כשרץ לספר לחבר'ה, כלומר לבייס, כי הצליח לסכם על העברת תרופות לחטופים בעזה. לא פרסמת, לא עשית. פרסמת ובגלל הפרסום הכשלת את המעשה - עשית, כי כולם זוכרים את הכותרת.

כל סטודנט בשנה ראשונה ללימודים בינלאומיים יודע כי ראשי מדינות, שרי חוץ וראשי שירותי ביטחון למיניהם, אין פיהם ולבם שווים. אומרים לבן, מתכוונים לשחור. אומרים שלום, מתכוונים למלחמה. אומרים שגשוג כלכלי למיליוני אנשים, מתכוונים לשליטה על השוק. אומרים ועידה בינלאומית, מתכוונים סחבת. לעתים אומרים דאגה לאוכלוסייה אזרחית, שיקום וניהול עצמי, מתכוונים טרנספר. קוראים לזה דיפלומטיה. קוראים לזה מדינאות. זה בסדר, זו דרכו של עולם.

לא רק לאמריקאים אין אינטרס שלא נמוטט את חמאס. מדינות נאט"ו מודעות היטב לעובדת היותם של סנוואר ומוחמד דף חלק אינטגרלי ואולי אף חוד החנית של ציר הרשע המסתמן והמתרקם אשר מכיל את רוסיה, איראן, סין וקוריאה הצפונית. גם במצרים ובערב הסעודית לא מתלהבים בלשון המעטה מהתגלמותו המחודשת של אוסמה בן לאדן. גם הם מאמצים את הנוסחה הגאונית של הנשיא ג'ו ביידן "חמאס זה דאע"ש", גם אם לא ממש בגלוי. אבל כלפי חוץ מנהיגי העולם מקפידים לשלם מס שפתיים. ביידן - לאגף הפרוגרסיבי הקיצוני במפלגתו, וגם לבדלנים אמריקאים שמתנגדים לתמיכה בישראל בפרט ולמעורבות אמריקאית בינלאומית בכלל, ועל כן מעתיקים את תמיכתם לטראמפ. ראשי המדינות באירופה - לחוגים שטרם הפנימו את סכנת הרקונקיסטה. מדינות ערב המתונות - לנרטיב האסלאמיסטי.

בשורה התחתונה: מאז תחילת המלחמה מדינות שהן לעומתיות לציר הרשע משדרות לישראל את האמירה של אלי ואלך מהסרט הקלאסי. "אם אתה רוצה לירות, תירה, אל תקשקש". המסר לא עובר, כי דיבורים הם כורח פוליטי.

אובמה וסמוטריץ'

מאז שחזר לשלטון ב־2009, עבר בנימין נתניהו תהליך הדרגתי. בנו של ההיסטוריון בנציון נתניהו הפך לאבו יאיר. התהליך הגיע לסיומו והושלם סופית ערב בחירות 2022. ד"ר ג'קיל אצל בנימין נתניהו פינה את מקומו לחלוטין למיסטר הייד.

ביוני 2009 נשבע נתניהו בנאום שנשא בכנס באוניברסיטת בר־אילן אמונים לעקרון שתי המדינות. הוא נקט את הרטוריקה שאותה נקט, מחשש מפני ברק אובמה. אמר ולא עשה. זאת הייתה פעולה של ד"ר ג'קיל.

היום הוא מסרב בתוקף לדון ביום שאחרי המלחמה. נשבע להתנגד לעקרון שתי המדינות. הוא נוקט את הרטוריקה שאותה הוא נוקט, מחשש מפני סמוטריץ' ובן גביר. מבטיח להיות חזק. אומר ולא עושה. זאת התנהלות של מיסטר הייד.

ג'ו ביידן לא מבקש "מדינה פלסטינית עכשיו", בוודאי שלא בשנת בחירות בארצו. הוא יודע שמדינה פלסטינית היא משהו בגדר קו האופק ותו לא, אז הוא תובע מממשלת ישראל מס שפתיים. נתניהו יכול לשלם את המס. להודיע: אני מאשרר את העקרונות שהתוויתי בנאומי בבר־אילן. להגיד: נשתף פעולה עם רשות פלסטינית מחודשת שתפעל להוציא תעמולה אנטי־ישראלית מספרי הלימודים בבתי הספר שלה. אנחנו תובעים לקיים תהליך דה־טרוריזציה, בדומה לתהליך דה־נאציפיקציה שקיימתם אתם, האמריקאים, בגרמניה בסוף שנות ה־40. לתת לערבים לבצע את תפקיד הסרבנים. הם יודעים את העבודה.

למה נתניהו נמנע מלשחרר אמירה כה מתבקשת ולא מחייבת? כי ד"ר ג'קיל הוא מדינאי, מיסטר הייד הוא פוליטיקאי. מדינאי משקר למנהיגי העולם על מנת להבטיח את עתיד עמו. פוליטיקאי משקר לעמו על מנת להבטיח את עתידו האישי. מדינאי נזהר מברק אובמה. פוליטיקאי חושש מבן גביר וסמוטריץ'.