נזכיר כי הפסגה החשאית, שהפכה בימים האחרונים להכי מדוברת בגזרה התקשורתית, הפוליטית והציבורית, כונסה היום ברקע שורה של מתווים לעסקת חטופים, כאשר מטרתה היא לסכם את כל נקודות ההסכמה שבין הצדדים לצד כל נקודות המחלוקת ולהביא לפריצת דרך לקראת ההסכם.
לפי שעה לא ברור עד כמה צומצמו הפערים ועד כמה הצדדים התקדמו בשיחותיהם שניהלו בתקופה האחרונה, אך על בסיס כלל הדיווחים שפורסמו בתקופה האחרונה בשילוב האמירות של גורמים בישראל, ניתן להסיק כי, אמנם העסקה עוד רחוקה מלהבשיל וסגירתה לא נראית באופק בטווח הקרוב, ישנם מרכיבים שמתחילים להתקבע בשני הצדדים: לא סיום מלחמה, כפי שעד כה התעקש החמאס, אלא הפסקת אש ארוכה של חודשיים - דרישה שעליה ישראל כנראה מוכנה לתת את הסכמתה. מרכיב נוסף הוא שחרור של מספר גדול של חטופים, כמאה, כאשר כלל לא בטוח שמדובר בכל החטופים שעוד נמצאים בידי חמאס בעזה.
הערכה היא כי חמאס עדיין מתעקש להשאיר מספר ישראלים אצלו בידיים, כאשר בעסקה ייכלל מספר של גופות לצד חטופים חיים. לפי שעה גם לא ברור - האם ההצעות שעליהן מדגרים היום בפריז כוללות את החיילים הנמצאים בשבי חמאס, והאם גם החיילות נמצאות בתוך העסקה המתגבשת. דרישה נוספת של חמאס - הסגת כוחות צה"ל מהרצועה - נראית כתנאי פתיר בתנאים מסוימים.
גם בלי קשר לעסקה, הדרג הצבאי לא מתכוון להשאיר בתוך הרצועה כוחות צה"ל משמעותיים כאשר הלחימה תעבור לשלב ג' באופן סופי , בכל חלקח הרצועה. הקמת רצועת הביטחון לא מחייבת נוכחות בתוכה של כוחות צה"ל, אלא ובעיקר - הכוונה היא לאיסור על העזתים לשהות בשטח שיוכרז כרצועת הביטחון. אולם, לצד הנקודות שנראות כפתירות, שתי דרישות מרכזיות טרם מצאו את פתרונן וסביבן לא נרשמה התקדמות בין הצדדים. דרישת חמאס לסיום כולל וקבוע של המלחמה לא ירדה מהפרק ולא הפכה למקובלת על ישראל.
מה שינסו לקדם המתווכים - הוא הנוסח שלא קובע סיום מלחמה וגם לא כולל אמירה ברורה גאשר להמשך המלחמה, כך שלכל צד יינתן מקום לפרשנות ולהצגת ההסכם לפי עמדתו וצרכיו הפוליטיים. אך גם אם כך יסוכם וישראל תטען כי תחזור להילחם בתום תקופת הפסקת האש - לאו דווקא הדבר יהיה עוד אפשרי משורה של סיבות.
בסופו של דבר, מה שיכריע במאמץ להביא לפריצת דרך לעסקה החדשה זה נכונות הצדדים לוותר על הדרישות המהותיות, והרבה פחות - לוחות זמנים למיניהם.
התרעות פיקוד העורף