ההדלפה שהוצאה אמש, עוד לפני שחברי קבינט המלחמה התכנסו בקריה כדי לשמוע מראש המוסד על פרטי ההצעה שהועלתה בפסגת פריז, נועדה למספר מטרות בו זמנית. היא החרידה את המדינה כולה - כדי שיהיה ברור סדר גודל של הדרישות שאיתם הממשלה צפויה להתמודד; היא הוותה גם בלון ניסוי מסוים:  טריק עתיק יומין המאפשר למקבלי ההחלטות לסרטט את מפת הקווית האדומים של הציבור. ובעיקר - ההדלפה שוגרה לעולם כדי שראש הממשלה יוכל להסביר לאומה - למה הוא לא יסכים והיכן עוברים הקווים האדומים מבחינתו. ההסבר כתגובה להדלפה היה בו זמנית גם מסר לציבור הישראלי פנימה וכן - המסר הישראלי כלפי חוץ: לאלה שמקשיבים בצד השני ומשגרים מסרים נגדיים.

ההדלפה על התנאים האיומים לעסקת שבויים החדשה סידרה באופן ראשוני את מפת הקווים האדומים בתוך הממשלה. יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', הבהיר כי כל עסקה שמשמעותה - סיום המלחמה ושחרור מחבלים היא אסון לישראל והוא לא ייתן לזה יד. לפי שעה - ללא הסבר באשר למסקנות פוליטיות אפשריות. את זה בצלאל סמוטריץ' שומר להמשך הדרך, אם וכאשר השיחות תתקדמנה עד לשלבי סגירת העסקה.

לעומתו, יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, העדיף שלא להמתין עם הצבת הקווים האדומים והבהיר כי כל עסקה "מופקרת" תוביל לפרישתו מהממשלה. לצד זאת, לפי שעה, לא הוסברה המשמעות של הגדרת העסקה האפשרית כ"מופקרת", כך שבפועל הטיוטה שתגיע (אם וכאשר) לשלב של דיון בקבינט המדיני-ביטחוני תיבחן על ידי בן גביר ועל ידי סמוטריץ' בזמן אמת - והמסקנות הפוליטיות תגענה בהתאם.

יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, הגיב גם הוא להצבת הקווים האדומים בתוך הקואליציה, והבהיר כי אם העסקה תהיה בסכנה בשל התנגדות השותפים הפוליטיים של נתניהו - אזי מפלגת  יש עתיד תדע לספק לממשלה רשת ביטחון לטובת אישור המתווה. במציאות -  ולא בהצהרות פוליטיות ערטילאיות - הפערים שבין הקווים האדומים הקואליציוניים לא עד כדי כך דרמטיים. לא כאלה ששרי ליכוד יחד עם המפלגות החרדיות יהיו מוכנים למתווה שבגללו בן גביר וסמוטריץ ישברו כלים ויובילו להקדמת הבחירות.

בהתחשב בפערים האמיתיים שכן קיימים בין התפיסות של נתניהו ושל בן גביר וסמוטריץ', ניתן להגדיר שלוש דרגות אפשריות של התנגדותם לעסקה, לפי חומרת המתווה:

1. יצביעו נגד העסקה בממשלה אך יישארו חלק ממנה.

2. יפרשו מהממשלה, אך בלי להפיל אותה - מתוך הבנה כי הפלת ממשלת נתניהו בעת הזאת, בסבירות לא נמוכה תעלה לימין ביוקר.

3. במקרה של עסקה קשה, דומה לסקיצה שהודלפה אתמול: פורשים מהממשלה וגם מפילים אותה.  

לפיד דיבר בדיוק על המקרה האחרון כשהבטיח רשת ביטחון לטובת אישור העסקה. במציאות ולא בקונסטרוקציות פוליטיות קשה להאמין שנתניהו ייתן הסכמה ויביא לממשלה עסקה כזאת שתגרום לבן גביר ולסמוטריץ' לשבור כלים ולהוביל לבחירות. נתניהו אמנם עדיין שולט במפלגתו ויודע להביא את שריו להצבעה, אך לא בכל מחיר. על כן, ההנחה היא כי בנימין נתניהו יביא לאישור הממשלה רק עסקה שיש לה רוב ברור - גם בלעדי עוצמה יהודית והציונות הדתית.

השאלה העקרונית שצריכה להישאל היא האם במצב הנוכחי יש היתכנות לעסקה כזאת? האם, עם כל מאמץ המתווכים, ניתן לאתר נקודת המפגש בין הקווים האדומים של ישראל לאלה של ארגון הטרור חמאס. ליחיא סינוואר אין אינטרס להישאר בעזה ללא המגן האנושי של לפחות חטוף ישראלי אחד - רק אם העסקה "כולם תמורת כולם" כוללת סיום בטוח ומוחלט של המלחמה והבטחת הישארותו של סינוואר וחבריו ברצועה. דרישה שלא מקובלת מבחינת ישראל.

ישראל מוכנה לדבר על הפוגה ארוכה תמורת החטופים - רק אם זה יהיה השלב הראשון אך לא היחיד של העסקה, כאשר השלב הנוסף והסופי הוא - סילוקם של ראשי החמאס (למשל, רעיון ההגליה) ופיזור הרצועה. אלה הקווים האדומים האמיתיים שביניהם יתמרנו המתווכים בימים הקרובים, במקביל להמשך התמרון הישראלי בתוך הרצועה.