1. הבחירות של נתניהו
אבל הצורך לשרוד פוליטית חזק ממנו, ועם 4 מנדטים בסקרים ההבטחות נזרקו לפח. "דוח ההפרשים" שהוגש לכנסת בדצמבר, הצביע על כך שהגירעון גדל ל־5.9% מהתוצר. מאז התנפח, ובתקציב 2024 יגיע ל־6.6% מהתוצר, ובמקרה הגרוע ימריא ל־7%־8%. ומה עם הכספים הקואליציוניים שתורמים לשרידות הקואליציה ובטח לא למאמץ המלחמתי? אלה לא קוצצו במיליארד שקל כפי שהתחייבו. כעת, שר האוצר דורש להכניס לבסיס התקציב 5.7 מיליארד שקל מתוכם, שיהפכו למסמר ללא ראש: אחרי שדופקים לא ניתן יהיה להוציאו.
שר האוצר מפר בכך את חוק יסוד "התקציב", כשהוא מונע משיקולים פוליטיים את אישורו בכנסת. ההסבר שנתן למהפך בעמדתו בעניין הכספים הפוליטיים היה מדהים: "קמפיין הכספים הקואליציוניים הוא פופוליזם זול. בסוף הכל מתכנס לאיזה 100־200־300 מיליון שקל לחינוך החרדי. הוויכוח הזה היה איתנו לפני המלחמה, יהיה איתנו אחרי המלחמה, ולא קשור למלחמה. אני מסרב להיכנע לפופוליזם".
ובכן, פופוליזם זה פטנט שלו. הקשר בין עידוד השתמטות משירות צבאי בהיקף 37 מיליון שקל לבין המלחמה בעזה, הפוך לחלוטין. הקשר בין תקציב של עשרות מיליוני שקלים לחיזוק הזהות היהודית ולמניעת נשירה מישיבות מקשה על מימון רכישת אפודים קרמיים.
אבל נתניהו תלוי בסמוטריץ' ולא בולם אותו. "ראש הממשלה מנחה את שר האוצר לבחון את מבנה התקציב כדי שיביא לביטול המושג כספים קואליציוניים", הודיע נתניהו והכשיר את הטרפה. וזה לא הסוף, כי הפוליטיקה תשחק שעות נוספות עד הבחירות לרשויות המקומיות ב־27 בפברואר.
"על כרעי תרנגולת" הוא מונח שכבר הדביקו לתקציב 2024, אבל השבוע התברר שיש דברים גרועים גם מכך. שר האוצר מבקש לכלול כמקור תקציבי 3 מיליארד שקל מכספי הרשות הפלסטינית שהוקפאו בהוראתו. על כך נאמר, הרצחת וגם ירשת? הנשיא ביידן מתפלץ. "מס הנסועה", שנועד להגדיל את ההכנסות מרכבים חשמליים, הוצא מהתקציב ויועבר להליך חקיקה רגיל. במילים אחרות: המס בדרך לביטול, מה שייטיב בעיקר עם העשירים.
ואולי נתניהו מאמין בפליטת הפה שלו ש"יש מספיק כסף לכולם" ולכן לא צריך מסים. כפי שנחשף ב"הארץ", השיפוץ בבריכה הקיסרית בקיסריה נמשך בימי המלחמה, וגם הדיונים על מימון המעונות והוצאות תחזוקת המשפחה לא נעצרו.
השבוע התעלה סמוטריץ' על עצמו וכאילו שבית המשפט בהאג לא הספיק, הסביר בטון משיחי ובלי להתבלבל מדוע יש לחזור ולהתיישב בעזה ולטפל בתושביה בממשל אזרחי. כל זה קורה כי נתניהו רועד לא בגלל החורף המבורך, אלא מפחד שותפיו מדיון בשאלת "היום שאחרי". לא ברור מניין יגיעו המיליארדים לטיפול בתושבי הרצועה שייפלו על אחריותנו. ואולי שר האוצר סבור שגירעון של 6.6% מהתוצר עדיין נמוך ויש להגדילו ל־8% ואולי ל־9%. למה לא?
עם כלכלה מופקרת, כינוס מטורלל של בן גביר ובכירי הימין בשתיקת נתניהו - בקואליציה נוהגים כאילו המלחמה הסתיימה ותמונת הניצחון נחגגה בבנייני האומה בירושלים. אבל מה לעשות שחיילינו האמיצים עדיין מתבוססים בבוץ העזתי ואנחנו כולנו מתבוססים בבוץ הכלכלי.
2. קופה קטנה
בין שפע הפטנטים והטריקים המומצאים של האוצר בתקציב 2024 נחבא תעלול יצירתי במיוחד הנוגע למערכת הבנקאית. בשנים שמאז הופרטו ומניותיהם הועברו לבעלות הציבור (דרך הגופים המוסדיים) למעט מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי, הם הפכו לרכוש נטוש. כשהציבור מחזיק בפועל ב־85% ממניות הבנקים ואין בעלים מוגדרים - פוליטיקאים ואנשי האוצר חושבים שהם רשאים לעשות בהם כל שברצונם. זאת בדיחה תפלה, אבל הבעיה היא שהבדיחה על חשבוננו.
לא מדובר בעוד החלטה על פיקוח על עמלות, מגבלות משכנתאות, התערבות בסגירת סניפים וכדומה, שבהם פוליטיקאים מתערבים כמו שהם נושמים. מדובר בהתגנבות יחידים לכיס, והפעם הנושא הוא מס על מה שמכונה "רווחי היתר". המונח "רווחי יתר" הוא הזוי מעיקרו. טבעי שכל גורם עסקי ירצה להרוויח כמה שיותר, בתנאי שהוא יעשה את זה בשקיפות ובדרך הוגנת. אז מדוע להטיל מס על "רווחי היתר"? מכיוון שלדברי היוזמים בשנה האחרונה הריבית זינקה ואיתה המרווח של הבנקים (הפער בין ריבית הזכות למינוס). התוספת לרווח זרמה במרביתה לבנקים, וחלקו לבעלי הפיקדונות.
כעת מציע שר האוצר במהלך סר טעם, המנוגד לעמדת הנגיד אמיר ירון, לחמוד 2.8 מיליארד שקל מכספים אלה בשנתיים הקרובות. ומה הוא יעשה בכסף? אולי יזרים 37 מיליון שקל מתוכם למוסדות תורניים המעודדים השתמטות מצה"ל, חזרה בתשובה או למימון מפעל התנחלות על הר טרשים קירח. ומי יודע? אולי הכסף ישמש את המנהל האזרחי העתידי בעזה. מה שברור הוא שהכסף לא יגיע לציבור, לא במישרין ולא בעקיפין.
ואחרי כל אלה - המס גם אינו הוגן. לו לאנשי האוצר הייתה יושרה מינימלית, הם היו צריכים לומר לעצמם שאם הציבור אינו נהנה מרווחי היתר דרך הריבית על הפיקדונות, שהרווח יחזור דרך הדיווידנד. הבנקים מחלקים עד 50% מרווחיהם במזומן. אז אם ב־2023 היה רווח גבוה במיוחד, אזי שיחלקו השנה דיווידנד גבוה יותר. ולמי ילך הכסף? ישירות לציבור המחזיק באמצעות הפנסיה והגמל ב־85% ממניות הבנקים - ולא לחור שחור בדמות בור תקציבי עם גירעון של 200 מיליארד שקל שממנו שקל לא שב.
אבל חבל לבלבל את האוצר עם עובדות ומספרים. במדינת חלם שלנו כל ממזר מלך. כשביבי מגן על מוסדות דת ללא לימודי ליבה ומשווה אותם לתיאטרון, רחמנא ליצלן, המערכת הבנקאית היא הקורבן הקל ביותר, כי במקרה זה כולם אוהבים לשנוא.
3. ישמחו השמאים
הדוחות השנתיים של חברות בורסאיות ל־2023 יפורסמו בימים הקרובים ואיתם מידע מעניין במיוחד על שווי הנדל"ן המוחזק על ידיהן. מעניין יהיה לבדוק איזו חברת אחזקות ביצעה הערכת שווי מחודשת לגבי שווי הנדל"ן שברשותה בתקופה קשה זו. מכיוון שמדובר בדוחות מבוקרים, לרואי החשבון המבקרים יש אחריות כפולה ומכופלת לגבי הנתונים המתפרסמים.
על חשיבות מידע זה ניתן למצוא בדוח מיוחד שפרסמה השבוע חברת הנדל"ן חנן מור לדרישת רשות ניירות הערך. מור נמנעה מלפרסם הערכת שווי של קרקע בבעלותה ובבעלות הראל ביטוח, בנימוק שמדובר ב"חברה כלולה" שאינה חייבת בכך. לו המידע היה מתפרסם, המשקיעים עשויים היו לקבל מושג נוסף לגבי שוויה הריאלי של הקרקע.
שיעורי נכסים הפכו להליך מקובל, במיוחד בתקופות שבהן ערך הנכס הריאלי גבוה בהרבה משוויו ההיסטורי - ואז לשווי החברה מתווספים (על הנייר) עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים. אבל מה קורה במצב ההפוך? מה קורה אם שווי הנכס יורד בעקבות הורדת דמי השכירות כתוצאה מהמצב הקשה בענף ההייטק? חברות שהיו חשופות למצב, כמו נכסים ובניין בעלת גב־ים, הפחיתו את שוויין במאות מיליוני שקלים.
אבל לא כולם ולא כל השמאים מחזיקים באותה הדעה לגבי מצב השוק. חברת אלוני חץ, שבבעלות נתן חץ, דיווחה השבוע שתסיים את שנת 2023 עם הפסדי שיערוך של 2.8 מיליארד שקל, בגין ירידת ערך נכסיה בארה"ב ובבריטניה. 1.34 מיליארד שקל מתוכם יופיעו ברבעון האחרון של 2023. מאידך, חברת אמות, הנשלטת על ידי אלוני חץ ופועלת אף היא בשוק הנדל"ן המניב - לא הציגה שום ירידת ערך. ההפך: בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 היא הציגה עלייה של 138 מיליון שקל בשווי נכסיה, שנוספו למיליארד שקל בשנת 2022.
אז איך ניתן להסביר את הפערים העצומים הללו בין אלוני חץ, הפועלת בעיקר בחו"ל, לבין אמות, הפועלת בישראל. על כך נאמר תסמכו על השמאים או ליתר דיוק - ישמחו השמאים. שמאים ישראלים מסבירים את ההבדלים בהצמדת חוזי השכירות בישראל למדד ובתשואות הריאליות הגבוהות על הנכסים. בניגוד לשמאים, בעלי מצב הרוח הטוב בישראל, השמאים בחו"ל עצובים יותר ויש שיאמרו שמרניים - והערכות השווי בהתאם.
שמאים, ובוודאי רואי חשבון, חייבים לפעול בגישת בית שמאי ולא בית הלל. לא ייתכן שחברה דואלית הרשומה למסחר בארה"ב ובישראל תפעל לפי מצבי רוח משתנים. למרות השוני בין השווקים, חייבים לקבוע כללי שמאות אחידים המתבססים על נתונים ראליים ולא על מצבי רוח ותחושות בטן.
4 לפיד בוער מבפנים
בשבוע שעבר פנה לפיד לנתניהו והציע לקבוע מועד לבחירות, תוך קביעת כללי המשחק שינוהלו עד אז. "ביקשתי מביבי שני דברים: בוא נקבע מועד בחירות ובוא נקבע את כללי המשחק. יש עדיין חברי ליכוד שחלקם עם אחריות לאומית. נתניהו מוביל מאסון לאסון, ועדיף שתוקם ממשלה חלופית ללא נתניהו, ואם לא - אז ללכת לבחירות. ביבי לא ענה לי עד היום", אומר לפיד.
יו"ר האופוזיציה נמצא בימים אלה בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, חייב לגלות ממלכתיות ולתת לנתניהו רשת ביטחון במקרה שעל הפרק תעמוד עסקה לשחרור החטופים. מצד שני, כאיש אופוזיציה הוא חייב לתקוף: "מבחינת נתניהו, שתישרף המדינה העיקר שיישאר בשלטון".
"יש כבר לא מעט אנשים שמסכימים שמדובר בראש ממשלה לא כשיר. כל עוד הוא בתפקיד, אי אפשר להגיע למטרות ישראל כשהוא לא מוכן לדון על עתיד הרצועה. כשהוא בתפקיד, לא נשקם את הכלכלה ולא נוכל להוביל הסכמים בינלאומיים. ברבעון שאחרי צוק איתן הייתה צמיחה חריגה והובלנו את המדינה. אפשר לעשות את כל הדברים האלה בלי נתניהו".
"אנשי הליכוד טובים בדיבורים על צורכי המלחמה, אבל זהו תקציב ביזה, שזו מילה קשה. נשים מעוניינות שהבעלים כבר יחזרו ממילואים הביתה בגלל קשיים עם הבנקים. יש שיא של כל הזמנים במימון תלמידי ישיבות שלא מתגייסים ובמימון בתי ספר ללא לימודי ליבה".
"תקציב 2024 הוא תקציב של פוליטיקאים שעדיין לא מבינים שהמדינה השתנתה ב־7 באוקטובר. זה תקציב של ביזה וביזיון. אנחנו חייבים בדחיפות שינוי בסדר העדיפויות הלאומי. יש לנו היום ממשלה ענקית וצבא קטן - וזה צריך להיות בדיוק הפוך. אנחנו נצטרך עוד הרבה מאוד אנשים בצבא. אחרי טרגדיה כזאת עוד מדברים איתנו נתניהו ואנשיו בשפה של 6 באוקטובר".
"אבל מה עושים אצל שר האוצר? מקצצים בתקציב רשות החדשנות, בעוד ישנם עולמות שלמים שצריך להשקיע בהם כמו בתשתיות דיגיטליות. ישבתי לפני כשבועיים עם הנגיד והוצג בפניי מסמך על ההגדרה הנכונה של השקעה בתשתיות הכרחיות, כולל המרצת שוק הדיור. המחירים תחילה יירדו אבל אחר כך יעלו. אבל הממשלה הכושלת הזאת לא מוכנה להקשיב אלא מעוניינת אך ורק להעביר כספים מיד ליד".
"כולם חייבים להבין כי אחרי המלחמה בעזה אנחנו בסיטואציה אחרת לחלוטין. זו גניבה מאזרחי ישראל. הסובלנות למשרדים מיותרים כמו שיש בממשלה הנוכחית היא אפסית. אנחנו נתחייב ל־18 משרדים, כי לא צריך יותר. ב־2014 כשהייתי שר אוצר הורדנו את המספר ל־21 משרדים, למרות שהייתה חקיקה לקצץ ל־18".
"אני באמת חושב הרבה מה היה קורה לו האסון היה מתרחש במשמרת שלנו. עם כל הצניעות, לדעתי זה לא היה קורה, כי בממשלת השינוי היינו עסוקים מהבוקר ועד הערב באיומי ביטחון. במבצע עלות השחר בכהונתי עסקנו כל הזמן במניעת האיומים וזכרנו שהתפקיד הראשון של ראש הממשלה בישראל הוא לוודא שהאזרחים נשארים בחיים. בממשלה הנוכחית לא קרה וכבר לא יקרה עם שרים כמו איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי".
התרעות פיקוד העורף