המלחמה בעזה, כפי שהכרנו אותה בחצי השנה האחרונה, הסתיימה השבוע עם נסיגת כוחות צה"ל מדרום הרצועה. נכנסנו למעין הפוגה, בהמתנה להפוגה משמעותית יותר, אם נגיע לעסקת חטופים. זה זמן טוב לבחון את מה שהושג, את מה שלא הושג ואיך ממשיכים מכאן.

ראש ממשלת צרפת התבקש להפסיק לייצא נשק לישראל - תשובתו הותירה אותם בהלם
גורמים בממשל ביידן מזהירים: "חמאס לא יכול לעמוד בדרישות העסקה"

ההישג המשמעותי ביותר הוא ריסוק הזרוע הצבאית של חמאס. אומנם שישה גדודים של חמאס עדיין מתפקדים ברפיח ובמחנות המרכז, אבל צבא חמאס שתקף אותנו ב־7 באוקטובר חדל מלהתקיים. חמאס כבר אינו מסוגל לפעול במסגרות צבאיות סדורות, אלא כחוליות קטנות וכבודדים. 

כל זה לא אומר שאין לו יכולת להכאיב. חוליות חמאס ימשיכו לגבות מחיר מכוחות צה"ל שיפעלו ברצועה, היכולת לשגר ירי ספורדי של רקטות לעבר ישראל עדיין קיימת, וייתכן גם שנראה חוליות שינסו לחדור לישראל. אבל חמאס ככלל סובל ממחסור גובר בנשק, ואין לו יכולת להוציא מתקפות משמעותיות.

התעסקות של שנים

צה"ל נסוג מעזה כשהוא משמר את מסדרון נצרים, שמונע מעבר מדרום הרצועה לצפונה, אבל לא הותיר מסדרון נוסף בחלק הדרומי, כזה שימנע מעבר מרפיח צפונה. המשמעות היא שכוחות טריים של חמאס מרפיח יוכלו לנוע בחופשיות בחלק הדרומי של עזה ולהקשות על פשיטות שיוציא צה"ל לאזורים האלה. לכאורה, חמאס יכול להיערך מחדש בח'אן יונס, אבל האמת היא שלא נותר הרבה מהעיר.

ניסיתי, אבל לא הצלחתי לקבל תשובה טובה לשאלה מדוע לא כבשנו גם את שני מחנות המרכז האחרונים – נוסייראת (שם מתנהלת כרגע פשיטה מוגבלת) ודיר אל־בלח – מה שהיה יוצר חופש פעולה לצה"ל ב־90% משטח הרצועה.  

בינתיים הפכנו את רפיח לסמל ולמפתח להישרדותו של ראש הממשלה. כתבתי בעבר, ואני עדיין סבור כך, שחשוב להכניע את גדודי חמאס ברפיח, אבל בתנאים הנוכחיים לא בטוח שזה הדבר הנכון. פעולה צבאית ברפיח בעת הזאת כרוכה בסיכון גבוה לתקלה, לפגיעה משמעותית באזרחים או בעובדי סיוע, שתעלים את אדי הלגיטימציה האחרונים שעוד נותרו לנו. אפשר לטפל ברפיח גם בפעולות ממוקדות, מהאוויר ושל כוחות מיוחדים, שישחקו את יכולות חמאס שנותרו שם.

האתגר מהשלב הזה של המלחמה יהיה למנוע מחמאס להתחמש מחדש: לגדוע באבו כל ניסיון שלו לחדש ייצור של נשק, ולבנות מנגנון שיבטיח שנשק נוסף לא מגיע ממצרים. לשם כך, צריך להקים מפקדה משימתית בשיתוף עם המצרים ועם האמריקאים, שתוביל מאמץ להשמדת המנהרות שעוד נותרו תחת ציר פילדלפי. 

פרצה נוספת שדרכה עשוי לזרום נשק לחמאס היא ההיקף האדיר של סיוע הומניטרי שזורם היום לרצועה. ישראל מאפשרת כניסה של מאות משאיות סיוע מדי יום לעזה, ובהיעדר פיקוח – הן יכולות לשמש להברחת נשק ולתנועת פעילים מאזור לאזור. 

הנסיגה הישראלית תיצור עוד הזדמנויות לפגוע בחמאס, כמו הפשיטה האחרונה על בית החולים שיפא. צה"ל ישמר כוחות סביב הרצועה, שיידעו לזנק פנימה על כל מודיעין מדויק שיגיע. זה יהיה מאמץ מתמשך של פשיטות לתוך הרצועה שייארך שנים, אבל יעסיק כוחות קטנים יותר מאלה שנדרשו בתחילת המערכה.

במקומות שפינה צה"ל חוזר חמאס להשליט את מרותו. אנשי חמאס חוזרים לנהל את השכונות שעוד נותרו עומדות, והם ששולטים בחלוקת המזון – ולזה אין לישראל תשובה. ישראל לא העמידה אלטרנטיבה לשלטון של חמאס, וחצי שנה מתחילת המלחמה – חמאס נשאר הריבון בעזה. 

ישראל לא תוכל לפגוע בכל פקיד של חמאס או פעיל חמוש באלה, והם חוזרים לנהל את מה שנותר מרצועת עזה. ניסיונות של אנשי פת"ח להגיע לרצועה בחסות מצרית ולקחת לעצמם סמכויות נענו בכל המקרים במותם. עם כל הצער שבדבר, מטרת המלחמה של "מיטוט שלטון חמאס" לא הושגה, וספק אם ישראל תוכל עוד להשיג אותה. 

המטרה: כסת"ח

כדאי שננצל את המעין־הפוגה בלחימה גם להסתכלות פנימית. כל אזרח שעיניו בראשו רואה שההנהגה המדינית שלנו לא מתעניינת בניצחון במלחמה, ועוד פחות מזה בהשבת החטופים. מבחינת נתניהו, הניצחון המוחלט יהיה תחזוק הקואליציה שלו עד לבחירות ב־2026, ועבור המטרה הזאת הוא מוכן להקריב הרבה, מאיתנו. 

אלא שגם הצמרת הצבאית, שהובילה את צה"ל להישגים מרשימים בחודשים הראשונים של המערכה, נראית כאילו איבדה את המיקוד. מי שמינה את קצין המודיעין המודח של פיקוד הדרום להוביל את התחקיר על תפקוד המודיעין בפיקוד ב־7 באוקטובר מתמקד כנראה יותר בתוצאות הרצויות של התחקיר מאשר בחתירה לאמת. גם אחרי שהמינוי נחשף בחדשות 12, היה מי ששלח את דובר צה"ל להוציא הכחשה, שגם היא לא הייתה בקרבת האמת. יום לאחר מכן נאלץ דו"צ להודות ששגה.

דובר צה"ל דניאל הגרי בפנייה לתקשורת הזרה (צילום :דובר צה"ל)

אם לא היה די בכובד האחריות שרובץ על בכירי הצבא מאז הכישלון המחפיר, רובצת עכשיו מעליהם גם עננת התחקירים הפנימיים, שמעיבה על תפקודם. חשוב מאוד לחקור את מה שהיה, אבל חשוב לא פחות שנושאי התפקידים המרכזיים יהיו אנשים שמשוחררים להסתכל קדימה, כי אתגרים כבדים ומורכבים מצפים לנו בעתיד הקרוב מאוד. 

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]