לאיש לא היה ספק כי נסיעתם החפוזה של ינון מגל ורעייתו לחופשה קצרה בחו"ל הייתה בשביל "לעשות חושבים". מיד עם שובו הודיע מגל על התפטרותו, צעד שעל פי הלך הרוח ברשתות החברתיות, היה מתבקש. ובעצם, תלוי באיזו רשת חברתית אתם גולשים. טוויטר דחף את מגל להתפטרות, ואילו בפייסבוק התעקשו על מזימה של השמאל להפלתו של ח"כ מהמפלגה שכולם אוהבים לכאורה לחפש בסיבוב.
גם אני, שכתבתי טור במדור הדעות של "מעריב" כשהתפוצצה פרשת רוטנר־מגל, קיבלתי הבוקר עם היוודע דבר התפטרותו הודעה אנונימית, ולשונה: "נו, קיבלת את מה שרצית". לא רציתי דבר. ריקוד על דמו של מגל דומה בעיני לכל אותם תאבי דם שניסו להכניס את רעייתו באיזושהי צורה לתוך הסחי ברשת.
אך את הטור הנוכחי אני מבקשת ומתעקשת להקדיש לכל מי שמנסה בימים האחרונים להוציא מהקשרם את דבריה של כותבת הפוסט הראשון על מגל, העיתונאית רחלי רוטנר, או לחילופין להתעקש להוכיח כי גם היא אינה טלית שכולה תכלת. אולי היא לא, אבל אין זה רלוונטי כלל וכלל. רוטנר מזמן אינה האישיו בכל הפרשייה הזאת. מה שרבים אינם מבינים הוא שסיפור התפטרותו של מגל לא קשור כלל לפוסט של רוטנר. היא הייתה הקטליזטור שעודד נשים אחרות לאזור אומץ להתלונן. ינון מגל לא הלך הביתה אתמול בגלל רחלי רוטנר. היומרה בכתיבת ההתנצלות העקרה שבה לקח את תפקיד הקורבן והטיל עליה את האשמה, ואולי גם היהירות, היא זו ששלחה אותו הביתה. כולם מדברים על רוטנר, אך מה עם אור שוקרון, שהייתה אמיצה מספיק לפרסם גם היא סטטוס ציבורי בנושא?
בניגוד לרבים שפרסמו אתמול בבוקר הודעות התומכות במעשה האצילי של מגל, "שלקח אחריות" והתפטר, אני חושבת שלא הייתה לו ברירה אחרת. היום, מחר או מחרתיים? לפעמים עדיף לצאת מהדלת הקדמית מבחירה ולא להמתין שיבעטו בך החוצה דרך החלון. שלא תהיינה אי הבנות, זה היה הדבר הראוי והמכובד לעשותו, גם אם טרם הוכחה אשמתו. אלא שאי אפשר להתעלם שוב מאותם אשפי התקשורת בחסות מגל שהופכים את היוצרות או שמא את מגל לקדוש מעונה. בבית היהודי ובכלל תומכיו של בנט ברשתות החברתיות מקפידים לציין בכל תגובה או הודעה לעיתונות כי ההתפטרות "מוסרית", "אצילית" ומעשה "לא שכיח", ושוכחים היכן היה המוסר והיכן הייתה האצילות בזמן שנעשו אותם מעשים שגרמו לתגובה ה"לא שכיחה" הזאת.
ומילה קטנה לשרת המשפטים איילת שקד, שמיהרה לשבח את המעשה הנעלה של מגל וצייצה בטוויטר: "נטילת האחריות הערכית היא מעשה ראוי ולא שכיח במחוזותינו". מעניין העיתוי שבו נזכרה שקד להגיב. אולי לא שמתם לב, אך בזמן שסיפורן של ארבע מתלוננות מרחפים מעל ראשו של מגל - השרה שקד, אישה אינטליגנטית וראויה לכל הדעות, הקפידה לא לפצות את פיה במשך שבוע שלם. אך מה זה משנה, העיקר שיש ייצוג נשי בכנסת ישראל שאפשר לסמוך עליו.