כשהפרופ' ישעיהו ליבוביץ השתמש בביטוי יודו־נאצים בתחילת שנות השמונים, רעשה הארץ. ליבוביץ ערבב יהודים ונאצים, תרכובת נפיצה במיוחד, לכדי יצור אנושי חדש. באותם ימים רחוקים נתפס ליבוביץ כהזוי, תלוש מהמציאות, מגזים בגדול. כך חשבנו. חלפו להן 30 שנה, ומתברר שהפרופ' ליבוביץ היה נביא. הנביא ישעיהו. ערוגות הפרא הפכו ליער עבות שממנו צמחו גזעים כבצלאל סמוטריץ'. לא, סמוטריץ' אינו נאצי, אבל הוא היהודי שהגיע הכי קרוב לתואר המפוקפק הזה. מרחק נגיעה. הוא לא דורש להקים מחנות ריכוז ולבנות תאי גזים, אבל תורת גזע כבר יש לו. כחול לבן, מגן דוד. 



מיליון וחצי ערביי ישראל הם אליבא דסמוטריץ', אויבים מרים. אנחנו במלחמה נגדם. כאן, שם, בכל מקום וזמן. הוא מבין יולדות יהודיות שלא רוצות לשכב באותו חדר עם יולדת ערבייה, אזרחית ישראלית שוות זכויות, רק בגלל ש"יכול להיות שבעוד 20 שנה הבן שלה ירצח את הבן שלי". הוא גם דיבר על ה"חאפלות" שהערבים עושים בבתי החולים, אבל מיהר לחזור בו כשהזכירו לו שלא רק ערבים מצטיינים בתחום. גם רבים מאיתנו (אז מה?).
 
כך, בהבל המצחין של פיו, הופך סמוטריץ' דו־קיום שנבנה כאן בעמל רב ובלא מעט דמעות, למלחמת אזרחים אתנית. העובדות לא מבלבלות אותו. נתוני השב"כ, שמראים שגם הפעם ערביי ישראל מתרחקים מהטרור, לא מרשימים אותו. העובדה שבכל המבחנים שהועמדו בפניהם עד היום (והיו רבים) ערביי ישראל הוכיחו בגרות ונאמנות למדינה, עוברת לו ליד האוזן. על פי כל הנתונים, אחוז המעורבים מקרב ערביי ישראל בטרור זניח, בטל בשישים. רוב מוחלט, מוחץ, מעדיף את הזהות הישראלית, נאחז בה, מנסה להשתלב בחיי המדינה.
 

מבחינת סמוטריץ', ערביי ישראל יכולים להיות סניטרים במחלקה, הם יכולים לשטוף את הרצפות, לטפס על הפיגומים, לרחוץ את החולים הקשישים, או את הכלים. אבל לשכב במחלקה, כאזרחים שווים, הם לא יכולים. הוא גם מוכן לוותר על הרופאים הערבים המסורים, על האחים והאחיות, על הרוקחים והרוקחות, על כל הפסיפס האנושי הזה שמייצר כאן משהו שאפשר לפעמים גם להתגאות בו. הוא רוצה ג'יהאד, הוא רוצה דם ואש ותמרות עשן, הוא היהודי הכי נאצי שהיה כאן זמן רב.
 
כשהגענו לגברת סמוטריץ', התחלנו מיד להתגעגע לבעלה. רויטל סמוטריץ' אמרה אתמול לרפי רשף בערוץ 10 שלא הייתה מוכנה שמיילד ערבי יילד אותה. לדבריה, רגע הלידה הוא כל כך טהור, כל כך יהודי, שאין סיבה לטמא אותו בידיים ערביות. בועה יהודית טהורה הם רוצים להקים כאן, ולא מתביישים להצהיר על כך. הרצל, בן גוריון, בגין, ז'בוטינסקי ושאר ראשי הציונות עושים סלטות בקברם.

יצורי פרא חטפו את הציונות והם גוררים אותה עכשיו, בועטת ומצווחת, לאבדון. לנפתלי בנט לקח מעט מאוד זמן לגנות את דברי סמוטריץ' ולהצהיר ש"כל אדם נולד בצלם", אבל בנט, לפי סמוטריץ', הוא חנון שמתיפייף לשמאלנים. הוא לא הדבר האמיתי. עכשיו, בכל פעם שננסה להילחם ביוזמת BDS או לשכנע את העולם שאין כאן אפרטהייד, בואו נשלח את סמוטריץ'. הוא כבר ירביץ בהם דרך ארץ. והכי מזעזע? שאני לא בטוח שהצהרותיו אתמול הזיקו למעמדו האלקטורלי. כן, ליבוביץ בסופו של יום, צדק.