בשבוע שעבר הוגש דו"ח ביטון לתיקון קיפוח תרבות המזרח. השבוע תיפגש מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור עם ראש הממשלה נתניהו. לא, היא לא תעסוק בתיקי נתניהו, אלא תמסור לו דו"ח שעוסק בקיפוח יהודי אתיופיה. בתחרות בין להיות מזרחי מופלה ואתיופי מופלה, האתיופים מובילים בכל פרמטר ועדיין זעקת המזרחיים לדורותיהם מהדהדת כאילו האשמה מוטלת על הלבנים מאשכנז בלבד.



אז קודם כל נפרק את בעיית הצבע: אין ספק שעור הפחם הנוצץ של האתיופים והענבר הזהוב כהה של המרוקאים אטרקטיביים פי מאה מהלבנוניות המוכתמת בכל מיני גווני ורוד וחום עכור של ה"גזע הלבן". כך גם אין ספק שהאדם הסביר לא קונה (בעולם של היום) שום פערים מנטליים בין מזרחיים לערבים לאשכנזים לאתיופים או לסקנדינבים. מי שלא מחובר לעולם של היום ומתעקש להיצמד לאבחנות גזענות הוא מוצר נחות של פוליטיקאים דמגוגים. מסיבות שונות ולרוע המזל העולם בחר בצבע הלבן כצבע המועדף. לך תבין. אבל אין לזה קשר עם סממנים אליטיסטיים.




חיסול תרבות אשכנז



בשדות קרב האליטות של מירי רגב ושות' צריך להבדיל בין מלחמת התרבות האמיתית שהתחוללה במדינת ישראל, בשנות השלושים עד שנות השישים של המאה הקודמת, בימי הקמת המדינה. שם באמת נמחקו תרבויות וזהויות של השטייטל היהודי, כולל הדת והמסורת. העלייה האשכנזית המזרח אירופית, שהייתה הרוב המייסד שהקים את המדינה, חיסלה את תרבות הגטו היהודית לטובת ניסיון ליצור כאן תרבות מקומית שתתכתב עם ראשי החץ של התרבות העולמית שהיו מחוץ לאותו גטו. הציפייה הייתה שגם עליית המזרח תחסל את מורשתה וזה לא עבד. בעיקרון לכל אחד יש העילית שלו וכל עילית טובה לשעתה, לזמנה ולמקומה, ובעיקר: לכל עילית יש את השוק שלה וזה בסופו של יום השוק שקובע מי כאן עילית ומי כאן פולקלור מקומי.



רוכבת על גלי הפולקלור, מירי רגב. צילום: הדס פרוש, פלאש 90רוכבת על גלי הפולקלור, מירי רגב. צילום: הדס פרוש, פלאש 90



לכן, המאבק על מי כאן העילית האמיתית התרבותית הוא מאבק אבוד. זהו עולם גדול ופתוח ומי שמכתיב את ההיררכיה ואת הצריכה התרבותית והבידורית הוא המערב. תשאלו את הילדים שלכם. העילית המערבית היא ראש החץ שמטמיע את ההתפתחות המדעית והטכנולוגית והופכת אותה, הן ליצירת אמנות והן למשנה חברתית הומאנית יותר שעיקרה שוויון ערך האדם בין אם הוא מזרחי או מערבי אתיופי או ערבי, סקנדינבי או יפני.



דני בן סימון, הבן החורג של העלייה המרוקאית (גילוי נאות אנחנו קצת חברים), אמר בראיון לקרולינה לנדסמן (הארץ) על דו"ח ביטון: "חשבתי שנדרש פה תיקון עם הליכה קדימה. חשבתי שהוועדה הזאת תבוא עם הצעות מרחיקות לכת כלשהן, והיא באה עם פולקלור מזרחי”.



אין שום דבר רע בפולקלור. הבעיה היא הפוליטיקאים שרוכבים עליו כל הדרך אל הקלפי והופכים פולקלור לפוליטיקה של הסתה בין 'לבנים' ל'שחורים' ומהמקום הזה מנהלים קרב אליטות אבוד מראש.