ועדת הכלכלה בשיתוף הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דנו אתמול במה שמכונה ביטול ההפרדה המבנית בבזק. סביר להניח שרבים מהקוראים בטוחים שהמדובר ברעיון איוולת ושוב מנסים לארגן ל"טייקונים" קומבינה על חשבון הציבור, כפי שהיה, לכאורה, במתווה הגז שאושר בממשלה. הרי לא ייתכן שהכנסת מתכנסת סתם כך לדיון מיוחד.

אלא שעוד לפני שהחל הדיון פרסו חברי הכנסת את עמדותיהם, השוללות כמובן את ביטול ההפרדה. איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, אמר: "אני מתכוון לבחון אם 'הטבת הזהב' בשווי של כמיליארד שקלים, שהוענקה בידי מנכ"ל משרד התקשורת ללא דיון בקרב אנשי המקצוע, באה על חשבון הצרכנים". ח"כ קארין אלהרר, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, הוסיפה: "ביטול ההפרדה התאגידית הוא מתנה בשווי של מיליארדי שקלים לבזק וריסון כל סיכוי ליצירת שוק הוגן ותחרותי לצרכן לטווח הארוך".

על מה כל הרעש? בזק מנועה כיום משיתוף פעולה עם חברות בת כמו פלאפון, יס או בזק בינלאומי בשיווק חבילות תקשורת משולבות. מה שמותר לדוגמה להוט במכירת "חבילות טריפל" אסור לבזק. מה שברור מאליו בנוגע לכל חברת תקשורת בעולם מנוע בזק. למה? כי אנשי מקצוע באוצר, כמו הממונה על ההגבלים, חוששים שהמהלך יטרפד את התחרות, יחזק את הריכוזיות של בזק ויפגע בצרכן. וחוץ מזה, מספרים שקשריו של שאול אלוביץ', בעל הבית של בזק, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הם, לכאורה, הסיבה למהלך.

אז הסיפור הולך ככה. ההחלטה על ביטול ההפרדה המבנית התקבלה לא אתמול ולא בשנה האחרונה, אלא לפני יותר מארבע שנים. זו המלצה של ועדת חייק, שמונתה בזמנו בידי שרי האוצר והתקשורת. הוועדה קבעה, בין השאר, "שהמחיר הגבוה לצרכן כתוצאה מההפרדה המבנית הקיימת הפך לנטל. ההפרדה מסתמנת כגורם המקשה על שוק התקשורת ומונע ירידת מחירים". אלא שהסחבת וחילופי השלטון התכופים מנעו את יישום ההחלטה, שכעת כבר אינה עומדת על הפרק ליישום מיידי. חבל. העובדה שביטול ההפרדה טוב לבזק אינה אומרת שהוא בהכרח רע לצרכנים, שישלמו פחות ויקבלו שירות טוב יותר.

הרווח מהאיחוד יילך לפנסיות שלנו

מה שרלוונטי כעת הוא מה שכונה בתקשורת "מתנה" של יותר ממיליארד שקל שתרוויח בזק בעקבות המיזוג עם חברת הבת יס. אלא שבניגוד לטענות חברי הכנסת, ההחלטה כן נדונה ואושרה בידי גורמי מקצוע כמו רשות ההגבלים העסקיים, רשות המסים וכמובן משרד התקשורת. בכל מקרה, המוטב העיקרי מ"המתנה" הוא לא אלוביץ', המחזיק באמצעות בי־קום ב־26% ממניותיה של בזק (או ב־10% לאחר שרשור האחזקות). "המתנה" תיפול בעיקר בחיקם של גופים מוסדיים המנהלים עבורנו את הפנסיה שכל הצדקנים חרדים כל כך לגורלה.

אז בואו נסכים לפחות על העובדה שביטול ההפרדה מועיל גם לאלוביץ', אבל בעיקר לבעלי המניות מהציבור. לדעתי, בהמשך הדרך ההפרדה המבנית תועיל גם לנו, הצרכנים. מדוע בכל זאת נוצר הרושם שביטול ההפרדה הוא מזימת העשור? מי דואג לנפח את הסנטימנט השלישי ומדוע? אחת התשובות היא המתחרות של בזק מענף הסלולר, וזה בסדר. הן מעוניינות לשפר את תנאי התחרות באמצעות נגישות נוחה יותר לתשתית של בזק, ומבחינתן היה רצוי שבזק תתפקד אפילו רק כפלטפורמה עסקית עבורן. סיבה נוספת להתנגדות היא הקרבה של אלוביץ' לראש הממשלה. מתברר שקרבה זו גורמת יותר נזק מאשר תועלת. וחוץ מזה, השנאה כלפי גופי מונופול (לעתים בצדק) היא כל כך עזה אצלנו, עד שאפילו החלטת בית המשפט העליון לפסוק לטובת בזק בעניין מדיניות חלוקת הדיווידנד נתפסת כ"מתנה" לבזק.

המתקפה נגד בזק הגיעה לרמות כאלה, עד שאפילו שופטי העליון מתויגים כסנטה קלאוס המחלקים מתנות לחג. המתקפה נגד גופים עסקיים מצליחה כאשר היא המילה האחרונה באג'נדה התקשורתית. מי שמנסה להגן על עמדות כמו תמיכה במתווה הגז, ביטול ההפרדה המבנית או הטבות מס לקונצרנים נתפס כעוכר ישראל. נדגיש שאין ויכוח שתחרות במשק חשובה לצרכן. אבל כשהמילה "תחרות" נשלפת, אם צריך או לא, זה נראה כעלה התאנה להצדקת אמירות פופוליסטיות.