1. עבור ראש הממשלה הוותיק והמנוסה בנימין נתניהו, ההתמודדות עם עוד דוח של מבקר המדינה היא עניין של מה בכך. הוא כבר עבר בתפקידיו השונים עשרות כאלה. נתניהו מתקשה לעומת זאת להתמודד עם המנהרות. לא - לא אלה שחפר חמאס מהרצועה אל הקיבוצים בעוטף עזה, אלא המנהרות הפוליטיות שחופר נפתלי בנט משטח הימין והציונות הדתית אל תוך לשכת ראש הממשלה. העלבון גדול יותר כשמדובר במישהו שהיה לפני כמה שנים עוזר לראש האופוזיציה נתניהו, וכעת קורא עליו תיגר וסודק את תדמיתו הביטחונית.

העובדה שבנט יוצא בדוח מבקר המדינה כצדיק שהזהיר והתריע ודחף ודרבן בנושא המנהרות, גורמת מן הסתם לדיכאון גדול בסביבת ראש הממשלה. זו הסיבה העיקרית לכך שדוח פשוט ושגרתי של מבקר המדינה, שנכתב על ידי אנשי מקצוע, ושכל מטרתו להעיר על כשלים וליקויים ולהאיר אותם, כדי להביא לתיקון ולשיפור המוכנות - הופך באמצעות נתניהו, בלי שהתכוון לכך, לדוח פוליטי ואישי.

נתניהו מאדיר את הדוח, עושה לו פרומו ענק והופך אותו לעניין דרמטי. לו אני במקומו, הייתי מודה למבקר ולצוותו על העבודה היסודית, מדגיש כי גם אם אינני מסכים עם כל מילה - אני מכבד, ומודיע על מינוי ועדה בראשות אלוף בכיר במילואים שתעקוב ותפקח על תיקון הליקויים ותדווח על כך מדי רבעון לממשלה, לוועדת החוץ והביטחון ולמבקר המדינה. כך ולא אחרת.



ובינתיים, יכול ראש הממשלה למצוא גם קצת נחמה בדוח. הוא סודק גם את משה (בוגי) יעלון, שהפך מאז צוק איתן ליריב מר של נתניהו שמבקש לרשת אותו, וגם את הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שרומז פה ושם שאם יהיה עליו לחץ שלא יוכל לעמוד בו, יבחן אפשרות ללכת לפוליטיקה. מיטיבי לכת בתחום ההיסטוריה הצבאית הקרובה בלשכת נתניהו יוכלו להזכיר לתקשורת שגנץ ויעלון היו גם אחראיים להכנת הצבא במלחמת לבנון השנייה.

עצה חשובה נוספת שאני יכול לתת לנתניהו וליעלון לקראת פרסום הדוח (למרות כל המחשבות הנלוזות למנוע את פרסומו) - אל תתקפו את בנט על כך שירד לשטח, שוחח עם המפקדים והמתיישבים - זה בדיוק תפקידו של שר וחבר קבינט בבואו לקבל החלטות גורליות בענייני מלחמה. אם לא עשיתם זאת במאורגן - טעיתם.

2. לשר החינוך נפתלי בנט, שמקווה שפרסום דוח המבקר, שמצטרף לפוטנציאל חקירות ראש הממשלה, יהפוך לרעידת אדמה פוליטית - כפי שטען השבוע בהרצאה בכנס לביטחון לאומי - אני מבקש להבהיר: "רעידת אדמה ביטחונית" הייתה כאן לאחר מלחמת יום הכיפורים, או אולי בראשיתה. יכול להיות שעבורך דוח המבקר על צוק איתן הוא "טבורו של עולם" והזדמנות פוליטית אדירה למינוף והעוצמה - אנחנו כבר ותיקים.

ולשר הביטחון לשעבר יעלון אומר: כבר שנתיים שאתה תוקף את בנט ומאשים אותו בציוצים "במנהיגות של פייסבוק ולייקים", וכך עשית גם השבוע לאחר שתקף אותך. מישהו צריך להזכיר לך שמאז שניסחת את "משפטי התקיפה" לפני שנתיים ועד היום - הפכת בעצמך להיות פעיל מאוד ברשתות החברתיות, וזה בסדר גמור, ואף מתבקש. אני עוקב אחריך גם בפייסבוק וגם בטוויטר, ותאמין לי שגם אתה אוהב שישתפו ויעשו לייק. שנה קצת את הניסוחים. לך עם הזמן והשינויים.

3. דוח צוק איתן יעסוק במספר היבטים, חשובים כולם, אך אחד מהם יתמקד בשיח בין הקבינט והמל"ל לבין המטה הכללי של צה"ל. מאז מלחמת לבנון השנייה אני טוען שהממשלה והצבא מדברים ב"שפה הווינוגרדית". יצא לי גם לראות את זה מקרוב. 51 ימי לחימה של צה"ל מול חמאס, שהובילו לשיתוק המשק ולישיבת תושבי גוש דן במקלטים, הם תוצאה בלתי נסבלת וגזירה שהציבור לא אמור לקבל.

יש לכך שתי סיבות מרכזיות שראוי שיטופלו בעקבות הדוח ככל שרק ניתן: הראשונה, הממשלה מוציאה את הצבא לפעילות צבאית, להרוג ולהיהרג בלי לקבוע "מנגנון סיום" למבצע. קרי, לא יודעים מה רוצים ואיך זה ייגמר. את קציני הצבא מנגד מלמדים שהמבצע הצבאי נועד לשרת תכלית מדינית ולא רק לפוצץ ולהרוס.

הסיבה השנייה היא שהממשלה שולחת את הצבא למבצע, הימים עוברים והרמטכ"ל ממתין להנחיית הממשלה לסיים את המבצע הנדרש. מנגד, מחכה ראש הממשלה שהרמטכ"ל יבקש ממנו לסיים, כדי שיהיה אחר כך את מי להאשים בכך שלא "חיסלנו את חמאס", ב"רכרוכיות" ב"חוסר תשוקה להילחם" או ב"סוסים עצלים". וכך ממתינים ראש הממשלה והרמטכ"ל, זה להנחיה של זה ומדברים ביניהם "וינוגרדית".

מישהו צריך לקחת אחריות וזוהי כמובן הממשלה. אם היא שכחה, צריך להזכיר לה שהיא על פי חוק "המפקד העליון של הצבא".

4. גלי צה"ל היא תחנת רדיו מצוינת שהייתה לי הזכות לפקד עליה במשך שש שנים. אילו היו דנים היום אם להקים תחנת רדיו לצבא - התשובה הייתה שלילית. אך התחנה הזו קיימת, מעולה, חיה, בועטת ועושה רדיו איכותי שמהווה מרכיב חשוב ומרכזי בשידור הציבורי בישראל.

החלטת שר הביטחון השבוע להכפיף את התחנה למשרד הביטחון ולא לצה"ל, היא החלופה הטובה ביותר לתחנה ולעתידה לאחר שהרמטכ"ל איזנקוט ביקש להוציא אותה מצה"ל, לא כדי להתנכל לה חלילה, ההפך - כדי לשמור עליה. הוא ביקש לצמצם את האנומליה שבין צבא, תקשורת ודמוקרטיה במדינה בת כמעט 70 ובנוסף, לשמור על התחנה מפני הקיצוצים שהוא מעביר את צה"ל.

בערבו של יום, גלי צה"ל באכסניה החדשה תמשיך להיקרא בשמה, תמשיך לשבת בבניין שלה, תקציבה מובטח, אנשיה ממילא מועסקים על ידי משרד הביטחון, ימשיכו לשרת בה חיילים, כמו שמשרתים כיום במשרד הביטחון, והיא צפויה אפילו להשתדרג כבת טיפוחים של משרד הביטחון ביחס למשאבים הדלים יחסית של חיל החינוך. מפקד גלי צה"ל, שיהפוך כעת ל"מנהל", מתמנה ממילא על ידי שר הביטחון, ולצדו תפעל עם הזמן מועצה ציבורית מייעצת שתייעץ, תסייע ותפקח.

משרד הביטחון, בדומה לצה"ל, הוא משרד ממלכתי ולא פוליטי. כל שר ביטחון נדבק בממלכתיות שעה לאחר שכף רגלו דורכת בקריה, לכן אינני חושש מפוליטיזציה של התחנה. הסכנה להתערבות פוליטית לא תבוא ממשרד הביטחון, ומנהל התחנה ושדריה יצטרכו להעמיד "חומת ברזל" בין התחנה לפוליטיקה ולסתום כמה פרצות שנפערו לאחרונה.

אני בטוח בחוסנה של התחנה וביכולתה להתאים עצמה לאכסניה החדשה. גם אביגדור ליברמן וגם מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם הם ידידים ותיקים של גלי צה"ל, שאני יכול להעיד אישית שעמדו לצדה וסייעו לה כשהיה צריך. וחוץ מזה, אני בטוח שהרמטכ"ל ימשיך להאזין לתחנה.

5. שמחתי מאוד כשידידי יוסי אליטוב, העורך של עיתון "משפחה" ואיש רב פעלים, הפנה תשומת לבי לכך שקפה ארומה במגדלי משה אביב הפך, בעקבות דין ודברים, לבית קפה כשר שיוכל לשרת גם ציבור דתי. אני חושב שזהו מהלך חשוב, שלא יפגע באף חילוני ובמקביל, יוכל לתת שירות לאדם דתי אחד שחשקה נפשו בקפה או בכריך.

לפני הרבה שנים פעלה במרתף בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב מסעדה ששמה הלך לפניה, ששירתה את עובדי הבית ואת הקיבוצניקים שהזדמנו העירה. מוצרי מזרע היו שם הלהיטים הגדולים. בבניין ליד, בבית הסוכנות, ישב ידידי תא"ל (מיל') יגאל פרסלר, אדם דתי שנשא בתפקיד ביטחוני, ולא אחת התאכזבתי שלא יכול הייתי להזמין אותו לסעוד עמי צהריים. לשמחתי, לא היה לי קשה לשכנע את מזכיר הקיבוץ הארצי דאז, גברי ברגיל, להפוך את המסעדה לכשרה. שכנעתי אותו שיוכל להזמין גם את מזכיר הקיבוץ הדתי לסעוד צהריים.

ברגיל הסכים ואני גייסתי את הרב הראשי לישראל, ישראל מאיר לאו, לתקיעת המזוזה. שכנעתי אותו ש"אין מצווה נעלה מתקיעת מזוזה במסעדה הכשרה החדשה של הקיבוץ הארצי". וכך סעדנו פרסלר ואנוכי צהריים מדי יום. הרב לאו תקע מזוזה ואני זוכיתי במצווה. המסעדה כבר לא פועלת אך המורשת נותרה. שלבו ידיים, אחים, היכן שרק ניתן. חפשו את המאחד והמלכד, מחלוקות אמיתיות יש לנו למכביר. שבת שלום.

avi@bnayahu.com