11 שנה חלפו מאז נעצר פרנסואה אבוטבול (הג'ינג'י) על תיק הרצח של רענן לוי ונשפט למאסר עולם. אבוטבול, בן 32 כיום, היה רק בן 21 כאשר דקר בכניסה למועדון בקיבוץ שפיים את הנער בן ה־17, שחבריו נקלעו לעימות עם אחיו הצעיר אביב אבוטבול. אבוטבול סירב להודות שביצע את הדקירה הקטלנית, אבל הורשע בשתי ערכאות ונשלח למאסר עולם.

דרך החתחתים שנכונה לו החלה בסכסוך ילדותי טבעי עם שותפיו לחדר בשלב המעצר, חברי נעוריו מנתניה אבי אבוטבול ושי שירזי שחברו נגדו (לפני שהסתכסכו ואבי אבוטבול נעצר בחשד לשותפות בביצוע רצח שירזי). מכאן החל מסלול של שבע שנים בתנאי הפרדה ארצית במתקנים הכי קשים של השב"ס. שם, בהפרדות, אחרי שהורשע וערעורו נדחה - חרף ראיון טלוויזיוני נדיר שאושר לו לקיים בתוכנית של אמנון לוי כדי להסביר לציבור את גרסתו לאירוע במועדון בשפיים - אבוטבול החל לעכל את העובדה שהוא עתיד להתבגר ולחיות בכלא עשרות שנים.

מאחורי הדלתות הכבדות של תא ההפרדה ניתן לו לשהות זמן מה עם אביו צ'רלי, שהיה עצור כמה שבועות. בדיעבד היה זה המפגש האחרון לפני פרידה לנוכח הטרגדיה שפקדה את האב, אשר בחר לשים קץ לחייו ערב כניסתו למאסר נוסף עקב הסתבכות כלכלית וקריסת אימפריית הפשע המשפחתית.

עוד לפני מותו של האב, לאסיר פרנסואה לא נרשמו אירועים שליליים יוצאי דופן בכלא, אבל הוא ניהל מאבקים משפטיים רבים על כל אחת מזכויותיו: לקבל ביקורים של אביו ואמו, להיפגש עם אחיו במסגרת ביקורי אחים הנהוגה בשב"ס, להתייחד עם בת זוגו בחדר ראוי, להתחתן איתה, לצאת לברית המילה של בנו הבכור ב־2013 ולהלוויית אביו ב־2014, ולבקר בבית אביו המנוח בשבעה. אפילו כדי לשאת עמו בכל העברה ממתקן כליאה אחד לאחר את מכשירי החשמל שרכש מכספו הפרטי בקנטינה, הוא נאלץ להגיש עתירה לבג"ץ.

את כל הדרך הזו, מודים גם בשב"ס, הוא עשה ללא עבירות משמעת יוצאות דופן, מעבר להסתרה של יין קידוש בתאו, שעל כך נקנס ב־100 שקל. ההתנהגות הטובה סייעה לו לצאת אחרי שבע שנים מאגפי ההפרדה המוחלטת לאגפים ה"שמורים" (שבהם האסירים יוצאים יחד לטיול היומי), אבל היא לא הסירה ממנו את העננה המודיעינית של המשטרה והשב"ס, לנוכח המאבק שליווה את חילופי השמות והדורות בעולם התחתון של נתניה. בהקשר זה ניתן לציין התנכלויות חוזרות ונשנות לאשתו, אשר כללו הצתה של מכוניתה, ואירעו בעשור האחרון גם לנשים ומשפחות של אסירים נוספים המזוהים עם ארגון אבוטבול.

אחרי שלוש שנים באגפים השמורים הגיע שלב "ההתחזקות" המסורתי של אסירים מיואשים בכלא. גם פרנסואה מצא את עצמו מתקרב לדת. הוא החל לחבוש כיפה שחורה גדולה, להתפלל, לגדל זקן בימי העומר ולנהל שיחות נפש עם רבנים שמגיעים עד פתח התא. כך הגיע לפני שנה וחצי לאגף התורני הגדול בכלא רימונים, מה שמהווה התקדמות שיקומית ניכרת מבחינת השב"ס, אבל לא מפיג את החשדנות המובנית של המודיעין, כאשר מדובר באסיר ממשפחת אבוטבול.

באופן תמוה, על רקע התיוג המודיעיני נאסר על אבוטבול לקחת חלק בקבוצות טיפוליות מתקדמות לאסירי עולם, ובמקום זה הוא נאלץ להשתתף בקבוצות טיפוליות עם אסירים מזדמנים שנשפטו לתקופות קצרות, מה שמשבש את היכולת להיכנס לטיפול מעמיק ומתמשך. הנה לכם עוד נושא לעתירה, אשר אמורה להעביר את ההחלטה והאחריות משלטונות השב"ס אל בית המשפט.

הגוגל של השב"ס

וזה בדיוק מה שעשה אבוטבול. בעתירה שהגיש בינואר באמצעות עו"ד שני דרי לבית המשפט המחוזי מרכז, הוא ביקש לשלב אותו במסלול טיפולי מובנה הכולל קבוצות לאסירי עולם, עבודה פרטנית עם עובדת סוציאלית, שילוב בפעילות מחלקת החינוך ואישור להתאמן בחדר הכושר של הכלא. אבוטבול, שמציין בעתירה כי הוא בוגר קבוצה טיפולית של "שליטה בכעסים", מבקש גם לאפשר לו ביקורים של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה ולהקל את סיווגו הביטחוני, כך שביציאות מהאגף הוא לא יהיה כבול באזיקים.

הסיווג הביטחוני בקטגוריה א' הוא המכשול המרכזי אשר מונע מהשב"ס לשלב את אבוטבול במסגרות טיפוליות. לכן, אף על פי שהוא שוהה באגף רגיל עם מאות אסירים, מתייחסים אליו עדיין כאל אסיר הפרדה. העתירה הנוכחית היא למעשה המשך לסדרת עתירות בנושא המאבק בתיוג המודיעיני, אם תרצו הגוגל של השב"ס.

ההליך החל בעתירה שהגישה עו"ד דרי כדי לשלבו בקבוצות טיפוליות של אסירי עולם ולשפר את תנאי הביקורים. נציגי המדינה שלפו את תיקי המידע המודיעיני, והשופטת דבורה עטר מבית המשפט המחוזי מרכז נרתעה מקבלת החלטה מהותית. ואולם, היא המליצה לשב"ס להתקדם בתהליך הסיווג של האסיר, המלצה מהסוג שבדרך כלל לא מריץ את מנגנון השב"ס לשום מקום, אלא אם כן מדובר באסירים שהיו פוליטיקאים או אנשי עסקים מקושרים. בית המשפט העליון, שנחשף לתיוג המודיעיני, סירב לשמוע ערעור של אבוטבול על ההחלטה.

עו"ד דרי המשיכה לעתור נגד הסיווג הביטחוני, הפעם במסגרת עתירה לאפשר לו לצאת לברית המילה של בנו השני בנובמבר. בשל לחץ הזמנים השופטת קלרה רג'יניאנו דחתה את הבקשה, והברית נערכה בכלא רימונים, אבל על הפרק נותרה הבקשה לביקור בית של האב ולשינוי הסיווג הביטחוני.

לבקשת הסנגורית בדקה השופטת רג'יניאנו ומצאה כי המידעים המודיעיניים שבהם מדובר עוסקים בצ'רלי אבוטבול המנוח, בפרנסואה אבוטבול (הגדול) המנוח ובאסי אבוטבול, המרצה 18 שנות מאסר בהפרדה ארצית אי שם. בתשובה על השאלה מהו המידע המתייחס ספציפית לפרנסואה אבוטבול הג'ינג'י, הודו נציגי שב"ס שהוא אינו מייצר מידע מודיעיני בשנים האחרונות.

"אודות פרנסואה קיים מידע שאומנם אינו עדכני, אך הוא מצביע על מעורבות בפעילות פלילית ובמערכות יחסים בין קבוצות פשיעה", נכתב בדוח של מודיעין שב"ס מ־21 בנובמבר. הפרדוקס בדוח הזה זהה לפרדוקס המובנה בדוח מודיעין המשטרה, אשר נמסר אף הוא לבית המשפט באותו הליך. במשטרה כתבו, בניגוד לכל הדיווחים מהשטח, כי ארגון הפשע של משפחת אבוטבול עדיין חי ובועט. "הארגון פועל בעיקר באזור נתניה וסביבותיה, נפח פעילותו חוצה מחוזות. הוא נחשב לאחד מארגוני הפשיעה הגדולים החזקים בארץ... בשל שיוכו המשפחתי והגדרתו כמשפחת פשע מסוכנת וידועה בציבור, מעורבות העותר עדיין רלוונטית, למרות מות אביו".

בניגוד מוחלט לדיווחי מודיעין שב"ס וחטיבת התקון (תיקון, שיקום) כותבים נציגי מודיעין המשטרה כי "מתיקו המודיעיני עולה מידע רב אודות פעילות פלילית, גם מאחורי סורג ובריח... הוא פועל לבדו וגם עם שותפים, ועד לאחרונה גם עם אביו המנוח". נציגי המשטרה מיישרים קו גם עם העובדות, אבל מתבלים אותן בפרשנות שנועדה להלחיץ שופטים: "על אף שאין מידע מודיעיני חדש בעניינו, אין בכך משום איון מסוכנות או החלשה של פעילותו הפלילית... המסוכנות טרם חלפה ואף עלולה להתעצם, מההערכה שמצב המשפחה מוטל כעת על כתפיו... חברות בארגון פשיעה משקפת מסוכנות טבועה, הנובעת מפעילות הארגון וסכסוכים".

כיצד מידע מודיעיני לא עדכני על משפחת פשע שלדעת כולם ירדה מהמפה, ועל אסיר שאינו מסתבך בכלא ואינו מייצר מידעים מודיעיניים, מהווה בסיס לדוח מודיעיני שלילי, אשר משכנע את בתי המשפט?

עו"ד דרי ליוותה בעבר אסירים המזוהים עם ארגוני פשיעה, כמו עמיר מולנר, מוטי חסין, איימן קראג'ה ואחרים. לטענתה, "דווקא לנוכח הנסיבות המשפחתיות הנוכחיות של פרנסואה אבוטבול, אין הצדקה להמשך הסיווג שלו בקטגוריה א', סיווג שהמדינה מתעקשת עליו מתוך מניע של נקמה, רק כדי למנוע ולעכב את קציבת תקופת מאסר העולם שלו על ידי משרד המשפטים ונשיא המדינה, הליך שבלעדיו אין אופק שיקומי".

לקראת הדיון בעתירה הקרובה, שבו ייקבע אם הוא ייצא לביקור בית ראשון, ועוד יותר חשוב מכך, מה יהא על הסיווג הביטחוני שלו ומה יהיו סיכויי הקציבה שלו בלשכת נשיא המדינה, היא מבקשת להזמין לעדות בבית המשפט את אנשי המודיעין הרלוונטיים, שיסבירו וימחישו את ההגדרה בחוות הדעת שלהם, על כך שמשפחת אבוטבול היא משפחת פשע רלוונטית.

יצחק אברג'ל. צילום: פלאש 90

במקביל נקטה עו"ד דרי צעד מקורי ביותר: שניים מראשי ארגוני הפשע הרלוונטיים לסכסוכים עם משפחת אבוטבול, ריקו שירזי ויצחק אברג'ל, חתמו לפני כמה ימים על תצהיר ובו הם מתחייבים שאין להם שום דבר נגד אבוטבול. "אני מצהיר בזאת אודות יחסי שלום השוררים ביני לבין פרנסואה אבוטבול... הנני מצרף תצהיר זה בכתב, על מנת להזים את הסכסוך המיוחס למשפחות במודיעין שב"ס". על החתום באו שירזי ואברג'ל, והתצהירים יוגשו לעיונה של השופטת רג'יניאנו בדיון הקרוב.

היחסים החמים בין פרנסואה אבוטבול לבין אברג'ל ושירזי נבנו בשנים של שיחות ומפגשים באגפי ההפרדה, במיוחד מאז מות אביו ורצח שי שירזי, והם ידועים היטב לאנשי המודיעין של המשטרה ושב"ס. אבל הם לא קיבלו ביטוי בדוחות הפומביים, להפך. הם הטיחו באבוטבול שהוא מפתח קואליציה עם שירזי. "מאז הוא ניתק לגמרי את הקשרים איתו", אומרת עו"ד דרי.

הסנגורית מציינת כי היא מתכוונת לעמת את שלטונות השב"ס עם התהליכים הטיפוליים שבהם מרשה השתתף, ובהם כבר לפני כשלוש שנים לקח אחריות על ביצוע הרצח של רענן לוי, דבר שלא עשה בשני ההליכים המשפטיים. לדבריה, אבוטבול חשף בפניה דברים שאמר לחברים בקבוצת הכעסים: "מרגע מות אבי החלטתי לשנות פאזה, הבנתי את המעשים שלי ואני לוקח אחריות על הדקירות הקטלניות של רענן לוי". את המסר הוא העביר למשפחתו של הנרצח, כולל התנצלות אישית.

ריקו שירזי. צילום: גדעון מרקוביץ, פלאש 90

חובת ההוכחה

בשב"ס פועלת ועדת אסירי עולם, שבראשה עומדת תת־גונדר רונית זר, שהיא גם ראש חטיבת התקון בארגון, אשר עוקבת מקרוב אחר תהליכי המאסר של אסירי עולם. חרף דוחות ביקורת קשים של מבקר המדינה, הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין בנוגע לחוסר בפעילות שיקום וחינוך, מתגאים גורמי השב"ס בפעילות שנעשית אך נעלמת מהעין הציבורית.

צודקים, בעידן של תקשורת סנסציונית ומתחסדת, שיקום אסירים מייצר אנטגוניזם ברוח הטוקבקיסטית הפשיסטית הכללית. אז במחלקת התקון באמת מנסים, ואסיר שבאמת מעוניין יכול לקבל אוזן קשבת, אבל הבעיה היא שלא כולם רוצים. הפקת מוטיבציה חיובית מאסירים שדיכאון ופשע הם כל עולמם היא משימה כמעט בלתי אפשרית, מה גם שהביורוקרטיה במחלקות השיקום והחינוך בכלא מסורבלת ומתישה.

הנה דוגמה לכך: יוסף ויצמן מתל כביר בתל אביב הורשע ברצח במהלך מריבה בין נרקומנים. 24 שנה הוא יושב בכלא ללא כל מענה טיפולי או חופשה, כך שהסיכויים שלו להשתחרר פעם כאדם טוב יותר הולכים ופוחתים. ועדיין, פעילות שיקומית על פי תורת הדינמיקה הקבוצתית היא הלהיט התורן בשב"ס, כפי שהציבור הרחב למד בפרשת קיצור המאסר של משה קצב. רק בשביל זה היה שווה לשלוח לכלא נשיא מדינה וראש ממשלה, ועוד יהיה מעניין ללמוד על התיקון של אהוד אולמרט.

בינתיים אחת הבעיות של מחלקת התקון היא במפגש מול אנשי הביטחון והמודיעין של הכלא, שם הם כנועים לחוות דעת מהסוג שהוגש נגד פרנסואה אבוטבול, גם אם הן מנוגדות להלך הרוח של המפגש היומיומי איתו בכלא. מבחינת מחלקת התקון, אבוטבול הוא צעיר אינטליגנטי וחומר גלם מעולה לשיקום. הוא אף מוגדר ככזה, גם אם לא מדברים כעת על קיצור מאסר בבוא היום. אלא שקשה להתעמת עם רמת הביטחון המרבית שבה הוא מסווג, השיוך המשפחתי וההפרדות, ולפיכך מודים בשב"ס שאין לו בשלב זה מענה טיפולי קבוצתי כללי, אלא תורני בלבד.

בשב"ס אומרים כי יש אינטראקציה טובה בין חטיבת התקון לבין חטיבת המודיעין, שפועלת להזמת סכסוכים ולשילוב אסירים בקבוצות טיפוליות, הגם שאסירים נשבעים כי המודיעין מקדם תהליכי שיקום רק למשתפי פעולה. המודיעין והביטחון מבינים שאסיר משתלב הוא טוב יותר למערכת, אומר גורם מערכתי בכיר, אבל לא בכל מחיר. לא פשוט להוציא חברי ארגוני פשיעה לאגפים רגילים, וגם אלה שרוצים לא תמיד בשלים לכך וחובת ההוכחה עליהם. לידיעת הקורא פרנסואה אבוטבול.

סייע בהכנת הכתבה מיכאל פרוסמושקין