הפליק־פלאק שהשלים השבוע משרד הרווחה בכל מה שקשור לעמדתו בעניין אימוץ ילדים על ידי זוגות בני אותו מין, היה אחד המרהיבים ויחד עם זאת אחד המביכים שנראו כאן. אם להגיד את זה באופן ברור יותר, אחרי שהמשרד השליך לפח האשפה את חוות דעתם המקצועית של אנשיו שלו, והפך את עמדתו ב־180 מעלות בתוך חודשיים, אך ורק משום שנבהל מהקמפיין הציבורי שנוהל נגדו, לא ברור איזה ערך יש עוד לחוות הדעת המקצועיות של העובדים הסוציאליים ושל פקידי הסעד, ולא ברור גם איך נדע מהיום והלאה כמה מהן ניתנות מתוך אמונה בגישה המקצועית וכמה מתוך כניעה ללחץ כזה או אחר.

יש הערת הבהרה, שחשוב שתיאמר כבר כאן. הדיון סביב השאלה אם זוגות בני אותו מין צריכים לקבל ילדים לאימוץ, בדיוק כמו זוגות של גבר ואישה, הוא דיון חשוב, אבל לא ניכנס אליו כאן. משום שחשוב לא פחות לדון בשאלה מה מוביל משרד ממשלתי רציני כמו משרד הרווחה, על פקידיו ועל אנשי המקצוע שלו, לקבל את ההחלטות שהם מקבלים. וחשוב מאוד לבדוק כמה מההחלטות הללו מתקבלות רק מתוך כניעה ללחץ כזה או אחר. והכי חשוב לנסות להבין אם אחרי אירועי השבועות האחרונים אפשר עוד לסמוך בכלל על מה שאומרים לנו גורמי הרווחה.

אני לא יודע מי צודק בוויכוח סביב הסוגיה הזו, ואם ילדים במשפחות חד־מיניות גדלים אחרת מילדים במשפחה המסורתית, ואם הגרסה הראשונה של משרד הרווחה היא הצודקת או שמא זו שהחליפה אותה. מה אני כן יודע? אני יודע מה הייתה העמדה של אנשי המקצוע במשרד הרווחה עד לפני חודשיים, אותה עמדה שהם הציגו בפני בית המשפט הגבוה לצדק, בתשובה לעתירת המרכז הרפורמי ועמותת אבות גאים. שני הארגונים האחרונים פנו לבית המשפט וביקשו ממנו לקבוע שאת חוק אימוץ ילדים, זה הקובע כי "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד", ניתן לפרש גם ככזה שמאפשר אימוץ גם לזוג בני אותו מין, קרי איש ואיש או אישה ואישה. 


אין יותר חוות דעת רציניות. השר כץ. צילום: פלאש 90


השורה התחתונה בכל מה שקשור לעמדת המדינה בתשובה לעתירה הזו הייתה חד־משמעית: "ביחס לזוגות חד־מיניים, הוחלט - על דעת גורמי המקצוע במשרד העבודה והרווחה - שלא לפעול לעת הזאת לשינוי המצב הקיים". במשרד הסבירו כי משפטית, במצב שבו החוק מנוסח כפי שהוא מנוסח, כל עוד הוא מדבר על "איש ואשתו", אין דרך לנהוג אחרת ממה שנהוג כיום, אלא אם כן תשנה הכנסת את החוק. אלא שמיד אחרי ההערה הזו הבהיר משרד הרווחה את עמדתו באשר לאפשרות שהחוק אכן ישונה. "אין מקום לקדם שינוי של הדין הקיים בעת הנוכחית". הכי ברור וחד שאפשר.

וכדי שיהיה ברור עד כמה עמדתה התקבלה בשיקול דעת ובשום שכל, פירטה המדינה בפני בית המשפט את התהליך שקדם להצגת עמדתה, נגד אימוץ של משפחות הומולסביות. כך, לדוגמה, היא מתארת ישיבה שהתקיימה בנוכחות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, ומנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, "בהשתתפות גורמי מקצוע משני המשרדים, לצורך גיבוש עמדת המשרדים בנושא הכשירות לאמץ על ידי בני זוג".

"לאחר בחינת הסוגיה ועל דעת גורמי המקצוע", היא ממשיכה ומפרטת, זו ההחלטה שהתקבלה: "אשר לזוגות חד־מיניים הוחלט כי בשלב זה אין כוונה לשנות את המדיניות הנוהגת, ואין כוונה ליזום בנקודת הזמן הנוכחית חקיקה לשינוי הדין הקיים, זאת לנוכח עמדת גורמי המקצוע בשירות למען הילד, אשר מצדדים לעת הזו בשימור המצב הקיים ביחס לעדיפות באימוץ הניתנת לזוג שהם גבר ואישה, בשים לב למציאות בחברה הישראלית והקושי שעלול להיות כרוך בכך ביחס לילד הנמסר לאימוץ".

פעם אחר פעם אחר פעם מבהירה המדינה לבג"ץ במסמך הזה כי העמדה שהיא מגישה אינה פרי גחמה של מישהו, אלא עמדתם של אנשי המקצוע. "עמדת גורמי המקצוע בשירות למען הילד... נשענת על תפיסתם שלפיה מכיוון שהילד הנמסר לאימוץ נושא תחושה של חריגות, רצוי ככל הניתן להימנע מהעמסת 'מטען' נוסף על הילד, בדמות השמתו בתא משפחתי שנתפס בחברה הישראלית היום עדיין כתופעה חדשה ושונה". שוב נבהיר, ייתכן שהעמדה הזו נכונה, וייתכן שהיא קשקוש מארץ הקשקושים. מה שאנחנו בוחנים כאן הוא לא איפה נמצאת האמת, שהרי לי לפחות אין כלים כדי לבחון את זה, אלא את דרך קבלת ההחלטות.

# # #

כך או כך, רגע אחרי שפורסמה העמדה המקצועית הזו של אנשי משרד הרווחה, החלה המהומה. העיתונות סערה. קהילת הלהט"ב, שיש לה בולטות תקשורתית גבוהה, תקפה בחריפות. במשרד המשפטים, שמייצג בבית המשפט את עמדת המדינה, החלה מחאה פנימית רועשת.

"הזדמנות לשינוי אמיתי", כתב עו"ד ראאד ענוז, מהמחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז תל אביב, במערכת מיילים פנימית של פרקליטים העובדים בשירות המדינה. "בעיני", הסביר, "תפקידה של הפרקליטות בכלל ושל מחלקת בג"צים בפרט, לייצג ערכים של האדם הנאור ולא של משרד ממשלתי זה או אחר". פרקליטים אחרים, שדבריהם צוטטו ב"הארץ", הביעו מחאה בדרכם שלהם. פרקליטה אחת, מהמחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז דרום, שלחה בתפוצת הפרקליטים הרחבה את השיר "לא השמעתי את קולי", שיר שחיבר מרטין נימלר, שמחה נגד שיתוף הפעולה ונגד השתיקה של הרוב הדומם בגרמניה לנוכח התחזקות הנאציזם (הפרקליטה התנצלה למוחרת על הפרסום, ולפיכך לא נפרסם כאן את שמה).

פרקליט המדינה שי ניצן, שזיהה את הסערה, הגיב בפורום הפרקליטים בצורה רפה למדי. העמדה הממשלתית שהוצגה בבג"ץ, כתב, "לא נמצאה כבלתי חוקית, והעמדה שהוגשה אושרה על ידי הגורמים הבכירים ביותר במשרדנו". ניצן הבטיח לשלוח לפרקליטים תקציר שיבהיר את העמדה, "כדי שהעובדות תהיינה ברורות לכולם, ולא נסתמך על קטעי עיתונות וקטעים מתוך ההודעה. ברור לי שמדובר בנושא טעון ורגיש, ובאופן אישי אני חש הבנה רבה לתחושות העולות מהדברים".

מנכ"ל משרד הרווחה אביגדור קפלן. צילום: פלאש 90


# # #

יומיים אחרי שפרצה המהומה התראיינה אורנה הירשפלד, עובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ ילדים, הממונה על השירות למען הילד, ומי שחתומה על התצהיר שהוגש לבג"ץ מטעם המדינה, אצל אראל סג"ל וחיים לוינסון בגלי צה"ל. הירשפלד, הגורם המקצועי המוסמך בתחום במשרד הרווחה, הגנה על עמדתה.

"האימוץ הינו מציאות חיים מאוד מורכבת עבור הילד, גם חברתית קשה לקבל אותה... חשוב מאוד שאנחנו נעשה את המאמץ לאפשר לילד לחיות כמה שיותר בתוך סביבה שהיא פחות מורכבת", הסבירה, "...צריך לנסות, בתוך המציאות המאוד קשה שהילד גדל בתוך משפחתו הלא ביולוגית, לקבל משפחה שהיא לא משפחה מורכבת".

הראיון הזה של הירשפלד העצים את הביקורת. הראשון שעשה סיבוב פרסה היה שר הרווחה, חיים כץ. כץ היה מודע היטב לחוות הדעת המשפטית, עוד בטרם הוגשה, אבל עכשיו חשש שהביקורת תדבק בו, והבטיח לבחון מחדש את הסוגיה.

קודם לכן, כשהירשפלד הפכה למטרה וספגה התקפות אישיות קשות, יצא להגנתה מנכ"ל המשרד של חיים כץ, אביגדור קפלן. "גם אם הסוגיה אשר בלבה של הסערה יכולה להיות נתונה במחלוקת מקצועית, אין לי ספק כי נחצו כל הגבולות", כתב במכתב ששלח לעובדי משרד הרווחה, וגם טרח להסביר שלא סתם מקבל המשרד החלטות מהסוג הזה. "אני רואה לנכון לציין כי העמדה המקצועית בסוגיה הנ"ל גובשה במשרד לאחר דיונים רבים במסגרת המקצועית המתאימה, וקיבלה ביטוי משפטי בתגובת המדינה לבג"ץ, לאחר דיון שהתקיים בהנהלות משרדי המשפטים והרווחה...".


ההפגנה בתל אביב על מדיניות האימוץ. צילום: אבשלום ששוני


קפלן גם מתח ביקורת חריפה על מבקרי המשרד ומדיניותו בתחום. "ספק בעיני אם איש מאלו שתקפו את עמדת המדינה קרא את המסמך המפורט שהוגש לבית המשפט העליון, או היו מעוניינים ללמוד את המורכבות הכרוכה בהחלטות הנוגעות למסירתם של קטינים לאימוץ, ולרדת לפרטי השיקולים העומדים בבסיס החלטות אלו קודם לתקיפת העמדה המקצועית", כתב.

זמן קצר אחרי פרסום הטקסט הנחוש הזה התברר שמשרד הרווחה משנה כיוון. לא סתם משנה כיוון. מתהפך. לא סתם מתהפך. זורק מהחלון את כל חוות הדעת של אנשי המקצוע שלו, כאילו לא חוברו אך לפני רגע, וכאילו לא על מקצועיותם נשען בתשובה שהגיש זה עתה לבג"ץ.

איריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה במשרד הרווחה וראש האגף לשירותים חברתיים, עלתה לשידור ברשת ב' והייתה הגונה דיה כדי לומר את הדברים לאשורם. מה שהביא למהפך, אישרה, היה הרעש התקשורתי. "השר ביקש מאיתנו, אנשי המקצוע, לשקול מחדש את הדברים, ובעקבות התגובה הציבורית המדינה הסתכלה שוב על הדברים...". אם לתמצת את השורה התחתונה: המדינה לא מתנגדת עוד לאימוץ של בני זוג בני אותו מין. מה קרה בחודש הזה, בין ההחלטה הראשונה לשנייה? "מה שקרה בין לפני חודש להיום, זה שהייתה התייחסות של הציבור, ומשרד הרווחה ער לציבור. ער למקום הציבורי. המשרד לא היה ער למורכבות הציבורית הרחבה שיש לעניין, והמשרד ישב ודן והבין שהוא צריך להסתכל על המורכבות החברתית ולהתייחס אליה".

במילים אחרות, המשרד ראה את מה שהסמנכ"לית מכנה "ההתייחסות של הציבור", והבין שמדינת ישראל נמצאת היום במקום אחר לגמרי ממה ששיער לעצמו, בכל מה שקשור ביחסה אל משפחות הומולסביות. איך התגלה העניין? האם המשרד ערך סקר? האם אנשיו חיברו מחקר חדש? האם הם יודעים להגיד כמה אחוזים מהציבור מייצגים אותם 20 או 30 או 70 עיתונאים, ועוד כמה אלפים או עשרות אלפים נציגי הלהט"ב שהפגינו ברחוב? ברור שלא. די היה בכך שהשר קרא כמה כותרות בעיתון, שמע כמה אומנים מתבטאים, ופה ושם כמה עיתונאים שמנבלים את הפה על הפקידים שלו, והחליט להתהפך. 


הפגנת הלהט"ב נגד מדיניות האימוץ. צילום: אבשלום ששוני


# # #

כאן צריך להדגיש משהו, שהוא אולי החשוב מכל. לו היה מדובר בעמדה פוליטית של המשרד, לגיטימי לשנות אותה. לו היה מדובר בהשקפת עולם ערכית, גם אם מוזר קצת שהיא תשתנה בתוך חודש, זה עדיין בגדר הנסבל. אלא שכאן לא מדובר בעמדה פוליטית וגם לא בעמדה המבוססת על השקפת עולם. כאן מדובר בעמדה מקצועית שגובתה בחוות דעת מנומקת, ושאותה הגישו גורמי הרווחה הבכירים ביותר, רק עכשיו. האם חוות דעתם נכונה וצודקת? אין לי מושג. אני לא מבין בזה. ייתכן שהמסמך הראשוני שלהם איננו אלא ערימה של שטויות במיץ עגבניות. זה לא העניין. העניין הוא שבגלל כמה מאמרים פובליציסטיים, שלא ברור אם הם משקפים 5% מהציבור או 50% מהציבור, נבהלו במשרד הרווחה והחליטו לרמוס את כל מה שהם עצמם קבעו מקצועית זה עתה. ועם ההתנהלות הזו, רק איתה, אי אפשר להשלים.

כי כשמנכ"ל משרד הרווחה - אותו מנכ"ל שאך לפני חודש הסביר במכתב חריף עד כמה מדובר בהחלטה עמוקה ומקצועית - מודיע השבוע בתצהיר לבג"ץ שהמשרד שלו ערך "בחינה מחודשת" ואחרי ששמע "התייחסויות מגורמי מקצוע שונים" החליט לאמץ עמדה הפוכה מזו שאימץ לפני חודש, אתה מבין שאין פה שום דבר רציני.

כי מחר, כשמשרד הרווחה יחליט להוציא ילד מהמשמורת של אבא ואמא שלו, בטענה שאין להם מסוגלות הורית, נדע כולנו שזו לא באמת חוות דעת רצינית. שאין יותר חוות דעת רציניות. שאולי עם משרד יחסי ציבור, או עם הפגנה של 200 איש מול חלון ביתו של השר, אפשר יהיה בתוך שבוע לחבר חוות דעת הפוכה. וזו הסכנה הגדולה בהחלטה הזו, ואולי בעצם דווקא היתרון הגדול שלה. שהרי בזכותה התאפשר לנו לראות בשידור חי איך גם במקומות שנראים לנו המקצועיים ביותר, אלה שעוסקים בדיני נפשות ממש, בסופו של דבר הכל פרטאץ'.

tguvot@maariv.co.il