אלכס גלעדי לא זקוק להגנה שלי. גם גבי גזית יכול להסתדר בלעדי. כמו גם כל אלה ששמם נגרר בימים האחרונים בראש חוצות, כשהוא טבול במי ביבים ללא כל יכולת של ממש להדוף את הגלים המאיימים להטביע אותם במדמנה של סחי ורפש. אבל אני בכל זאת רוצה לומר כמה מילים, חרף הידיעה שיהיו כאלה שימהרו להכתיר אותי בכינויי גנאי שונים, בגנות מסעות הציד שהפכו הרבה גברים מפורסמים למטרות נוחות להכפשה.

הכרתי את אלכס גלעדי לפני הרבה שנים בעת ששנינו עבדנו במדור הספורט, כאנשים צעירים, ב"ידיעות אחרונות". מאז רק עקבתי אחרי עלייתו המטאורית בתחומים שבהם הוא הצטיין. אינני יכול להעיד, מידיעה אישית, בנושאים שעל סדר היום, אבל דבר אחד ברור לי: הפכנו לחברה לא סובלנית ולא סבלנית שאינה מכירה בזכות הכי אלמנטרית המקובלת בכל חברה חופשית - הלא היא הזכות להתגונן באורח מסודר בערכאות משפטיות. במקום זאת, אנחנו מעדיפים לגרור את “החשודים" לכיכר העיר.

יכול להיות שאני מגזים, אבל יש בי הרגשה שאיבדנו את השפיות החברתית בהרבה מובנים. לא יכול להיות שתקום אישה, חשובה ככל שתהיה, עם נגישות בלתי אמצעית לאמצעי תקשורת, ותספר לנו שלפני 54 שנים – לא פחות! - יוסף לפיד, שכבר איננו בין החיים כמה וכמה שנים, אדם שמאוד הערכתי, פגע בה מינית.

גבי גזית

למזלו של טומי לפיד - ואני לא אומר את זה בציניות – הוא איננו יכול, או צריך, להגיב על מה שנאמר כנגדו, אבל מה על כל אלה שנאלצים להניח בצד חיים שלמים כדי לנסות להגן על שמם? הם יכולים, כמובן, לצאת למערכה משפטית, אבל למי יש כוח לזה? איך אפשר להוכיח אם בכלל לא היו דברים מעולם לאחר עשר, 20, 30 שנים ויותר?

ומה בכלל הטעם לצאת למערכה משפטית, כשהציבור כבר חרץ את הדין וכבר דורש את ליטרת הבשר שלו? כשהאיש עוד חי ונושם, בציבור כבר רוצים לחתוך בבשרו. וזה ממש בלתי נסלח. הנזקים שנגרמים הם בלתי הפיכים. ואיש בכלל לא זוכר שאפילו משפט לא התקיים. רק זוכרים שאותו אדם, “אמרו עליו" משהו.

שמעתי בימים אלה את בני בגין טוען שיש, לעתים, הרבה עשן בלי אש. והוא לחלוטין צודק, אבל מי מאזין לזה כיום? הרבה יותר נוח לקרוא את כל התיאורים הפלסטיים שמופיעים בכל בוקר באמצעי התקשורת המגוונים. ובעודי אומר זאת, אני נזכר בכל אלה שנטשו בשנים האחרונות קריירות מבטיחות כדי לרדת מגלגל ההכפשות ולפרוש בחזרה אל האנונימיות. יכולתי להזכיר כאן כמה שמות, אבל אני חס על כבודם. הם בחרו לחמוק מעימות משפטי, וטוב שכך עשו שכן הסיכוי של גבר להתמודד בבית משפט מול מתלוננת נראה היום כשואף לאפס. קשה להאמין שיהיה שופט שיעז, במקרה הצורך, לקבוע שהוא איננו מאמין למתלוננת מאימת משפטי השדה ברשתות החברתיות. וכבר הייתי עד למקרים כאלה.

אז בחזרה לאלכס גלעדי; חזור לנעלי הבית שלך. אל תחשוב אפילו על התמודדות בבית משפט.