אומנם לא צריך להקל ראש בדין המשמעתי של השופטת רונית פוזננסקי־כץ, שיכול אפילו להביא לקץ הקריירה השיפוטית שלה, אבל נכון לעכשיו מסתמן דוח השופט אליעזר ריבלין כפספוס גדול. פספוס מכיוון שלא מספיקות מילים קשות, נדרש תיקון מערכתי רחב היקף, שישים קץ לחוסר השוויון השורר במערכת המשפט ושנחשף בפרשה זו. 
 

במקרה, השערורייה הזו מאירה את זירת מעצרי חשודים בפלילים בבית משפט השלום, אבל חוסר השוויון ניכר בכל הערכאות, עד לעליון, והוא חולש על כל תחומי המשפט – פלילי, אזרחי ומנהלי. כדי לעורר את רעידת האדמה הנדרשת אין הכרח להעמיד את השופטת לדין פלילי, אבל נציב קבילות השופטים חייב היה לקבוע שמה שהתגלה במסרונים לא רק פסול, אלא שהיה בו גם פוטנציאל לעיוות דין ולהטיית משפט. לא בהכרח הטיה מודעת, אבל גם שופטים הם בני אדם, וכאשר מתקיימת קרבה חד־צדדית עם צד אחד, ההשפעה הפסיכולוגית כמעט בלתי נמנעת. 
 

הנגישות של החוקרים לשופטת, כפי שנחשפה כאן, היא כזו שעורכי דין מהשורה יכולים רק לחלום עליה. אלו נאלצים להגיש חומרים דרך המזכירות או מקסימום באמצעות פקיד עזר. דיון מוקדם בלשכה או הצגת ראיות במעמד צד אחד הם מבחינתם חלום בהקיץ. בכלל, לא ברור עד כמה הפרשה הזו חריגה. כבוד השופטת הרי פעלה בתוך סביבה נורמטיבית ודיונים מסוימים של נציגי המדינה בלשכות הם פרקטיקה מקובלת. כזו שמציבה את הצד השני – האזרח הנחקר, בנחיתות קיצונית. במקרה הנוכחי זו מצטרפת לחוסר השוויון האפריורי שמצוי בכל הליך של מעצרים לפני העמדה לדין – "מעצר ימים". 

אסתר חיות. צילום: פלאש 90אסתר חיות. צילום: פלאש 90

 

יותר מכך, מהתכתובת המלאה ניתן להבחין שהרשות לניירות ערך הצליחה לבצע מה שמכונה "פורום שופינג" ולקבוע מי תהיה השופטת שתטפל בהארכות המעצר שתכננה. חייבים להניח שברשות לניירות ערך לפחות סברו שהשופטת פוזננסקי־כץ נוחה להם ורעה לעצורים. עורכי דין מתוחכמים מנסים לתחמן "פורום שופינג" בשיטות שונות, אבל קבלת שופט החלומות על מגש של טלפון, כן מעוררת חשש להטיית משפט. 
 

מסיבות אלו ואחרות פרשת המסרונים חייבת לגרום לזעזוע ולפעולה. בין היתר, להביא לבניית חומות בצורות בין נציגי המדינה לשופטים, בדיוק כאלו שקיימות מול הצד השני. ועדיין לא מאוחר מבחינת שרת המשפטים ונשיאת העליון למנף את הפרשה כדי לערוך את התיקון הדרמטי הנדרש.