את סימניו של גל הטרור שהתפרץ שוב בימים האחרונים בזירה הפלסטינית אפשר היה כבר לחוש באוויר, באווירה, ברחוב וברשתות החברתיות הפלסטיניות בחודשים האחרונים. תאריכי היעד סומנו החל מסוף החודש הזה (יום האדמה) ועד נקודת השיא באמצע מאי - עם ההעברה הצפויה של השגרירות האמריקאית לירושלים. אולם, נדמה שלאירועים המתפתחים יש קצב משלהם. אירוע אחד מוביל לאירוע שני - וההסלמה מתפתחת מוקדם מההערכות הביטחוניות.



כעת, האתגר המרכזי של מערכת הביטחון הוא לסכל פיגועים נוספים ולבלום את התרחבותה של ההסלמה. כאשר מדובר במאפיינים של מפגע בודד, להשראה ולתופעת חקיינות יש תפקיד חשוב. ככל שיותר פיגועים מסתיימים עם נפגעים ונרצחים ישראלים, המוטיבציה לפיגועים נוספים בעידוד ארגוני הטרור ובראשם חמאס הולכת וגוברת.



הפיגועים הקשים האחרונים שוב מוכיחים עד כמה המרחק קצר מההסתה ברשתות החברתיות או בדרשות יום השישי במסגדים ועד להחלטה של מחבל לצאת לבצע פיגוע באמצעות סכין או כלי רכב. שני הפיגועים הקשים האחרונים תוך יומיים בלבד הם סימן אזהרה ברור לבאות ונורת אזהרה גם לרשות הפלסטינית עצמה, שעלולה להיפגע לא פחות אם תרחישים קיצוניים ואלימים יותר יתממשו בשטח.



החדשות הגדולות הפכו לחדשות ישנות. חשיפת מנהרה, צילום: דו"צהחדשות הגדולות הפכו לחדשות ישנות. חשיפת מנהרה, צילום: דו"צ



ההישג האסטרטגי של "צוק איתן"



בקצב האירועים המטורף של הימים האחרונים, החדשות הגדולות מרצועת עזה אתמול בבוקר, לאחר השמדה של מנהרה התקפית נוספת - הפעם באזור רפיח - הפכו תוך שעות ספורות לחדשות ישנות. העימות ברצועת עזה שמתפתח סביב “המלחמה על מרחב הגדר” אינו דומה בדבר למאפייני טרור הבודדים כפי שבא לידי ביטוי בשני הפיגועים האחרונים. בין הגזרות השונות הבדלים משמעותיים, אבל בכל אחת מהזירות לחמאס תפקיד מרכזי, ישיר או עקיף.



ברצועה, מערכת הביטחון רשמה אתמול הישג נוסף בפריצת הדרך הטכנולוגית בהתמודדות עם מנהרות חמאס. הפעם, לעומת מקרים קודמים, החפירה זוהתה בעומק השטח הפלסטיני ונטרול המנהרה בוצע מהשטח הישראלי. מן הסתם מדובר בפעולה מורכבת, שקדם לה הישג מודיעיני וגם הפעולה המבצעית יותר משמעותית ממה שניתן לפרט. ובכל זאת, לצד ההישג, הסיפור המתהווה ברצועת עזה הוא לא רק סביב המנהרות, אלא גם מאבק על מרחב הגדר כולו.



מבצע צוק איתן, לצד הכשלים שהתגלו בו, הביא להישג אסטרטגי חשוב לישראל. אם בימים שלפני צוק איתן פעולה של חמאס על גדר המערכת נגד מטרות צבאיות הייתה נתפסת מבחינתו כלגיטימית בתוך חוקי המשחק הלא כתובים ומשוואות התגובה, בשנים האחרונות - מאז המבצע - השקט על הגדר נשמר כמעט באופן מלא. חמאס הקים יחידה שתפקידה לאבטח את הגבול, בנה מגדלי תצפית שצופים גם לאחור וסלל דרך ביטחונית שתקל עליו את העבודה לאורך הגדר.



תושפע מהתחממות ביהודה ושומרון? רצועת עזה, צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90תושפע מהתחממות ביהודה ושומרון? רצועת עזה, צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90



דפוס קבוע שמוביל להסלמה





גם בלי הצהרות, המטרה הראשונה של הכוח החשוף ביותר לתקיפות צה”ל ברצועה, היא קודם כל לשמור על השקט והשליטה לאורך הגבול. במציאות זו אין זה משנה מי הארגון שמניח את מטעני החבלה - אם חמאס היה רוצה זה לא היה קורה. ארבעה מקרים שונים של הנחת מטענים בתקופת זמן כל כך קצרה – זה כבר לא מקרה. עבר העימותים הצבאיים בין חמאס וישראל מאז ההתנתקות מצביע בדרך כלל על דפוס שחוזר על עצמו לאחר כל מבצע: לאחר תקופה של שקט, יש חזרה מדורגת לעימותים לאורך הגדר, לאחר מכן מתגבר גם ירי הרקטות, מבצע נוסף וחוזר חלילה.



כרגע הסלמה רחבה עדיין נראית רחוקה ואנחנו רק בתחילתו של תהליך הסלמה מדורג וזוחל, אולם להסלמה ביהודה ושומרון ובירושלים עלולה להיות השפעה על האצה בתהליכי ההסלמה גם ברצועת עזה.