החלטת הרמטכ"ל גדי איזנקוט לא לקדם את תת־אלוף עופר וינטר לתפקיד מפקד אוגדה התגלגלה מהר מאוד לשיח ציבורי בנושא הנפיץ שבצבא היו מעדיפים שלא לפתוח אותו: מארג היחסים והמתיחויות בין דתיים לחילונים בצה"ל, זאת לאחר שהיו שטענו שווינטר לא קודם בגלל הכיפה שעל ראשו.

לאחר שנה שקטה יחסית בעיסוק בסוגיות אלה, כשנראה כי בשלהי כהונתו מצליח הרמטכ"ל לעקוף את שדה המוקשים הפוליטי, אי־מינויו של וינטר העיר את המגיבים שטוענים כי קצינים דתיים אינם מקודמים לתפקידים בכירים של מפקדי אוגדות ודלת המטה הכללי כמעט סגורה לחלוטין בפניהם. טענה זו מתעלמת לחלוטין מהדרך שבה מתפתח קצין לוחם בצה"ל, מהרגע שסיים בה"ד 1 בהצלחה ועד הגעתו למטה הכללי, תהליך שנמשך כ־30 שנה בלי קיצורי דרך: תחנה אחת מובילה לשנייה, וכל אחת מהן, מתפקיד המג"ד, דרך מפקד החטיבה והאוגדה, היא חובה.

מי שטוען לחוסר הלימה בין מספר בני הציונות הדתית שסיימו קורס קצינים לייצוג הנמוך שלהם במטה הכללי, צריך לבדוק את הנתונים מלפני כ־30 שנה. הנתון של היום אינו רלוונטי, והשוואה כזו היא במקרה הטוב מניפולציה, מכיוון שבאותן שנים אחוז המסיימים הדתיים של קורסי הקצינים היה נמוך מאוד.

על התרומה האדירה של בני הציונות הדתית למערכים הלוחמים של צה"ל לא צריך כבר להרחיב את הדיבור. התהליך הזה נמשך יותר משני עשורים, ואפשר להבחין בו כמעט בכל מקום בצבא. מספר הלוחמים והקצינים הדתיים, למשל, גבוה בשיעור משמעותי מיחסם באוכלוסייה, והמגמה הזו בולטת בעיקר בקרב קציני חי"ר - 30%־40% ממסיימי בית הספר לחי"ר הם דתיים. חובשי הכיפות בולטים גם כמפקדי פלוגות, גדודים וחטיבות, ומקומם לא נפקד גם ביחידות המיוחדות. בשריון, בתותחנים ובזרועות האוויר והים הנתונים נמוכים משמעותית, אבל עדיין גם שם חותמם של בני הציונות הדתית גבוה.

מבין אלה שמשרתים ביחידות אלו, רבים גם יגיעו למטה הכללי. זהו תהליך טבעי, והוא רק עניין של זמן. למטה הכללי הם יגיעו בזכות היכולות והכישורים, וללא קשר לכיפה על הראש. השיח בנושא הזה, הפוליטיקה והמניפולציה שלפיה כאילו מדובר במגזר מקופח שמונעים ממנו להגיע למוקדי ההשפעה פוגע בסופו של דבר גם בהם.

למעשה, כבר כיום קצינים דתיים מובילים נמצאים בעמדות מפתח: אלוף הרצי הלוי, מפקד פיקוד הדרום; תת־אלוף יניב עשור, רמ"ח המבצעים של צה"ל; תא"ל איתי וירוב, לשעבר מפקד אוגדת עזה; תא"ל דוד זיני, מפקד אוגדה 340; ותא"ל אליעזר טולדנו, שבקרוב ייכנס לתפקיד מפקד אוגדת עזה. באופן סטטיסטי, לחלקם סיכוי טוב להיות אלופים בעתיד. אופק בוכריס, למשל, אמור היה להיות כיום במטה הכללי והוא לא שם רק בשל התנהגותו ולא בגלל היותו דתי, ואלוף במילואים יאיר נוה התמודד על תפקיד הרמטכ"ל והפסיד.

בצה"ל משרתים עשרות מפקדי חטיבות. המספרים שעלו השבוע, שלפיהם 50% ממפקדי החטיבות הם דתיים, מתייחסים רק לשש חטיבות חי"ר ולא מביאים בחשבון את החטיבות הסדירות הנוספות בשריון, בבתי הספר הצבאיים, באגדי התותחנים ובחטיבות המילואים. לכן זהו לא נתון שמייצג את כלל המח"טים בצה"ל, ועדיין יש לו משמעות, שכן מי שמגיע לתפקיד מפקד אחת החטיבות הסדירות של צה"ל, חי"ר או שריון, ימשיך להתקדם לצמרת הצבא. 

לסיכומו של דבר, אפשר להעריך שבשנים הקרובות מספר הקצינים הדתיים במטה הכללי יעלה באופן משמעותי, בגלל הכישורים וכרטיס העבודה המלא בשלל תפקידים ובטח לא בגלל הכיפה.  

תא"ל עופר וינטר לצד הרמטכ"ל גדי איזנקוט. צילום: דובר צה"ל

צבא העם 

הוועדה המשותפת למשרד הביטחון וצה"ל בנושא גיוס חרדים הגישה השבוע את המלצותיה. בינתיים זה עובר בשקט יחסי. כצפוי, סנקציות פליליות אין, וגם הסנקציות הכלכליות מוגבלות ויופעלו בהדרגה. 

למעשה, התוכנית החדשה היא המשך ישיר למה שקורה בצבא בשנים האחרונות, והתכנון הוא להכפיל בתוך עשור את מספר החרדים המתגייסים לצבא. בצה"ל מזהים מגמה חיובית ורואים משמעות לשירות חרדים בצה"ל, ולכן תמכו בתוכנית מתונה שתמשיך את אותה המגמה בלי להגיע להתנגשות חזיתית.

שוויון בנטל באופן מלא לא יהיה בעשור הקרוב, אבל מספר של כ־8,000 חרדים שמשרתים בצבא, אם אכן יתממש בעוד עשור, הוא כבר נתון משמעותי שבצה"ל צריכים להיערך אליו כבר עכשיו. כדי לקלוט חייל חרדי יש צורך בהתאמות מיוחדות וגם באישורים שמאפשרים לו סביבה שאינה פוגעת באמונתו. במספרים קטנים צה"ל התמודד עם האתגר, בכמויות המדוברות זה כבר סיפור אחר לחלוטין.

על פי נתוני צה"ל, מספר המתגייסים לצה"ל יזנק בכ־17 אלף איש מדי שנתון, עם העלייה הצפויה במספר החרדים ואם תימשך מגמת הגיוס של הבנות הדתיות. זהו מספר גדול מאוד, ובצה"ל סבורים שכבר מהשלבים הראשונים נכון להגדיל את מספר החיילים שימלאו את שירותם הצבאי בגופי הביטחון השונים ובמערכת החינוך, גם בלי שיעברו טירונות בצה"ל ובלי שיעלו על מדים. המדינה תצטרך להכריע בעניין הזה כבר בשנים הקרובות, שכן צה"ל לא ערוך לקלוט מבחינת התשתית הקיימת את התוספת הזו, וגם אין לו צורך בכמויות המדוברות.

הוועדה שדנה בנושא גיוס החרדים עסקה בעיקר בפרקטיקה, במציאת המנגנון הנכון שיאפשר לעקוף את המשברים ולהמשיך בתהליכים חשובים של השתלבות החרדים בחברה ובמשק הישראלי. הפרקטיקה אולי טובה ואפשר שגם תמנע משבר פוליטי, והצבא מרוצה מהתהליך, אבל מצד שני נדמה שגם הפעם נמנעה המדינה מלעסוק באופן עמוק בשוויון אמיתי בנטל ובשאלת צבא העם.

דווקא אל מול הנתונים שמצביעים על העלייה הצפויה במספר המתגייסים, גם הפעם השיח על שירות לאומי והרחבתו, גם אם בצורה חלקית למגזר הערבי והחרדי, נשאר בחוץ.

המחלוקת והפתרון 

לאחר חודשיים מתוחים מבחינה ביטחונית, השבוע הזה עבר בשקט יחסי בכל הגזרות. חודש הרמדאן ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים היה רגוע יותר מההערכות של מערכת הביטחון, מלבד כמובן הפיגוע שבו נפל סמ"ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן.

לוחמי דובדבן בפעילות ללכידת החשוד בהריגת רונן לוברסקי. צילום: דובר צה"ל

גם ברצועת עזה, על אף טרור העפיפונים המתמשך, זה היה השבוע השקט ביותר בחודשיים האחרונים. עם כתיבת שורות אלו השאלה היא מה יקרה היום: האם חמאס יצליח להמשיך להביא אנשים לגדר, ומה יהיו הפעולות הבאות שלו מול ישראל. 

בשבוע הזה התחדדה אצלנו גם המחלוקת בין הדרג הצבאי למדיני בנוגע לדרך הטיפול בעזה. יש הסכמה על כך שמהלך משמעותי יכול להתממש רק עם החזרת השבויים והנעדרים מרצועת עזה, אבל בצה"ל סבורים שעד שיושג הסכם צריך לעשות יותר, בעיקר על מנת למנוע את המשך ההידרדרות של המצב ההומניטרי ברצועה.

tguvot@maariv.co.il