זה קרה השבוע: שני טרקטורים, אחד של קיבוץ סאסא והאחר של קיבוץ יראון, כל אחד בשווי 300 אלף שקל, נמשו מבריכת מי קולחין בצפון. איך הם הגיעו לשם? טרור של ערבים מהגליל העליון. אויש, סליחה, זה נורא לא פוליטקלי קורקט וחייבים לשמור על דיוק. אז הנה ניסוח חדש: איך הטרקטורים הגיעו לבריכת המים? "סכסוך על רקע עסקי בין צעירים חקלאים תושבי המקום". הנה, הלבנתי את המציאות.  
 
האם הם רצו את הטרקטורים כדי לעבד את האדמה? האם הם השתמשו בטרקטורים כדי להצמיח משהו? לא. זה רק כדי להרוס. הטרקטורים האלה הוטבעו במסגרת ניסיונות הסחיטה של חקלאי הצפון והתגלו במקרה כשרוקנו את הבריכה השבוע.


וגם זה קרה השבוע: מבנה במועצה אזורית חרמון הוצת, כנראה מאותה סיבה. ובצומת אגמון על כביש 90 הציבו החקלאים, כאות מחאה על אוזלת היד של הרשויות, קומביינים מפויחים - שנשרפו גם הם על ידי חברות הפרוטקשן. היישוב טובא־זנגרייה הוא האחד היישובים המעורבים ביותר בניסיונות הפרוטקשן, אבל לא רק. מעורבים גם יישובים ערבים, סליחה, צעירים, נוספים. 

מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך ושר החקלאות אורי אריאל מנסים להרגיע: זה לא טרור חקלאי זו (רק) פשיעה חקלאית. דבריהם מזכירים לי את הבדיחה הרוסית: איך צדים נמר בברית המועצות? תופסים כבש ומענים אותו עד שהוא מודה שהוא נמר. אצלנו זה הפוך: איך משחררים נמר? אומרים לעצמנו מספיק פעמים שהוא כבש. והנה, אפשר להירגע ולא להילחם בו.

המציאות עצובה ובאותה נשימה מובנת מאליה עד כדי כך שלא נעים לי לחזור על הדברים, אבל כנראה אין ברירה: ממילא קשה מאוד להיות חקלאי בארץ, מהרבה סיבות. וכל מחרשה ואדמה שחקלאי יהודי ינטוש, יבוא ערבי ויגאל אותה במקומו. כן, אנחנו עדיין במלחמה על האדמה. זו מלחמה שלא נגמרה, והיא תיגמר רע מאוד אם לא נתעשת בקרוב. 

# # #

בשבת נתחיל לקרוא בספר בראשית. "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". הפירוש הראשון המפורסם של רש"י על התורה, הוא על הפסוק הזה:  "לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵ'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם', שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּה יִשְׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית?... שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם! הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו. בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ".

רש"י, גדול המפרשים שלנו, בעצם אומר שהסיבה שהתורה נפתחת בסיפור הבריאה, ולא במצווה הראשונה בתורה, היא שהסיפור הוא כלי להבנת המלחמה שיש לנו כיום. אפשר לומר שהוא חזה לפני 1,000 שנים את ה־BDS ואת המלחמה על זכותנו על הארץ. הנה, מאשימים אותנו שאנחנו הליסטים - הכובשים. והוא נותן לנו תזכורת שהבעיה שלנו עם הערבים אינה בעיה טריטוריאלית, ואינה שאלה של מדינה פלסטינית כן או לא. יש להם בעיה עם עצם העובדה שלעם ישראל יש ריבונות בארץ. זה מה שמביא אותם לשנוא אותנו ולהילחם בנו. 

זה לא סכסוך טריטוריאלי קטן שייפתר בחלון הזדמנויות זה או אחר. זה סכסוך עמוק הרבה יותר. אולי קל להתבלבל בעניין הזה כשמסתכלים ביהודה ושומרון, אבל כשחלק מערביי ישראל מטביעים טרקטורים בהרי הגליל, בגולן ובעמק החולה, מה שהם באמת מנסים להטביע הוא את זכותנו על הארץ. המזל שלנו הוא שרש"י מדבר אלינו אמת מעבר למסך הזמן, ואת האמת, כידוע, אי אפשר להטביע, היא תמיד תצוף.
tguvot@maariv.co.il