האירועים שהסנאטורים הדמוקרטיים יוזמים סביב מינויו של השופט המוערך ברט קבאנו הנם המשך ישיר להתנהלות תנועת "גם אני" ("מי טו" בלעז). תנועה שקרמה עור וגידים סביב עשרות שחקניות הוליוודיות שטענו בפומבי כי המפיק היהודי הארווי ויינשטיין הטריד אותן, תקף אותן מינית ואף אנס כמה מהן.

גל הגילויים הביא בתוך פחות משבוע לחיסול הקריירה של ויינשטיין, ובתוך עוד מספר שבועות לפשיטת רגל רעשנית של חברת ההפקות שבבעלותו. 

בהערת אגב, נוסף לחיסולו הציבורי והעסקי של ויינשטיין, הוגש נגדו בניו יורק כתב אישום חמור - לרבות בעבירות אונס - אולם, חרף זאת, התובע לא העלה על דעתו לבקש את מעצרו עד לסיום המשפט.

למעט הפקדת ערבות בסך 1 מיליון דולר ואיסור יציאה מארה"ב, לא חלות עליו כל מגבלות. לעומת זאת, כל אדם בישראל שהיה מוגש נגדו כתב אישום כזה היה נעצר עד לסיום משפטו, ולאחר חודשים ארוכים היה אולי משתחרר למעצר בית מלא, עם אזיקים אלקטרוניים; שהרי אצלנו, כידוע, מערכת המשפט הינה צוק איתן של שמירה והקפדה על זכויות האדם, ובמיוחד על זכויותיו של נאשם בטרם הורשע, וזאת בלשון סגי נהור.


מן המפורסמות הוא שדרכן של כוכבניות רבות אל הצמרת עברה דרך חדרי המיטות של כרישי הוליווד המושחתים, תרחישים המאפיינים את תת־התרבות הנבזית והמתנשאת של התעשייה מראשית היווסדה לפני למעלה ממאה שנה. יחד עם זאת, שחקניות הוליווד עצמן תרמו ליצירת תת־תרבות נוספת על ידי מעלליהן - והפעם מרצון ולא בכפייה - דרך הצעדות הדוחות על השטיח האדום, כשהן לבושות בשמלות החושפות רגליים ושדיים, עד להשארת מעט מאוד מקום לדמיון. אם לא די בלבושן, בהגעתן אל סופו של המרבד האדום פוצחות הן בתנוחות מיניות סרות טעם, עד כדי התבהמות מול הבזקי המצלמות. כל זאת בבחינת מעט המחזיק את המרובה בכל הנוגע למעללי כוכבניות הוליווד באשר לביזוי הנשים והנשיות.


בעידודם של חוגים פמיניסטיים קיצוניים, המתאפיינים גם בשמאלנות קיצונית, תנועת "גם אני" לא נעצרה בפעולתה עם חיסולו של ויינשטיין. מדי יום, במשך חודשים, התקיים מסע גילויים על ידי נשים ברחבי ארה"ב ועד מהרה גם מחוצה לה, שכוון לעבר פוליטיקאים בפרט וידוענים בכלל. פוליטיקאים רבי עוצמה ובעלי מוניטין נאלצו לפרוש מתפקידם, וקריירות של ידוענים רבים נוספים חוסלו עקב אירועים שרובם קרו לפני שנים רבות, כשלאורך כל אותן שנים שמרו המתלוננות על שתיקה גמורה - לא רק פומבית אלא כלפי אוזן כלשהי.
 

טראמפ. צילום: רויטרסטראמפ. צילום: רויטרס


כידוע, עם האוכל ובעיקר עם ההצלחה, גובר התיאבון. או אז מגיע מינויו של השופט קבאנו לבית המשפט העליון על ידי הנשיא דונלד טראמפ - מינוי הזקוק לאישור מליאת הסנאט - תרחיש שיצר מיד מיזם משותף של תנועת "גם אני" והנהגת הסיעה הדמוקרטית בסנאט, שעניינו לטרפד את המינוי בכל דרך. 
 

השימוע שנערך בוועדת המשפטים של הסנאט לקבאנו עבר, כצפוי, באופן הטוב ביותר מבחינתו. את התקפותיהם של מספר סנאטורים דמוקרטים בכל הנוגע לתפיסותיו המשפטיות הדף קבאנו בנקל, תוך הפניה למובאות מבין יותר מ־300 פסקי דין שכתב כשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים - הערכאה השנייה בבכירותה במערכת המשפט האמריקאית. כאשר המינוי היה מובטח בשל הרוב הרפובליקני, הן בוועדת המשפט והן במליאת הסנאט, יומיים לפני המועד להצבעה בוועדה, הדליפה הסנאטורית דיאן פיינסטיין - שמכחישה בכזב את היותה המדליפה - מכתב שקיבלה קרוב לחודשיים קודם לכן מפרופ' כריסטין בלייזי פורד. במכתב נאמר כי השופט קבאנו תקף אותה מינית במסיבה בעת ששניהם היו תלמידי תיכון, לפני יותר מ־35 שנה. 


העולם המערבי נתון זה דור שלם למתקפה פמיניסטית שמאלנית קיצונית, שהצליחה במידה רבה להכתיב את סדר היום שלה, לרבות ובמיוחד לגבי אמינותן הגבוהה של תלונות נשים הנשמעות לראשונה לאחר עשרות בשנים, גם כשהן מוכחשות באופן מוחלט ואין כל דרך לברר את אמינותן. וכך, במיצג של פחדנות ומוגות לב ציבורית מהמעלה הנמוכה ביותר שתיתכן, במקום להודיע כי ההתנהלות השערורייתית של הסנאטורית פיינסטיין ושל הגב' פורד לא תשיג את מטרתה - החליטה ועדת המשפטים של הסנאט לזמן את קבאנו לעדות בשבועה כדי לאפשר לו להדוף את ההאשמות, ובעיקר, לדחות את ההצבעות על אישור המינוי. 


בין לבין הוברר מעל לכל ספק כי לא זו בלבד שמדובר בעדות כבושה במשך למעלה מ־35 שנה, אלא גם שפורד הינה פעילה - אם כי לא במינון גבוה - באגף השמאלי הקיצוני של המפלגה הדמוקרטית. ארבע הנשים שעליהן הצביעה ככאלה שיכולות לתמוך בהאשמותיה לא זו בלבד שלא אישרו את דבריה, אלא אף מסרו הצהרות חד־משמעיות שלפיהן אינן יודעות כלל במה מדובר. יתרה מכך, אדם נוסף שהיה כביכול נוכח בעת תקיפתה המינית על ידי תלמיד התיכון קבאנו, הכחיש מכל וכל את גרסתה. כמו כן, היא לא הייתה מסוגלת לומר היכן בדיוק היה אירוע התקיפה, כיצד הגיעה למקום וכיצד עזבה אותו, צירוף עובדות המצייר תמונה של רמאית לתיאבון, מסיבות פוליטיות נמוכות, שלא לומר בזויות.


השופט קבאנו, לעומת זאת, תמך את אמינות הכחשתו בהצגת יומן מזמן אמת המתעד את כל פגישותיו - לרבות מסיבות שבהן השתתף - וממנו עולה כי בחודשים האפשריים על פי הלו"ז של המתלוננת לקרות התקיפה המינית, לא היה בשום מסיבה.


במקביל, הזרוע התעמולתית של המפלגה הדמוקרטית, קרי הזרם המרכזי בתקשורת האמריקאית, בהובלת MSNBC  ו–CNN החלה במסע פראי ונטול רסן נגד "11 גברים רפובליקנים, שאמורים לקבוע אם המתלוננת דוברת אמת אם לאו", תוך שימוש בגידופים ולשון נמוכה, האופיינית למשתתפים בקטטת רחוב אלימה. חרף כל זאת, לאחר עדותה של הגב' פורד ועדותו המפריכה של השופט קבאנו, הצביעה ועדת המשפטים ברוב של 11 רפובליקנים נגד 10 דמוקרטים לאשר את המינוי.


דא עקא, שבגין אותו טרור מילולי פמיניסטי, שמאלני קיצוני, אחד הסנאטורים הרפובליקנים - שהותקף בצעקות היסטריות על ידי פעילות מהמחנה הנ"ל מיד בסיום ההצבעה - הודיע שלא יצביע במליאת הסנאט בעד אישור המינוי, אלא אם כן תיערך "בדיקת רקע" של ה־FBI, במטרה לברר אם קיימות בכל זאת ראיות התומכות בהאשמותיה של פורד.
 

# # #
 

הנה כי כן, תנועת "גם אני" באמריקה - שכצפוי, השדולה הפמיניסטית והשמאלנית הקיצונית בישראל מתמוגגת מהנאה ממעשיה - מייצרת תרחיש של ניסיון נואל תוך התנהלות מבישה, על יסוד עדות כבושה ונטולת כל אמינות על פניה, קל וחומר ללא כל ראיה תומכת, וזאת מפי אחת "שנזכרה" לאחר למעלה מ־35 שנה באירוע שהיה כביכול בתיכון - הכל כדי לטרפד את מינויו של שופט מוערך ונטול כל רבב, הן בהתנהלותו המקצועית והן בהתנהלותו האישית לאורך כל חייו. תרחיש זה יכול לבוא לעולם אך ורק בשל "פיק ברכיים" של מקבלי ההחלטות באשר הם בעולם החופשי, בשל פחדים מפגיעתן הרעה של הפמיניסטיות הקיצוניות, שהן גם בשר מבשרו של השמאל הקיצוני. 


במקרה שמקבלי ההחלטות בממסדים השונים לא יאזרו עוז לעמוד כסלע איתן ולא להיכנע לתרחישים כגון דא, מרחפת סכנה ממשית באשר ליכולת לקיים חיים ציבוריים ופוליטיים תקינים בעולם החופשי כולו, לרבות במקומותינו.

tguvot@maariv.co.il