אז במצב הנוכחי, כשהכל לא הכי־הכי וכשאיש לא יודע מה יהיה, למי, איפה ומתי, כל עוד היועמ”ש לא מכריז שום הכרזה ורה”מ לא מבריז שום הזדמנות, מהרהרת בקול כתבתנו לחשיבה אנליטית, אולי לא נותר לבנאדם הבוהה במשחק הריאליטי ההיסטרי של חיינו אלא לשאול: למי בדיוק כוונה ההדלפה של דברי נתניהו, שכאילו התהפך על עצמו, לשרי החוץ הערבים בכינוס סגור בוורשה, ש”כדי שתהיה נורמליזציה עם העולם הערבי חייבים לעשות שלום עם הפלסטינים, שלום שיעזור מאוד לישראל”?

האם למצביעי השמאל־מרכז, המצדדים במו”מ ובהסדר? או לבני גנץ שעשוי או עלול להפסיד את הבחירות ולהצטרף עם מפלגתו לקואליציית נתניהו החדשה, שישמש לו, שלא בטובתו, ככיסוי ציוני־ביטחוני־שמאלני לעולם?

ואולי לשריו, קבינטו וח”כיו של נתניהו, רובם דבקים באוריינטציה קיצונימנית, שיבינו כבר עכשיו שחייבים גישה חיובית ואחראית, כאילו, לעסקת המאה לשלום במזה”ת של טראמפ, בתמיכת סעודיה, מצרים ומדינות המפרץ המתונות? זאת אף על פי שפורסם שהתוכנית מבטיחה מדינה פלסטינית ב־90% מהשטח שהשם צבאות הבטיח לאברהם, חלוקת ירושלים לשתי בירות לשתי המדינות, עם האגן הקדוש שיפוקח על ידי האו”ם, וייבוש התנחלויות מחוץ לשלושת גושי ההתיישבות.

נתניהו ישכנע אותם שטעות לומר לא מפורש לטראמפ, שנמצא בעצמו בשיא מלחמת ההישרדות המטורפת שלו. ממילא או שבעיותיו של טראמפ (הקונגרס, החומה, החוקר מולר) ינטרלו אותו ואת תוכניתו, או שהמוקטעה והיו”ר יסרבו לתוכנית, כמקוּוה, או שבהמשך הפריץ (אבו מאזן) ימות, או שהסוס יברח (מלחמת ירושה ברשות, שתשחק לטובת חמאס).

בינתיים נמשיך ללבות את הסכסוך בין הרשות לחמאס ונתגרה באיראנים לפני הבחירות, כדי שינסו להשיב לנו ויחטפו כפליים. אם נשחק אותה נכון, יגיד נתניהו, נוכל לטעון שניסינו בפעם ה־100, אבל הפלסטינים שוב לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות – ומה שהיה (כלום) הוא שיהיה (כלום): הכיבוש יימשך, כמו הסטטוס־ קוו והפיגועים, ולנצח תאכל חרב.

ואולי כיוון רה”מ בדבריו לקיצונימני הדת שסובבים אותו, שיקפצו להזהיר מהשמאלת המלוכה (ואכן איילת שקד ודניאלה וייס כבר התייצבו להזהירנו מעסקת המאה, אקט שישחק לידי נתניהו עם תדמית המנהיג הנחוש מול המכשולים שבדרכו? ואולי, רק השערה, עם כל הלכאורה האפשריים, מכוּונת ההדלפה של הטקטיקה החיובית לכאילו קבלה של תוכנית טראמפ, כדי לשכנע את היועמ”ש והפרקליטות שתהיה זאת טעות היסטורית לעצור את ביבי במעלה ההר, בדרך להשגת תִּקְווֹת הפְּשרה והשלום, שרק ודווקא הוא יכול? אבל אז, אללי, הרי ימהר גם כל הימין התומך והמושך להתהפך על עצמו ויתחיל להקהיל המונים ולהפגין ולאיים ולצעוק נגד המשך כהונת רה”מ עם כתבי אישום – ואז, אנה אנו, כלומר, הנתניהו’ס, באים?

ונ"ב חשוב: הלוואי כי החשדות נגד סגן השר ליצמן, סייען הפדופילית (לכאורה. עשרות לכאורה) החרדית מאוסטרליה ירחיקו אותו לעד מכיסאו המיניסטריאלי. אבל הקטסטרופה הנוראה במערכת הבריאות תתחיל להיפתר רק בהקצאת תקציבים ותקנים מתאימים ובחקיקת חוק שוויון הסיעוד הרפואי: כולם, ממנהיגים, נבחרי ציבור ובכירים למיניהם ועד אחרון דרי הרחוב, זכאים לאותם תנאים שווים באשפוז ובטיפול רפואי. תכניסו את זה לראש, נבחרחרים.