בסופו של יום טוב, אפילו טוב מאוד, במליאת עצרת האו"ם, אחרי נאום נשיאותי איכותי - חטף נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מהלומה על ראשו. שעה קלה אחרי שזכה למחיאות כפיים נלהבות מנציגי המדינות החברות באו"ם, שהופתעו והתרשמו לטובה מהתייחסותו העניינית והישירה למשברים ולמצוקות בעולם, שודרה בערוצי הטלוויזיה בארה"ב הודעתה של יו"ר ראש בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי.



פלוסי דיווחה כי המפלגה הדמוקרטית החליטה לפתוח בהליך הדחה נגד טראמפ. בהודעתה, שהורגש מאמץ מיוחד לניסוחה בסגנון משפטי, היא טענה ש"הנשיא שלנו חייב לתת את הדין", והבהירה: "אף אחד לא נמצא מעל החוק".



הגורם שהביא את הדמוקרטים להגיע להחלטה משמעותית ורבת השלכות זו הוא הגילוי שנחשף לא מכבר על תלונה שהגיש איש מודיעין אמריקאי נגד הנשיא. בתלונה נטען כי ביולי השנה במהלך שיחת טלפון ביקש טראמפ מנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי לפתוח בחקירה נגד בנו של ג'ו ביידן, מועמד מוביל בפריימריז של הדמוקרטים. זאת כמה ימים אחרי שנשיא ארה"ב הקפיא את הסיוע הצבאי לאוקראינה.



הדחת נשיא מכהן היא הליך הכרוך בפרוצדורה ארוכה ומייגעת, שאין לדעת מה יהא בסופו, אבל החלטת הדמוקרטים מבשרת רעות. לא רק לטראמפ, אלא גם לארה"ב ולעולם הדמוקרטי החופשי. גם לישראל.



ננסי פלוסי. קרדיט: רויטרס



ההחלטה של הדמוקרטים היא הימור גדול עבורם. הם אומנם השיגו רוב מרשים בבחירות אמצע הקדנציה בקונגרס שנערכו בנובמבר האחרון, אבל אם לא יצליחו להביא את ההליך לשלב מעשי וסופי, משום שלא יהיה להם רוב בסנאט הנדרש להדחה, הם יקלקלו לעצמם את הסיכויים לניצחון בבחירות לנשיאות 2020.



גם אם לא ישיגו את מטרתם וההליך ייכשל, הוא יעסיק את ארה"ב במשך חודשים ארוכים ויעמיק את הקרע והפילוג בזירה הפנימית, שמאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן הגיע להיקף שאיננו זכור במדינה. מי שייהנו מההליך הם אמצעי התקשורת בארה"ב. עיתונאים, פרשנים ובעלי טורים שכבר מחככים ידיים ומשחיזים מקלדות לקראת דיוני הוועדות בקונגרס והשימועים של הגורמים המעורבים, שקרוב לוודאי יחשפו גילויים לא מחמיאים על התנהלותו של ראש המעצמה הגדולה.



הנשיא טראמפ הגיב כצפוי על ההחלטה ליזום את הליך ההדחה נגדו. "ציד מכשפות", הוא קבע. "הדמוקרטים רוצים להרוס את היום החשוב באו"ם... זה פוגע מאוד במדינה שלנו". גם אם הסיכוי שהליך ההדחה יצליח הוא קטן, טראמפ עדיין ימצא את עצמו במצב מביך ומאוד לא נוח.



# # #



לפי החוקה האמריקאית, ההחלטה על הליך הדחה דורשת רוב רגיל בבית הנבחרים. החוקה מסמיכה את הסנאט להדיח נשיא בעת כהונתו אם רוב מיוחס של שני שלישים משוכנע שהנשיא "בגד, לקח שוחד או ביצע עבירות חמורות אחרות". אנדרו ג'ונסון ב־1868 וביל קלינטון ב־1998 הודחו להלכה, אבל למעשה נשארו בתפקידיהם ושרדו את ההדחה בהצבעה בסנאט. ריצ'ארד ניקסון היה הנשיא היחיד ששעמד לפני הדחה בפועל, אבל ההליך הופסק בעקבות התפטרותו ב־1974.



טראמפ ידוע כמי שאינו מתרגש במיוחד ממצבים מביכים, אבל העובדה שמדובר בהליך ממושך של דיונים ועדויות ובחשיפה תקשורתית עצומה, צפויה לגרום לו מצוקה של ממש.



נאומו באו"ם והשיחות שערך עם ראשי מדינות ונשיאים בשולי העצרת שיפרו במידה רבה את תדמיתו בזירה הבינלאומית. אפילו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שאיננה נמנית עם אוהדיו המושבעים, יצאה מעודדת משיחה ארוכה שניהלה עמו. במהלך דבריו בארגון האומות המאוחדות טראמפ אומנם לא הציע יוזמות והצעות ליישוב סכסוכים ומשברים, אבל בשיחות סגורות נראה שהשאיר רושם כמי שמוכן לשתף פעולה עם ארצות מרכזיות ולסייע בקידום פתרונות למשברים. אלא שהליך בלתי שגרתי, ממושך ותקשורתי של הדחה בקונגרס צפוי להעסיק אותו, לגזול מזמנו ולטרוד את מנוחתו במידה שתפריע לו להפגין נוכחות בזירה הבינלאומית.



הליך ההדחה צפוי גם להסיט את תשומת לבו של טראמפ מישראל ולגרום לו לזנוח מהלכים ויוזמות ליישוב הסכסוך הישראלי–פלסטיני. נושאים אלו כלל לא עלו בנאומו של טראמפ באו"ם, ככל הנראה בשל תוצאות הבחירות בישראל והכישלון של ידידו בנימין נתניהו להשיג רוב להקמת הממשלה הבאה. טראמפ איבד עניין בקידום התוכנית, וההערכות הן שהוא עשוי לשקול לדחות את פרסומה לתקופת כהונתו השנייה בבית הלבן, אם וכאשר ייבחר שוב.