השבוע נפתח בסימן ה"זעזוע" מנתוני הלמ"ס על מצב המיתון והצמיחה הצונחת. אם לא תחול תפנית חיובית בחודשים הקרובים, הצמיחה ל־2020 עלולה להיות שלילית ולהגיע למינוס 28.7%. אבל אפשר להירגע, זה לא יקרה.
אתמול התקיימה ישיבת עבודה נוספת לצורך קבלת ההחלטות הסופיות. הנגיד פרופ' אמיר ירון היה ענייני, ניסה להרגיע ולמצוא את המכנה המשותף. הוא גילה אופטימיות זהירה כשהעריך שגם בתרחיש הפסימי (של סגר מלא) הצמיחה השלילית תסתכם ב־7% בלבד ולא ב־9% (כפי שנחזה במקור). בתרחיש האופטימי הצמיחה תדעך ב־4.5% בלבד.
מאיפה האופטימיות? איזה תוסף מזון לקחו כלכלני מחלקת המחקר בבנק ישראל כשהגיעו למסקנה הזאת? ובכן, הם בחנו את נתוני ההתאוששות בצריכה שמתבטאת בגידול בשימוש בכרטיסי אשראי ביולי ובאוגוסט וחזרתם מחל"ת של מספר גדול יותר של עובדים.
אבל לא צריך להתרגש מההודעה האופטימית של הנגיד ומהפרסום הצפוי של נתוני מחלקת המחקר ביום שני הקרוב. תחזיות הצמיחה של בנק ישראל הן כמו בושם: מומלץ להריח אבל לא לשתות. נתוני הצמיחה עודכנו במהלך משבר הקורונה לפחות חמש פעמים, ולעתים פעמיים בתוך חודש. סימני השאלה הכלכליים רבים מדי. האתגר האמיתי הוא מציאת תעסוקה או הכשרה מקצועית ל־870 אלף מבקשי עבודה. ללא פרנסה אין סיכוי לפתיחת הארנק, להתאוששות הצריכה או לחידוש תנופת ההשקעות. אם יוחלט על הטלת סגר בחגים, שיחזיר את בתי המלון למעגל המאוימים בהסגר, המצב יהיה גרוע הרבה יותר.
המהירות שבה הגיבו בסקטור העסקי לפרוץ השלום עם איחוד האמירויות יצרה את הרושם שכולם כבר היו בעמדת היכון, ומה שנותר זה להרים את השאלטר ולהתחיל לעשות עסקים.
בהנחה שההסכמים ייצאו אל הפועל ובספטמבר אכן נחזה בנתניהו, טראמפ ונסיך הכתר מוחמד בן זאיד חותמים על הסכם השלום על מדשאות הבית הלבן, מדובר יהיה בהישג בעל חשיבות עצומה, בתחום הכלכלי בעיקר ובתחום המדיני. ייתכן כי בעקבות כך הדרך להסכמים נוספים תיסלל, וזה הזמן לפרגן לראש הממשלה.
עם או בלי קשר להחלת הריבונות בשטחים ולעסקת המטוסים הנרקמת עם האמירויות, יש לקוות שההסכם יתמלא בתוכן עסקי משמעותי יותר מהשלום הצונן עם מצרים והשלום הקר עם ירדן. נתניהו כבר הקדים השבוע לערוך בנתב"ג סיבוב ניצחון לצורכי גזירת קופון. הוא כבר רואה פוטנציאל תיירותי אדיר בהסכם, וכמובן שזה לא ממש יזיק לצורכי תעמולת הבחירות (שאולי ייערכו בקרוב).
קשרי המסחר בין ישראלים לאנשי עסקים ממדינות המפרץ התקיימו עד היום מתחת לפני השטח. נשיא בורסת היהלומים יורם דבש אירח בפברואר השנה בבורסה ברמת גן את אחמד בן סוליים, נשיא בורסת היהלומים בדובאי. השבוע הרים אליו טלפון כדי לשוחח על ההסכם ההיסטורי. דבש: ״דובאי ומדינות המפרץ הן שותפות חשובות לתעשיית היהלומים העולמית. הייתה לי הזכות להתארח בדובאי ולארח אצלנו את נשיא הבורסה של דובאי. ההסכם פותח אופק גדול לשיתופי פעולה חשובים".
דבש אינו לבד: חברת פלוריסטם בניהול יקי ינאי חתמה עם המרכז של אבו דאבי לתאי גזע על מזכר הבנות לשיתוף פעולה לפיתוח טיפולים למגוון מחלות קשות, לרבות קורונה. המגעים בין הצדדים התנהלו מתחת לפני השטח במשך מספר חודשים.
ויש נוספים. כל חברות הסלולר הודיעו השבוע על הפעלת תוכנית לשיחות בינלאומיות ישירות למדינות המפרץ בעקבות ביטול חסימת קוד הגישה 972. פרטנר ופלאפון מודיעות על חתימת הסכם "רומינג" עם איחוד האמירויות והוספתה ל־165 המדינות שכבר כלולות בחבילות. הן גם החלו לכלול את איחוד האמירויות במסגרת חבילות חו"ל המוצעות ללקוחותיהן. סלקום מתלהבת פחות.
אראל מרגלית מתחיל לקדם מיזמים משותפים בתחום הסייבר. חברות הנמנות עם קרנות JVP שכבר פועלות שם מעצימות את המגעים לשיתופי פעולה. והוא לא לבד בשטח: גם חברת סייבר כמו סייברארק, סייבריזן וצ'ק פוינט כבר פועלות שם מתחת לרדאר.
כלל ביטוח הודיעה על התנעת ביטוח נסיעות לנוסעים למדינות המפרץ. היא הראשונה שזיהתה כי הפוטנציאל האמיתי קיים בתחום האינשור־טק. הטיסות בין שתי המדינות תהיינה אפשריות, אם חברת ישראייר, שהגישה השבוע בקשה רשמית להפעלת קו תעופה ישיר לדובאי, תקבל את האישור המיוחל.
וישנו גם תחום הנדל"ן. ניר שמול, בעלי חברת שיווק הנדל"ן שניר, טוען כי "ההסכם יביא עמו השקעות חסרות תקדים במשק בכלל ובשוק הנדל"ן הישראלי בפרט. ישראל היא גשר יבשתי לאירופה, היא נהנית ממערכת בנקאית חזקה ואיתנה ומעודדת השקעות זרות, ולכן אנו צפויים לראות קרנות נדל"ן מנסיכויות המפרץ שמשקיעות מאות מיליוני דולרים בשוק הישראלי".
אך ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) ממליץ בחום לקחת את הדברים בפרופורציות. במסגרת תפקידו כמנכ"ל בורסת היהלומים, צבר "שעות דובאי" לא מעטות, והוא יודע על מה הוא מדבר. ב־1999־2001 שימש כראש נציגות משרד החוץ בקטאר. הנציגות שנפתחה ב־1996 נסגרה ב־2008 בעקבות מבצע עופרת יצוקה. לישראל הייתה גם נציגות בעומאן שנפתחה ב־1996 ונסגרה ב־2000 בעקבות האינתיפאדה השנייה. לדבריו, למדינות המפרץ היה עניין לתחזק את הקשר עם ישראל כדי לקבל גישה לאמריקה, וזה מה שבאמת מעניין אותן.
"אני מכיר היטב את איחוד האמירויות, המורכבת משבע מדינות, כולל דובאי ואבו דאבי העשירה. איחוד האמירויות היא מדינה רצינית עם פוטנציאל מצוין לעסקים, אבל נכון להיום אני לא יודע באמת מה כוללים פרטי ההסכם. נתניהו מחזיק את הקלפים קרוב לחזה, כי הוא רוצה לשלוט בשיח. יש שונות רבה בין הגרסה האמריקאית, הגרסה של האמירויות והגרסה הישראלית להסכם. נתניהו מספר שהוא אוטוטו שולח משלחת למשא ומתן עם האמירויות, אבל אני מעדיף להמתין לגרסת האמירויות, ומשם בינתיים אין מידע. אני לא יודע אם מדובר על פתיחת נציגות או הקמת שגרירות. יש כאן ערפול תקשורתי מכוון".
כשאני שואל על פוטנציאל הסחר בין שתי המדינות ועד כמה זה רציני, הוא עונה: "שטויות. כבר כיום יש עסקאות המתנהלות מתחת לרדאר שלא תחת שם ישראלי. ברגע שיידעו שמדובר בישראלים, אף אחד בדובאי לא יסכים לכך. עשינו בעבר עסקאות יהלומים, אבל בגלל המשבר אין היום כאלה".
בנתוני הדוחות הכספיים של הבנקים שפורסמו השבוע, הנתון המובהק ביותר קשור לשוק הדיור, והוא תחום המשכנתאות. בבנק הגדול ביותר בתחום המשכנתאות, מזרחי טפחות בניהול אלדד פרשר, כשליש מנוטלי המשכנתאות ביקשו דחייה בתשלומים - ומדובר בסכום שיא של 37 מיליארד שקל.
אז אם לאנשים אין כסף להחזיר משכנתה והם מבקשים דחיית תשלומים, קשה להאמין שלנוכח משבר הקורונה ועם 870 אלף מבקשי עבודה, לרבים יהיה כסף פנוי לקניית דירות. מי שמבקר במשרדי המכירות של הקבלנים, מודע כבר לביטוי "הנחת קורונה". זמן המכירה של דירות יד שנייה הולך ומתארך, וגם רשות המסים האריכה את פרק הזמן לסגירת עסקה (למי שקנה ולא הספיק למכור) כדי להימנע מתשלום מס רכישה כפול. קבלן שלחוץ למכור יהיה מוכן לרדת עד 5% ממחיר הדירה, ולפעמים גם יותר. אם בחרתם לרכוש דירה דווקא בעיתוי הנוכחי, זה הזמן להתמקח.
המשבר משתקף גם בדוחות הכספיים של חברות הבנייה למגורים. אפריקה מגורים פרסמה שהרווח הרבעוני שלה גדל ב־19% ל־21 מיליון שקל. עם זאת, היקף מכירת הדירות ירד ל־87 יחידות דיור - ירידה של 32%. אז נכון שברבעון השני היה הסגר, אבל המגמה הבסיסית קיימת. במסגרת "משכנתה מתחשבת", שהחלה ביוני, הצליחה אפריקה מגורים להתאושש קצת כשמכרה 110 דירות.
חברת הבנייה פרשקובסקי סיימה את הרבעון ברווח של 61 מיליון שקל, כפול לעומת התקופה המקבילה. ההכנסות הסתכמו ב־308 מיליון שקל, אבל גם שם ניכרת מגמת התמתנות. הרווח של חברת הבניה י.ח. דמרי עלה ברבעון השני בכ־14.6% לכ־28 מיליון שקל. על אף הקורונה, החברה מכרה הרבעון 124 דירות - גידול של 43% בהשוואה לתקופה המקבילה. במחצית 2020 היא מכרה 261 דירות, ומ־1 ביולי עד מועד פרסום הדוחות השבוע - נמכרו 99 דירות נוספות.
הפסקתי לספור את הפעמים שהספיקו להספיד את חברת הספנות צים, שהשליטה בה נמצאת בידי עידן עופר באמצעות החברה לישראל (זוכרים את שיטת השקשוקה?) לאחר שהופרטה.
מאז ההפרטה החברה עברה כמה סבבים של תוכניות התייעלות והסדרי חוב (2009 ו־2014). הם כללו קיצוצים ומכירת אוניות בעקבות המשבר העולמי ב־2008. בעקבות הסדרים אלה ירד חלקו של עופר ל־32% מצים. דויטשה בנק מחזיק ב־16%, ו־10% נוספים נמצאים בידי בעלי מניות יוונים.
על פי הערכות, עופר הזרים בסך הכל כמיליארד דולר לצים. החברה מחזיקה כ־60־70 אוניות (כולן בחכירה חוץ מאחת), והיא אחת מ־12 החברות בעולם בתחום הובלת הקונטיינרים שהצליחו לשרוד. עבר הרבה מאוד זמן עד שהצליחה לצוף מחדש על פני המים. בעקבות משבר הקורונה, כל חברות הספנות ביטלו קווים. צים הייתה היחידה שפתחה קו לפני חודש וחצי מדרום סין (שנזן) ללוס אנג'לס, הנחשב לקו מהיר (12 יום), שמתחרה אפילו עם ההובלה האווירית. כיום הוא נחשב לקו הקונטיינרים המהיר ביותר.
הקברניט המוביל את ספינת הדגל של ענף הספנות הישראלי הוא המנכ"ל אלי גליקמן, ששימש עד לפני שלוש שנים מנכ"ל חברת החשמל. גליקמן לקח הימור מסוים כשנענה לאתגר הצלת צים מטביעה. ההימור השתלם בענק. את התוצאות ניתן לראות בדוחות הכספיים שפורסמו שלשום. החברה הרוויחה ברבעון השני 25.3 מיליון דולר בהשוואה ל־5.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה - הרווח הרבעוני הגבוה ביותר שלה בעשור האחרון. ההכנסות ירדו ב־4.7% ל־795.1 מיליון דולר.
אמזון, וולמארט והום־דיפו הן מהלקוחות הבולטות של צים. גם נייקי, נסטלה ואיקאה הן לקוחות גדולות. 87% מהכנסות צים הן גלובליות, והחברה שלפני כמה שנים עלתה על שרטון נהנית מתזרים מזומנים חיובי של 119.8 מיליון דולר.
"ענף הספנות תנודתי, ובשנים האחרונות הוא התאפיין בחוסר יציבות של השווקים, לרבות עקב מגבלות בסחר ארה"ב־סין. התפרצות הקורונה השפיעה באופן ניכר על הכלכלה הגלובלית, גרמה לירידה בביקוש ובצריכה במגזרים רבים, והשפיעה לרעה על היקפי הסחר", אמר לי המנכ"ל גליקמן, והסביר בתשובה לשאלתי את הסיבה לשיפור הרווחיות: "מנגד נרשמה ירידה גם במחירי הדלק, והעלייה המשמעותית בתעריפי ההובלה היטיבה איתנו. מול הסביבה העסקית המאתגרת המשיכה צים להרחיב את מערך הקווים הגלובלי עבור לקוחותיה ולהציג ביצועים מסחריים ופיננסיים משופרים".
כשהוא מתבקש לסכם את הפעילות במחצית 2020, אומר גליקמן: "המשכנו להציג שירותים חדשניים ללקוחותינו. התגובה המהירה והיוזמה שהובלנו התקבלו היטב על ידי הסוחרים. הרחבנו את מערך הכלים הדיגיטליים ושיפרנו משמעותית את מערך הלקוחות, ואנחנו ראשונים בעולם בדירוג השירות הדיגיטלי".
מאז פרישתו עסק מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות והממונה על התקציבים לשעבר אורי יוגב בניהול מיזם התחבורה "פיוצ'ר מוביליטי". מדובר בחברה לתועלת הציבור, שתכליתה לטפל בהפחתת עומסי התנועה באמצעות מיזמי תחבורה מתקדמים ובטיפול בהיבטי הרגולציה.
יוגב מנסה להוציא אל הפועל מהלכי מדיניות נכונים כדי שנוכל להגיע בקלות רבה יותר ממקום למקום בתחבורה הציבורית או בנסיעות שיתופיות במכונית. המימון, בהיקף של כמיליון שקל בשנה, מגויס מתרומות של 25 גופים, כמו חברות ביטוח, דלק, יבואני אוטובוסים, שחקני טכנולוגיה, קרנות פילנתרופיות ואנשים פרטיים.
"התוכנית נמצאת אצל השרים, אצל כל הפקידות במשרד התחבורה ובאוצר ובשלטון המקומי. פעם בחצי שנה אנחנו מקיימים כנס, והכנס הבא, תחת הכותרת 'חולץ פקקים', יתקיים בזום" אומר יוגב.
התרעות פיקוד העורף