כולנו נרגשים לקראת השלום עם איחוד האמירויות שהן אבו דאבי, דובאי ועוד חמש אמירויות שאף אחד לא זוכר איך קוראים להן. ישראלים רבים כבר חושבים על החופשה שלהם במלון חמישה כוכבים, ואולי גם לעשות עסקים עם האמירתים, כי יש להם מלא כסף ונראה שהם בעדנו. הדוקטרינה המעודכנת היא: ערבי טוב הוא ערבי עם כסף. אבל אמירתים חביבים, לפני שאתם עושים איתנו עסקים ומארחים אותנו, מומלץ שתדעו כמה דברים חשובים עלינו. קודם כל מקומות ישיבה ליד הבריכה הם עניין קדוש עבורנו. כלומר, אם יוצאת משפחה ישראלית בעלת חמש נפשות מפתח חדרה במלון בשמונה בבוקר ולא מוצאת צל בבריכה - זה אירוע חמור. ואם לא תימצא פיסת צל, כיסא פלסטיק יונף לאוויר, וכך ייפתח ויכוח קולני בשאלה מי תפס קודם את הצל.

דובאי  (צילום: רויטרס)דובאי (צילום: רויטרס)

כשאנחנו נכנסים למונית, מוטב מאוד שהנהג לא יהיה ערבי חלילה, כי זה עלול להפחיד את הנוסעת. אם היא תשמע שמי שהולך להסיע אותה הוא איזה אחמד, היא תבקש להימלט על נפשה. אז כדאי מאוד שתעסיקו נהגי מוניות נייטרליים. הכי טוב חסרי דת, עדה ולאום, אבל גם שלא יהיו מהאו"ם - כי גם איתם יש לנו בעיות, ולא נפתח את זה עכשיו. יש לנו גם עוד עניין קטן עם תורים ארוכים. הרי לא ייתכן שיש תור ולא פותחים עוד קופה. לכן אנחנו מבחינתנו נפתח תור נוסף, לרוחב. אז כן, אנחנו מאוד נרגשים לנחות אצלכם, ואתם מצפים לראותנו, אבל תעשו טובה אמירתים מקסימים, בחדר במלון תזרקו עוד מגבת אחת או שתיים או 70. מה אכפת לכם, יש לכם כסף. זה מאוד חשוב לנו לקבל יותר. הרבה יותר. מכל דבר.

ועוד משהו: כשאנחנו יושבים לאכול, שימו לנו מנה יפה. כי אנחנו אוהבים לאכול. במיוחד חומוס, כי אנחנו מבינים בו יותר מכל אומה אחרת בעולם. ושימו לב, אם תיתנו לנו חומוס גרגירים, נרצה משחתי. אם תיתנו דליל, נרצה מסבחה. אם תיתנו פול, נעדיף טחינה. זה לא אישי נגדכם, אנחנו פשוט רגילים שחומוס אוכלים בעצבים או לא אוכלים בכלל. ולפעמים אנחנו לא אוכלים, אלא "רק טועמים". מסתובבים בשוק או בסופר או בבית הפרטי שלכם ומנסים לבדוק "מה זה הטעם הזה".

אבו דאבי (צילום: getty images dan kitwood)אבו דאבי (צילום: getty images dan kitwood)

אה, ותפנקו. מאוד חשוב לנו לקבל פינוק. בכל תחום שהוא. כדי שחלילה לא נרגיש פראיירים. זו נקודה קריטית להבנת נפש הישראלי. תמיד תעשו לנו מחיר שהוא "רק בשבילנו". לא משנה כמה, רק שנאמין ששילמנו פחות. אולי זה יהיה מוגזם להגיד שאנחנו חיים בשביל הנחות, בעצם לא - זה לא יהיה מוגזם. אם אתם רוצים לקנות אותנו, תעשו הנחה. וכמובן שחם לנו, אז אנחנו הולכים עם שורטס וכפכפים גם אם זה בארמון של המלך. או האמיר, או מה שיש לכם שם. אנחנו מאוד מכבדים אתכם ואת המסורת שלכם, אבל אנחנו יותר מכבדים חללים ממוזגים.

חשוב מאוד לדעת עלינו, שאנחנו משפחה אחת גדולה. פגשת ישראלי אחד - פגשת את כולנו. אנחנו מעבירים את המידע בינינו, כך שתוך 24 שעות מהרגע שהישראלי הראשון ינחת אצלכם, תופץ בכל בית בישראל רשימת "חייבים לעשות" באמירויות. ויותר מזה, יופצו ברבים המלצות של "אל תעזו", "אל תיכנסו", "עדיף לוותר". למשל: אל תעלו על בורג' ח'ליפה בדובאי, זה סתם יקר. אל תקנו בחנויות בבתי מלון, הם מנסים לגנוב אתכם. אל תשכרו רכב. אל תאכלו במסעדות. אל תבזבזו סתם כסף. אל תחשפו את זה שאתם ישראלים, כי תמיד כדאי להיזהר.

איחוד האמירויות (צילום: אינגאימג')איחוד האמירויות (צילום: אינגאימג')

ואנחנו הכי אוהבים למצוא סממנים יהודיים וישראליים אצלכם. הכי מרגש אותנו לחפש את בית הכנסת, הקהילה היהודית. אם נמצא יהודי שחי באבו דאבי כבר 120 שנה - זאת תהיה אקסטזה. מרגש אותנו לנסוע רחוק, כדי להרגיש קרוב. הרבה זמן לא היינו בחו"ל, אז התגעגענו, כי כאלה אנחנו: מקסימים אבל עוקצים. חמים אבל ציניים. ולפעמים צוחקים עליכם מאחורי הגב בעברית, מעלים לרשתות ונקרעים. קטע כזה שלנו. אז דובאי, אבו דאבי ושאר חמש האמירויות שאף אחד לא יודע איך קוראים להן: פתחו את הקזינו, הכריזו על הנחות וסדרו צל בבריכה - אנחנו בדרך!