חלק מראשי המדינות שהתפרצות הגל הראשון של מגיפת הקורונה חשפה אותם בלתי מוכנים, כבר הספיקו מאז להתעשת ולנקוט אמצעים לבלימת התפשטות המגיפה. הנזכרים לעיל גם שיקמו פוליטית את מעמדם. 

אלא שיתרון כזה - מוצא מפגיעתו הקטלנית של נגיף הקורונה בסמכות – אינו מצוי לרשותם של מנהיגי הציבור הדתי, החרדי והחסידי. הקורונה חשפה את ההנהגה הדתית הרוחנית בישראל, ובמידה לא פחותה בתפוצות, לא רק כבלתי מוכנה; אלא גם כנבוכה, אובדת עצות, חסרת ביטחון עצמי וחוששת להפעיל את סמכותה, מהססת ומתקשה לאכוף את עמדתה.

זה מפתיע משום שדווקא לאדמו”רים, לרבנים, לראשי ישיבות, לפוסקי הלכה, למורי דרך רוחניים – ישנם המקורות ההלכתיים המורים בדיוק איך לנהוג, איך להגיב ומה לעשות במצבי מצוקה כמו התפשטות מגיפה. כבר לפני כ־1,500 שנה קבעו חכמי התלמוד: “דבר בעיר כנס רגליך” (בבלי, מסכת בבא־קמא, דף ס’). 

קורונה - המשטרה אוכפת את השמירה על התקנות. צילום: דוברות המשטרה

במילים פשוטות: אם יש מגיפה בעיר, היכנס לסגר, לבידוד. אין דת בעולם שמגלה רגישות כל כך קיצונית לבריאות האדם כמו הדת היהודית. זו דת הכוללת מערכת כל כך רחבה של עקרונות מחלות פיזיות. העיקרון המקודש המפורסם הוא כמובן פיקוח נפש, מצב של סיכון גופני ובריאותי הדוחה שמירת שבת וצום יום כיפור.

לכן מי שנמנים עם ההנהגה הדתית היו צריכים להיות הראשונים העומדים בראש המאבק נגד התפשטות מגיפת הקורונה. אך הם אפילו לא היו האחרונים. במקרה הטוב הם נגררו, הגיבו, התבכיינו. כל אדמו”ר חסידי, כל ראש ישיבה, כל רב עיר היו צריכים להיות בחזקת פרויקטור. אבל הם אפילו לא נגעו בזכות הזאת.

בישראל, כידוע, קיימות שלוש מועצות גדולי תורה: של אגודת ישראל, של דגל התורה ושל ש”ס. האם מישהו שמע מאחת מהן חוות דעת או המלצה להישמר מכל חשיפה לנגיף קורונה? רבני הציונות הדתית דואגים לעתיד הסיפוח, אך כמעט לא נשמע קולם במאבק נגד התפשטות הקורונה. רבני “צהר” פרסמו מסמך הנחיות להתנהלות בימים הראשונים, אך מאז לא היה להם מה לומר.

ח''כ מיקי זוהר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)ח''כ מיקי זוהר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בתפקידו כיו”ר הקואליציה החליט ח”כ מיקי זוהר לתמוך בנסיעתם של חסידי ברסלב לאומן, למרות הסיכון להידבק בנגיף קורונה. לאף רב בישראל לא היה אומץ לנצל את סמכותו ולהביע מחאה על התעלמות הברסלבים מהסיכון.

נראה כי ההנהגה הדתית והמנהיגות הרוחנית הפקירו את הטיפול בנגיף קורונה והשאירוהו לשרים ולחברי הכנסת החרדים, ראשי מפלגות ש”ס ויהדות התורה. במילים אחרות, בידי פוליטיקאים הפועלים מתוך אינטרסים פוליטיים.

נגיף קורונה העצים השנה את הנוראיות של הימים הנוראים. מי שמזוהים עם ההנהגה הדתית־חרדית־חסידית בישראל חייבים לעשות השנה חשבון נפש נוקב על המחדל של שתיקתם והיעלמותם מהחזית נגד הקורונה. לא פחות חשוב, עליהם לחשוב איך לשקם את מעמדם בקרב הציבור שהם מנהיגים.