אישור התקציב ומחטף חוק ההסדרים הם פוליסת הביטוח של הממשלה

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, הממשלה תאשר בשבוע הבא את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים. וגם: שבוע עבר מאז סערת בן אנד ג'ריס וגורל המפעל בבאר טוביה נשכח, ומה אומר הממונה על הביטוח על המצב במגדל ובכלל?

יהודה שרוני צילום: ראובן קסטרו
שר האוצר אביגדור ליברמן מתחייב לא להעלות מסים. צילום: ערוץ כנסת | צילום:

1. האותיות הקטנות

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, הממשלה תאשר ביום ראשון בואכה שני לפנות בוקר את תקציב המדינה לשנים 2021־2022 ואת חוק ההסדרים. אישור החוק ביום ראשון הקרוב יאפשר להביאו לכנסת לקריאה ראשונה בתחילת ספטמבר, עוד לפני חגי תשרי. המטרה היא שהאישור הסופי יהיה מיד אחרי החגים. הפעם הקרב יהיה אמיתי, והאורות באוצר ידלקו עד השעות הקטנות של הבוקר. המאמץ מוצדק, שכן התקציב הוא פוליסת הביטוח והאחריות המקצועית הפוליטית של ממשלת השינוי.

חוק ההסדרים יהיה הפעם עמוס לעייפה. בשלוש השנים האחרונות לא הושקה אפילו רפורמה חדשה אחת. כל המאמץ הפוליטי הוקדש למען חוקים וירטואליים שהספיקו להישכח (וטוב שכך) כמו פסקת ההתגברות, ההיתר להמשך כהונת ראש הממשלה וכד'. ועדיין, חוק ההסדרים - שכבר זוכה לכינוי "מחטף ההסדרים" - יהיה מצומק מכפי ששר האוצר אביגדור ליברמן היה רוצה. אבל מי כמוהו מודע למגבלות הפוליטיות של הכנסת הנוכחית.

וחוץ מזה, כל רפורמה המופיעה כיום בחוק ההסדרים הייתה זוכה בהליך חקיקה רגיל למלחמת התשה מצד האופוזיציה, אבל לא רק. בגלל הקואליציה השברירית, כל חבר כנסת קיבל כנפיים ועוצמה פוליטית הרבה מעבר לכוחו האלקטורלי, וכמאמר הקלישאה, בימים אלה כל ממזר מלך.

ח"כ אביר קארה, בוגר השולמנים שמונה מטעם ימינה כאחראי לרגולציה, הבהיר שלא יתמוך בתקציב אם רפורמת הרגולציה תוצא ממנו. הוא יישר קו עם ארגוני המעסיקים, ששמחו שהנושא יקודם. ליברמן בחר להתעלם מעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהסתייג, והחליט לתמוך. ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו עלול היה שלא לתמוך בתקציב עד ששינה את עמדתו בעקבות מינויו כשר.

וח"כ עמיחי שיקלי מימינה? עד לרגע האחרון לא ניתן יהיה לדעת כיצד יצביע חבר שעדיין לא ברור אם הוא מייצג את עמדות הליכוד, הבית היהודי או הבית החרדי. עמדתו ביחס לתקציב אינה ברורה, אבל ברור שכל שיבקש לו יהי. גם מכיוון הח"כים של רע"ם עלולות להגיע תביעות של הרגע האחרון.

אבל האופוזיציה לתקציב מגיעה למרבה הפלא גם משרי הקואליציה עצמם. הקרב על תקציב הבריאות לא הוכרע נכון לשעת כתיבת שורות אלה. שר הבריאות ניצן הורוביץ איים שלא לתמוך בתקציב כל עוד תקציבו לא יוגדל. הוא שלל את עמדת פקידי אגף התקציבים והצטייד באבי ניסנקורן, מזכ"ל ההסתדרות ושר המשפטים לשעבר, כעד מומחה לנושאי פוליטיקה תקציבית. הורוביץ יקבל בסופו של דבר את מרבית תאוותו, כי בלעדיו אין ממשלה.

מאידך ליברמן זרם לגמרי עם הדרישות התקציביות של משרד הביטחון, שהשיג הגדלה תקציבית של 7 מיליארד שקל, תלוי איך סופרים. ליברמן שלל את עמדת הדרג המקצועי, שהתנגד, כי הוא מבין מצוין שאין לו הלוקסוס להרגיז את שר הביטחון החמוץ ממילא בני גנץ. זאת גם הסיבה שהדרישה למינוי חשב מלווה למשרד הביטחון תעוף מסדר היום, אף שאמיר אשל, מנכ"ל משרד הביטחון, אינו שולל אותה. בזכות 8 המנדטים של כחול לבן, גנץ יזכה עד להודעה חדשה לטיפול VIP. מאידך הורוביץ, עם 7 מנדטים, נאלץ לריב ולאיים. זאת גם הסיבה לכך שדרישות נוספות של גנץ, כמו שבראש הרכב ועדת הכלכלה של הכנסת יעמוד מיכאל ביטון, התקבלו במלואן.

מצד שרי תקווה חדשה המחזיקים בתיקים "לא כלכליים" (משרד המשפטים, החינוך והשיכון) אין הגזמה. מפלגתו של גדעון סער התמקדה בהגנה על המפלגות החרדיות (בתקווה שבעתיד הן יצטרפו לקואליציה). ליברמן לא יוכל לדוגמה לבצע רפורמה בקצבאות הילדים, אף על פי שהיה משתוקק לכך. מאידך במבחני ההכנסה למעונות יום הוא כן הצליח. גם בימינה לא הגזימו בדרישות. שרת הפנים איילת שקד דרשה שרפורמת תשלומי הארנונה לא תוכנס לחוק ההסדרים בעקבות לחצי ראשי הרשויות, וכך היה. מאידך הרפורמה בכשרות שיזם שר הדתות מתן כהנא תיכנס לחוק ההסדרים.

איזו רפורמה שהוא הנהנה העיקרי ממנה הצליח ליברמן לקדם? המהלך העיקרי הוא העלאת קצבאות השלמת הכנסה למעוטי היכולת בתוכנית שעלותה 1.5 מיליארד שקל. היא תיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2022 ובזכותה יעלו מעל לקו העוני 195 אלף משפחות קשות יום. מרבית המוטבים לתוכנית הם קהל היעד של ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו. למרות זאת, המימון לא יגיע כחלק מהכספים הקואליציוניים של ליברמן אלא על חשבון התקציב הכללי.

שר האוצר גם הולך במלוא הכוח על הרפורמה שתסייע בהורדת יוקר המחיה בחקלאות. שרי העבודה, הלובי החקלאי בכנסת וגם ההפגנות מאתמול לא היו מספיק אפקטיביים כדי לטרפד את הרפורמה. היא מקבלת ממילא את תמיכת שר החקלאות עודד פורר מישראל ביתנו, וזוכה גם למנדט ציבורי. ליברמן התייחס להפגנות אתמול כאל מטרד, ואמר כי "השלכת פירות, ירקות וביצים על הכבישים לא תיטיב עם הצרכנים".

אף ששר האוצר טען שחוק ההסדרים יהיה הפעם נטול "עזים", הדרג המקצועי באוצר ניסה להשחיל עדר שלם. מבחינת הנפגעים מדובר בחוקן ולא בחוק, כי הנושאים השערורייתיים במיוחד מקומם בהליכי חקיקה רגילים ולא במחטף ההסדרים. הנפגעים הם מקרב הציבור הלא מאורגן, המוגן בדרך כלל באמצעות ההסתדרות.

אלא שהאוצר בהובלת המנכ"ל רם בלינקוב לא ספרו את ההסתדרות, ולכן יאושרו מהלכים שיפגעו בציבור, כמו הפסקת הנפקת איגרות חוב לסבסוד קרנות הפנסיה והקפאת השכר הממוצע במשק. כמו כן, לא ברור מדוע בהזדמנות זאת צריכים ללכת בדרך הקלה ולהגניב נושאים כמו גביית תשלום של 30 שקל לביקור רופא או העלאה אפקטיבית של 40% בביטוחי הבריאות.

גם ברשות המסים הגשימו את מרבית חלומותיהם הרטובים בחוק ההסדרים הנוכחי, גם אם הדבר נעשה ללא הידברות ותוך הנחתה על המגזר העסקי. אז נכון שעמדתם, שלפיה יש לבטל לחלוטין את הפטור ממס על השכרת דירה של עד 5,000 שקל לחודש, לא התקבלה, אבל הם הכניסו לחוק את חובת דיווח על הכנסות משכר דירה של בעלי הדירות, ללא קשר למספר הדירות שבבעלותם.

כמו כן יצומצמו הטבות מס שבח, תוחל חובת דיווח על עסקות גדולות במטבעות וירטואליים, יופחת הסכום המותר על עסקות במזומן מ־11 אלף שקל ל־6,000 שקל, וייגבה מע"מ מפירמות בינלאומיות כדוגמה נטפליקס הפועלות בישראל.

כרגע נראה שהתקציב יאושר בממשלה וגם בכנסת בקריאה ראשונה. ליותר מדי פוליטיקאים יש יותר מדי מה להפסיד אם זה לא יקרה. מי כמו שר האוצר מבין את זה. והאופוזיציה? במקום למקד את המלחמה בנקודות המוצדקות בתקציב, הם מתישים את עצמם במלחמה בטחנות רוח.

2. לא מלקק גלידה

עשרה ימים חלפו מאז התפוצצה פרשת בן אנד ג'ריס, שהפכה את ענף הגלידה למדובר כפי שלא היה מעולם. אבי זינגר, הזכיין בישראל של יצרנית הגלידה האמריקאית, מלקק מאז רק את הפצעים. אחרי הבום הגדול הביקורים פסקו. הטלפון הפסיק לצלצל.

חזרתי אליו השבוע, כשח"כ מירב בן ארי וחברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס־ורבין ביקרו אותו במפעל בבאר טוביה. בן ארי (יש עתיד) ארגנה עצומה של 90 חברי כנסת התומכים בהמשך הקיום והתמיכה במפעל. גם נתניהו חתם.

"עם התפוצצות הפרשה ביקרו אותי הרבה פוליטיקאים. אחרים ובהם נפתלי בנט התקשרו. לשאלתך, ביבי לא התקשר וגם לא התעניין", אומר לי זינגר ומוסיף: "אני נמצא בין הפטיש לסדן: מצד אחד, הזיכיון עומד להסתיים בסוף 2022 והאינטרס שלי הוא להמשיך אותו. מצד שני, אני לא מוכן להחרים את היישובים מעבר לקו הירוק. הסיטואציה מאוד מבלבלת, כי צרכנים מתבלבלים בין המותג הבינלאומי, שאותו הם רוצים להחרים, לבין המפעל שנפגע מכך".

"עבר שבוע מאז התפוצצה הפרשה. בהתחלה היה לנו פיק והמכירות עלו, אבל בינתיים הן התייצבו. אנחנו מקבלים אלפי פניות מאנשים שתומכים בנו ושואלים איך הם יכולים לעזור, אבל הפחד הגדול שלי הוא שאף אחד לא יבין את הסיפור ומי נגד מי.

"אני נמצא במצב בלתי אפשרי. זה לא רק הסיפור של אבי זינגר אלא של מדינת ישראל מול אויביה. אם ארים ידיים, אז איך תיראה ישראל? מה יהיה אם יעשו את אותו דבר מול קוקה קולה? אני לא יכול להרשות לעצמי להפסיק למכור בשטחים, אבל עכשיו אני תקוע".

הזכיין הישראלי של בן אנד ג'ריס מוכר מדי שנה גלידות בכ־100 מיליון שקל. הקורונה היטיבה עם הגלידה, ובמרכולים הסתערו על כל הסוגים. עם ישראל ליקק את עצמו לדעת במסגרת מאבקו המתיש מול הנגיף. החשש כעת הוא שעם שוך ההתעניינות המכירות יירדו. הצרכנים כועסים, ובמקום להעניש את החברה הבינלאומית הם יענישו בפועל את בן אנד ג'ריס ישראל.

בן אנד ג'ריס אינה הראשונה ובטח לא האחרונה בכל מה שנוגע לחרם. להלן תזכורת קצרה למספר סיפורי חרם: פרטנר נאלצה לוותר על המיתוג הכתום של אורנג' בעקבות לחצי החרם הערבי. לפני שש שנים החליטה פראנס טלקום על ניתוק המותג אורנג' מפרטנר. בחברה הבינלאומית טענו שההחלטה אינה נובעת משיקולים פוליטיים. למזלה של פרטנר, בעל הבית שלה היה איש העסקים האמריקאי חיים סבן, שהצליח לסחוט מאורנג' פיצוי מיוחד של 90 מיליון יורו על הפסקת הסכם ההתקשרות. הכסף סידר לפרטנר את הדוחות הכספיים במשך שלוש שנים.

והיו גם מפעלים שפעלו מעבר לקו הירוק ונאלצו לעזוב משיקולי חרם: סודהסטרים נטשה את מישור אדומים ועברה למפעל מודרני בנגב. יוניליוור (אגב, בעלת הבית של בן אנד ג'ריס) העבירה בשקט את מפעל בייגל בייגל מאזור התעשייה ברקן לצפת. חרם שהטילה בזמנו ענקית הקמעונאות הצרפתית קרפור על מוצרי בייגל בייגל עבר בשקט מפתיע. וכן, עדיין לא הספקנו לשכוח את ההתבטאות של ח"כ בצלאל סמוטריץ' שקרא להחרים את סלקום בעקבות קמפיין שהובילה לקיום משותף ולאחווה בעקבות העימותים שפרצו במבצע שומר החומות. סמוטריץ' חייב היה כבר אז להבין שחרם תמיד עלול לחזור כבומרנג.

חזרה לבן אנד ג'ריס: בניגוד לכל אנשי העסקים, זינגר בנאיביות רבה לא ניסה לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. הוא התעקש להציף אותה והפך אותה לנושא הבוער ביותר בסדר היום הציבורי. הבעיה היא שגם בעלי המותג האמריקאים הינם עקשנים ובעלי עקרונות לא פחות ממנו, ולכן בסוף הדרך זינגר לא ילקק גלידה אלא רק את הפצעים.

3. המקל והגזר

מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות (או בשם הקודם - הממונה על ההגבלים העסקיים), מסיימת היום את תפקידה. לא יערכו לכבודה מסיבות פרידה, בין השאר מכיוון שהיא מונתה על ידי נתניהו.

ההחלטה האחרונה שקיבלה נגעה לממצאי בדיקה שפורסמו השבוע על היחס בין עלות סל חלקי החילוף למכוניות לבין מחיר המכונית עצמה. התברר שצרכנים שאינם מודעים לנושא עלולים ליפול למלכודת הדבש שבין מחיר מכונית זולה לעלות חלקי חילוף גבוהה, ולהפך. המידע במקרה זו הפך לאמצעי חשוב להגברת התחרות בין יבואני המכוניות.

הלפרין החליפה לפני חמש וחצי שנים את דיוויד גילה, שפרש על רקע הביקורת החריפה שלו על מתווה הגז. הוא לא הסתפק בביקורת, אלא גם תקע מקלות בגלגלי המתווה. עוד נחזור בהמשך לגז, אך קודם נזכיר שעם כניסתה של הלפרין לתפקיד היו בתקשורת כאלה שהפכו אותה לחשודה המיידית וביקרו את המינוי. הם טענו שהגעתה מהמגזר העסקי (ממשרד עו"ד מיתר) תגרום לה לנקוט יד רכה נגד מונופולים/טייקונים, ובשורה התחתונה - לפעול לטובתם על חשבון הצרכן.

למען האמת, גם נתניהו שאישר את המינוי קיווה שהיא לא תערים קשיים. אלא שלמרבה ההפתעה התברר שהלפרין התעלמה מרעשי הרקע והגיעה מצוידת בעמוד שדרה שהלך והתחזק לאורך שנות כהונתה. היא התנהלה באופן ענייני, וכששיקולים עסקיים עמדו על הפרק, היא לא תקעה מקלות בגלגלים ואפשרה להשלים הליכים, בעיקר כשמדובר היה במיזוגים.

המקרה הבולט ביותר נגע להחלטתה לאשר את המיזוג של בנק אגוד עם מזרחי טפחות, על אף לחץ אטומי שהופעל נגדה. היא עשתה את זה אפילו בניגוד לדעתו של שר הכלכלה לשעבר אלי כהן, שטען שאסור לאפשר את המיזוג מחשש שיפגע בתחרות ובצרכנים. הלפרין סברה אחרת והלכה עם האמת שלה עד הסוף. היא גם התעמתה עם כהן על רקע ניסיונו להטיל היטל יבוא על מלט מטורקיה. הלפרין התנגדה מחשש שההיטל יצמצם את התחרות בשוק המלט וייקר את מחירי הדירות.

המטרה של הממונה הפורשת לאורך שנות כהונתה הייתה להגביר את התחרות, והדבר ניכר בכל מהלך או החלטה שקיבלה. גם העובדה ששמו של המוסד שבראשו עמדה שונה מרשות ההגבלים לרשות התחרות העידה על כך. בכל ההחלטות שקיבלה וידאה שאלמנט התחרות יישמר. כך היה כשאישרה את מיזוג רשתות הקמעונאות תוך אילוץ הקונה למכור חלק מהסניפים לצד ג'. כך היה כשאישרה את המיזוג הענק של בית ההשקעות פסגות לתוך אלטשולר שחם.

הלפרין לא חששה להתעמת מול מונופולים. היא נקטה לצורך העניין דרכים כלכליות אפקטיביות, במקום לקבל החלטות שנועדו לספק את הדם שחיפשו גורמים בתקשורת. היא העדיפה להשתמש באכיפה מנהלית על פני אכיפה פלילית במקרים שבהם לא הוכחה כוונת מכוון להפר את החוק. את יצרנית קוקה קולה היא קנסה בסכום עתק של 39 מיליון שקל בטענה שניצלה את מעמדה המונופוליסטי ללחץ על בתי עסק. היא קנסה את פייסבוק ב־6 מיליון שקל על שלא דיווחה על מיזוג בישראל, וגם את מונופול התקשורת בזק.

מאידך, נגד המערכת הבנקאית או ענף הביטוח כמעט לא פעלה. לא זכור לי אפילו מקרה אחד שבו פעלה נגד הבנקים אף על פי שקשה לטעון שבחלק מהנושאים (כמו עמלות) הבנקים לא מתואמים ביניהם, לפחות בקריצת עין.

ניתן לזקוף לזכותה את השיפור במתווה הגז שפעל לטובת חברת החשמל, ובעקיפין לטובת הצרכנים. היא לחצה על חברת שברון האמריקאית (שהחליפה את נובל אנרג'י) וחייבה אותה להתיר לשותפויות הגז תמר ולווייתן למכור לחברת החשמל גז מוזל.

"אני משאירה אחריי רשות תחרות איתנה ואיכותית, שתמשיך לפעול למען התחרות, הצרכן והמשק", אמרה הלפרין עם הודעת הפרישה. האם הצליחה בתפקידה? לדעתי כן. מבקר המדינה סבור שלא. בדוח הביקורת השנה טען שהלפרין לא עשתה די שימוש בכלים להסרת חסמים, לקידום התחרות בענף המזון ולהורדת יוקר המחיה. היא נמנעה למשל מהכרזה על מונופולים בענף המזון כשהיה צורך לבחון את השפעתם השלילית על יוקר המחיה.

ואולם לטעון שהלפרין אחראית ליוקר המחיה, לפחות בתחום המזון, זאת אמירה מנותקת מהמציאות, גם כשהיא נשמעת מכבוד מבקר המדינה. על יוקר המחיה במזון אחראים חסמי היבוא, המע"מ הגבוה, היותנו "כלכלת אי", רגולציה גבוהה, הוצאות כשרות וכד', שאותם אפילו הלפרין לא יכלה לשנות.

4. חוק ההסדרים של ברקת

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, הוא מאלה הסבורים שרפורמות בשוק ההון צריכות להיעשות בדרך של חקיקה מסודרת ולא באמצעות קיצורי דרך של חוק ההסדרים. למרות זאת, לחוק ההסדרים הנוכחי הוכנסה רפורמה להפסקת הנפקתן של איגרות חוב מבטיחות תשואה לקרנות הפנסיה, שבמשטר מתוקן הייתה חייבת לעבור אישור פרלמנטרי מסודר.

ד"ר ברקת דווקא מרוצה מהמהלך, שהקרדיט המקורי לו הוא של החשב הכללי לשעבר רוני חזקיהו. "הרפורמה מהווה בשורה חשובה עבור החוסכים וגם עבור הגופים המוסדיים. אני אישית הייתי משקיע את כל כספי באפיק השקעה עם תשואה מובטחת של 5% לשנה כפי שיהיה בקרנות הפנסיה בעתיד. השקעת הציבור בפנסיה תהיה מעתה והלאה הרבה יותר בטוחה".

תגיות:
תקציב המדינה
/
חוק ההסדרים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף