הטור של יהודה שרוני


1. מחטף הכספים

חברי כנסת רבים, שבימים כתיקונם היו מנצלים את ימי חול המועד לביקורים פרטיים או עסקיים בחו"ל, נאלצו להישאר בבית בגלל הקורונה (טוב, בנימין נתניהו הוא באמת מקרה יוצא דופן). ועל אף זאת, נוכחות חברי הכנסת בדיונים בוועדות השונות (בעיקר כספים וכלכלה), שעוסקות בימים אלו בתקציב ובחוק ההסדרים, הייתה דלה יחסית. זה לא מה שמצופה מאנשי אופוזיציה לוחמנית.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) ניצל את הנוכחות הדלה ואת נמנומה של האופוזיציה לעריכת דיון מואץ בסדרת חוקים שבימים רגילים הטיפול בהם היה נמשך חודשים ארוכים. כעת מובן לחלוטין מדוע שר האוצר אביגדור ליברמן התעקש שבראש ועדת הכספים יעמוד ח"כ ממפלגתו. קושניר אכן מספק את מלוא הסחורה בוועדה, שהפכה לבזאר גדול.

חוקים בעלי משמעות מרחיקת לכת נדונים כאילו מדובר ברשימת מכולת, ואמנה רק אחדים מהם: הצעת החוק של אורית פרקש הכהן (כחול לבן) להגדלת המיסוי על משאבי טבע מחברות הנפט והגז; הצעת החוק לביטול מתווה החל"ת לבני פחות מ־45 (אגב, ביטול מתווה החל"ת גם לבני 45 פלוס אמור להיכנס לתוקף בשבוע הבא (1 באוקטובר); הצעת החוק להשלמת הכנסה לקשישים ל־70% משכר המינימום; והצעת החוק לביטול איגרות חוב מיועדות בקרנות הפנסיה.

"אם לא נעשה כלום, בעוד עשור מהיום הוצאות הריבית העודפות יגיעו ל־20 מיליארד שקל", הזהיר יו"ר הוועדה. הצעת החוק הזאת נדונה חרף הסתייגות חלק מאנשי הדרג המקצועי באוצר והתנגדות חריגה של בנק ישראל. אבל ליברמן אימץ בחום את המלצת מנכ"ל משרדו רם בלינקוב, וח"כ קושניר יבצע.

ההצעה השנויה במחלוקת ביותר נוגעת להעלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים מ־62 ל־65. בדיוני הוועדה נזרקו לחלל חדר הישיבות נתונים מדהימים, שבגלל ימי חול המועד לא תפסו כותרות: מתברר שחבילת הסיוע לנשים מוחלשות שנפלטו משוק העבודה לפני גיל 60 תסתכם ב־930 מיליון שקל. ההוצאה כוללת את הכפלת מענק העבודה ל־260 מיליון שקל לשנה, הארכת משך הזכאות לדמי אבטלה מ־175 ימים ל־300 ימים והאפשרות לקבלת הכנסה נוספת של 8,000 שקל בחודש ללא פגיעה בקצבת הזקנה.

מנתון מדהים נוסף שסופק במהלך הדיונים התברר כי נשים שכבר הגיעו לגיל 65 יחיו בממוצע עד גיל 86.8. לנשים אלה ישולמו חמש שנות פנסיה יותר מכפי ששולמו בעבר (ובסך הכל ייהנו מ־25 שנות פנסיה). נתון מעניין נוסף: נציג קרנות הפנסיה הוותיקות הבהיר בדיון שגם אם גיל הפרישה לנשים יועלה ל־65, זה לא יספיק לכיסוי הגירעונות, העומדים כיום על 5 מיליארד שקל. לדבריו, הגירעון יפחת ב־3 מיליארד שקל בלבד. ומה יהיה עם ה־2 מיליארד שקל הנוספים? בוועדה הובטח ששר האוצר יטפל ביתרת הגירעון. איך? מניין יבוא הכסף? אף אחד לא נשאל וגם לא נתן תשובה.

ומה עשו חברי האופוזיציה במהלך הדיונים? למעט בצלאל סמוטריץ' ואורלי לוי־אבקסיס, ששיגרו הערות מנומסות, היתר שתקו. בעצם, ח"כ משה גפני (יו"ר הוועדה הקודם) וח"כ שלמה קרעי - חבר הכנסת המצטיין של הליכוד לנושאי כלכלה - טענו ובצדק שמקומה של התוכנית להעלאת גיל הפרישה אינו בחוק ההסדרים. לדבריהם, מהלך כזה מחייב דיון מקיף בכנסת. רק ששניהם שכחו להסביר מדוע העלאת גיל הפרישה והגירעונות בפנסיה לא טופלו בכל ישיבות הכנסת ב־11 השנים האחרונות, שבהן הליכוד היה בשלטון.

על רקע זה לא הופתעתי מהצהרתו של יו"ר הוועדה שאין לו עניין למרוח את הדיונים: "אותן הסכמות שהיו מראש (בנוגע להעלאת גיל הפרישה - י"ש) יוכנסו לנוסח החוק. לא יהיו שום נסיגות", הדגיש קושניר.

יאיר אבידן  (צילום: ראובן קסטרו)יאיר אבידן (צילום: ראובן קסטרו)

2. בנקאות בקליק

אודה ולא אבוש: ממרום מעמדי כוותיק כתבי הבנקאות לא האמנתי שהרפורמה שמיד ארחיב עליה אכן תתרחש. טעיתי! שלשום נכנסה לתוקפה רפורמת המעבר בין לקוחות הבנקים, המכונה "מעבר בקליק".

הבנקים עשו ככל יכולתם כדי למנוע את ביצועה, אך לא הצליחו. הם הסבירו שרפורמה דומה באנגליה נכשלה ושאין סיבה שהיא תצליח בישראל. הם גם הבהירו שההוצאה הכספית הכרוכה במהלך, הנאמדת ב־550 מיליון שקל, תגולגל על הלקוחות - אך גם זה לא עזר. גם העובדה שמתוך 7 מיליון בעלי חשבונות רק 2.5% מהם מנוידים מדי שנה לא הועילה. מרגע שהפיקוח על הבנקים התגייס בכל כוחו למשימה, הכל נראה גמור.

בבנק ישראל, בראשות המפקחת על הבנקים הקודמת חדוה בר, הבינו שלא כדאי לריב עם הפוליטיקאים והתגייסו למשימה. מדי חודש התקיימה ישיבת מעקב כדי לוודא את התקדמות התהליך. למרות זאת, עוד השבוע ניסו הבנקים לדחות את הרפורמה, שנכנסה לתוקף באמצע סוכות. העיתוי בעייתי, שכן חלק ניכר מכוח האדם הטכנולוגי בבנקים נמצא בחופשות, מה שיקשה על טיפול בתקלות שיתגלו.

מי שמיהר לקבל קרדיט על הרפורמה היה ליברמן, שהבהיר שהמהלך הוא חלק אינטגרלי בהגברת התחרות בין הבנקים. "נמשיך להפחית בירוקרטיה במוקדים משמעותיים המשפיעים על כולנו", אמר שר האוצר. אלא שאת הקרדיט האמיתי למהלך יש להעניק לשר האוצר לשעבר משה כחלון, שדחף בכל כוחו לרפורמה למרות התנגדויות כל העולם הבנקאי. ואכן, רפורמת הניוד הינה מהלך חסר תקדים בקנה מידה עולמי.

ראשית, המהלך לא יעלה כסף ללקוח על אף הכוונה הראשונית ועלויות העתק שהיו כרוכות בפיתוחו. הרפורמה חסרת תקדים כי לראשונה יצליחו בישראל לנייד גם את חשבונות האוברדרפט, שזה פטנט ישראלי. נזכיר שבעולם כמעט אין אפשרות לחרוג מיתרת הפלוס בעו"ש. גם הצ'קים שפוזרו על ידי הלקוחות יעברו אוטומטית מהבנק הקודם לבנק החדש, וכך גם כל ההתחייבויות בכרטיסי האשראי.

המערכת החדשה יצאה לדרך במאמץ לא פשוט של אנשי מערך המחשבים בבנקים, ובראשם אודליה משה אוסטרובסקי, מנכ"לית חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי). החברה, הנשלטת על ידי הבנקים, נוהלה עד יולי 2020 על ידי משה וולף. מנכ"לית מס"ב התבקשה להוביל את הפרויקט השאפתני בשלוש השנים האחרונות. הוא חייב תיאום בזמן אמת של פרטי פרטים ושל מאות אלפי תנועות בחשבונות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.

כדי לוודא את תקינות המערכת נערך פיילוט מקדים, שבמסגרתו התבקשו מאות מעובדי הבנקים לפתוח חשבונות ולבצע העברות בנקאיות. למרבה ההפתעה זה עבד אף שאת בקשת המעבר של הלקוחות בין הבנקים חייבים להשלים בתוך זמן קצר יחסית של שבעה ימי עסקים בלבד.

אז האם הרפורמה תעבוד ותגדיל את התחרות בין הבנקים? מקבלי ההחלטות, ובראשם המפקח על הבנקים יאיר אבידן, בטוחים שכן: "השקת המערכת המקוונת מהווה צעד משמעותי בהגברת התחרות במערכת הפיננסים, ומצטרפת לצעדים נוספים שאנחנו מובילים", אמר המפקח.

האפשרות לעבור בקלות מבנק לבנק תגדיל את כושר המיקוח של הלקוח. מהרגע שהוא ימלא את טופס בקשת העברת החשבון יעוטו עליו הבנקאים ויעשו הכל כדי לשכנעו להישאר בבנק. זה כמובן מבטיח את שיפור תנאי ניהול החשבון כמו הפחתת עמלות, הפחתת הריבית על המינוס ושיפור הריבית על הפלוס. ולא רק זה: העובדה שהלקוח יידע שהוא אוחז בידיו שוט פיננסי אפקטיבי תגרום כמעט אוטומטית לשיפור רמת השירות שהוא מקבל.

מי שעלולים להיפגע ולאבד לקוחות הם בעיקר שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי. מנהליהם יצטרכו לחשב מסלול מחדש ולדעת בכל רגע נתון כיצד להתמודד מול איומים מתחרים כמו דיסקונט, מזרחי טפחות (שמוזג עם בנק אגוד) והבינלאומי.

ולאן נעלם הבנק הדיגיטלי שהבטיחו שיביא להגברת התחרות? מדוע הוא לא הצטרף לרפורמת המעבר בקליק? למרבה ההפתעה הוא נמצא מחוץ לתמונה, כי מנהליו החליטו בשלב זה להשקיף מהצד. הם מעדיפים שהרפורמה תצא לדרך, ורק לאחר הסקת המסקנות יחליטו אם ומתי להצטרף.

רפורמת הניוד אינה היחידה בתחום הבנקאות. חוק ההסדרים כולל גם את רפורמת "הבנקאות הפתוחה" (המכונה API), המחייבת את הבנקים לספק נתונים לגופים פיננסיים על חשבונות הלקוחות. המהלך יספק כלי השוואה פיננסי נוסף שיאפשר את הגברת התחרות. מדובר ברפורמה המשלימה את רפורמת המעבר בקליק. לפי נתוני בנק ישראל, משק בית משלם לבנקים בממוצע 9,600 שקל בריבית ובעמלות בשנה. המידע יועבר לגופי הפינטק ויסייע לשפר את יכולת המיקוח. לפי הצעת החוק, המידע יועבר לא רק לגופי הפינטק אלא גם לגופי ענק בינלאומיים, כמו גוגל או פייסבוק. אם זה יקרה, המערכת הבנקאית תיחשף לתחרות אמיתית.

כל היבטי הרפורמה יידונו בקרוב בוועדת הכלכלה. על היו"ר מיכאל ביטון (כחול לבן) יופעלו לחצים כבדים מצד נציגי הבנקים. יש שאלות כבדות משקל הכרוכות במהלך, ועדיין לא ניתנו עליהן תשובות.

באטומי גיאורגיה (צילום: רויטרס)באטומי גיאורגיה (צילום: רויטרס)

3. גיאורגיה למטייל

ההחלטה לתפוס דיל של הדקה ה־90 ולבלות את שבוע הכיפורים בעיר הנופש באטומי שלחופי הים השחור שבגיאורגיה הייתה אימפולסיבית. החלופה הייתה עדיפה על שמיעת תובנה נוספת מפרשת בריחת האסירים, החלטות ה־FDA על הבוסטר ויציאתה מהארון של שרית חדד.
הדיל המוצע כלל טיסה ושהות של חמישה ימים במלון "הילטון" (על בסיס ארוחת בוקר) במחיר סביר (בוודאי ביחס לישראל) של 540 דולר.

אלא שהאותיות הקטנות כללו הוצאות שלא תוכננו מראש. ברוכים הבאים לעולם הקורונה: הוצאות בדיקות קורונה בחו"ל לפני החזרה לישראל (40 יורו) ועוד 100 שקל לבדיקת הקורונה בנתב"ג לפני הכניסה לישראל. לכך יש להוסיף עלות ביטוח של כ־250 שקל, כולל כיסוי ביטול נסיעה והוצאות אשפוז בחו"ל במקרה שתוצאות הבדיקה חיוביות.

לאלה יש להוסיף את טופסולוגיות הקורונה, המצריכות כישורים של נוסע מתמיד. מדובר בטופס הצהרת בריאות של נוסע היוצא לחו"ל, טופס נוסע המגיע מחו"ל, טופס בקשת כניסה לגיאורגיה (שבדרך כלל מאושרת אוטומטית) ואישור מודפס של ההתחסנות השלישית. כך שלנוסע לחו"ל מומלץ לאפסן את העצבים בבית ולהתאזר במרב הסבלנות למילוי הטפסים כדי לחסוך מעצמו תסכול מיותר. אגב, כל נוסע החוזר מחו"ל (גם הוא לאחר חיסון שלישי) חייב בבידוד אוטומטי של 24 שעות, או עד לקבלת תוצאות הבדיקה בנתב"ג (המוקדם מבין השניים).

בגיאורגיה מקפידים על עטיית מסיכות לא רק בחללים סגורים אלא גם במקומות פתוחים. למרות המודעות לקורונה במדינה, הנוחתים מישראל אינם מחויבים בהצגת תוצאות בדיקה עם כניסתם. הגיאורגים מתגעגעים לתיירים מישראל, ואכן הביקור במדינה משתלם – ולו כדי לקבל מושג עד כמה יוקר המחיה בישראל, בכל תחומי החיים, בלתי נסבל בהשוואה לגיאורגיה.

מספר דוגמאות: המחיר לנסיעה במונית בכל רחבי העיר אינו עולה על 10 לארי (שווה ערך ל־12 שקל), ועל נסיעה ליעדים מחוץ לעיר תשלמו כ־20 שקל. ההתניידות בעיר זולה מאוד, בין השאר משום שמחירו של ליטר בנזין הוא 3.3 שקלים, כמחצית מהמחיר בישראל. ארוחת צהריים בשרית ונדיבה עולה כ־40 לארי, שהם כ־50 שקל. עוגה רב־שכבתית בקונדיטוריה, שמזכירה בגודלה עוגת חתונה, עולה 6 שקלים. כמובן שלחסרי מודעות למשקל כמוני עוגה אחת לא הספיקה.

מי שמחפש השקעה בדירת מגורים במקום מרכזי עם נוף לים השחור ישלם כ־1,000 דולר למ"ר בממוצע – כ־100 אלף דולר לדירת ארבעה חדרים בשטח 100 מ"ר. אלה רמות מחירים שהיו בישראל אולי לפני 30 שנה. רק ביקור בדיוטי פרי בנמל התעופה של באטומי ינחית אותנו באכזריות לקרקע המציאות. בקבוק מים מינרליים, שעולה בעיר שקל אחד, מזנק ל־6 שקלים וכך גם מחירם של מוצרים אחרים.

אלפי מאמרים כבר נכתבו על הסיבות לפערי המחירים, אבל הבולט שבהם הוא נטל המס הבלתי נסבל בישראל. מדובר בין היתר במס הבלו על דלק, שבתוספת מע"מ מכפיל את מחירו, ועל מע"מ של 17% גם על מוצרי מזון. בשוק הדיור יש היטלי מיסוי בלתי נסבלים, המייקרים את הדירה בעשרות אחוזים, ולכל אלה יש להוסיף את העלייה הרציפה בשכר הממוצע בעשור האחרון (במיוחד בסקטור הציבורי), שמגדילה את הביקוש ואת כוח הקנייה. לדוגמה, שכרו של מורה גיאורגי (ההוראה נחשבת למקצוע מועדף במדינה והתשלום בהתאם) עומד על כ־2,000 שקל לחודש, כחמישית מהשכר הממוצע בישראל וכשליש משכר המינימום. וכשהריבית אפסית, הכסף זול ואין מה לעשות בו, הכל מתייקר, ובמיוחד הדירות.

ראול סרוגו  (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)ראול סרוגו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

4. קבלן ביצוע

בראיון שערכתי איתו ערב חג הסוכות, הפתיע נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו, במונולוג ארוך עם מחמאות לממשלה: "אני נפגש כל הזמן עם מקבלי ההחלטות. נפגשתי עם מנכ"ל האוצר רם בלינקוב. האיש מנוסה ויודע מה הוא עושה ומוטרד ממצב שוק הדיור. נפגשתי עם סגני הממונה על התקציבים באוצר, עם שר השיכון זאב אלקין ועם שרת הפנים איילת שקד. כולם מוטרדים מהמתרחש בשוק הדיור.

"בניגוד לעבר, כשרוב שרי השיכון והאוצר רצו לפתור את המשבר בפתרונות קצרי טווח כדי לקצור דיווידנדים, בממשלה הנוכחית מבינים שניתן לפתור את המשבר רק בתהליך ארוך. זה מראה על ממשלה רצינית שלא אכפת לה שייתכן שמישהו אחר יגזור את הקופון על ההצלחה. ליברמן ואלקין עובדים בהחלט בכיוון הנכון בכל מה שקשור לשוק הדיור".

אתה מחמיא לממשלה שהולכת לפגוע בהטבות לקבלנים המעוניינים לבנות דירות להשכרה?
"אני מסכים שבנושא זה יש לי ביקורת קשה. אני לא מבין מדוע מציעים לבטל את המסלול שבו קבלן מתחייב להשכיר דירות לחמש שנים, ומקבל בתמורה הטבות מס כמו מס חברות נמוך. ייתכן שזאת יוזמה של רשות המסים, אבל האוצר הוא האחראי לתוצאה. עד היום הקבלנים בנו במסלול זה 8,000 דירות להשכרה ועכשיו מבטלים בטענה שמדובר בהטבה מרחיקת לכת. בעקבות כך יישארו בשוק רק הגופים המוסדיים, המשקיעים בתחום לתקופות של 15 שנים ומעלה. זה כדאי להם, כי הם מקבלים הטבות מס. אבל את הקבלנים שכחו".

כולם מסכימים שללא היצע מקרקעין וגידול בהיקף התחלות הבנייה המחירים ימשיכו לעלות.
"אנחנו אומנם ערב חג הסוכות, אבל לא ניתן לצפות שדירה תיבנה באותה מהירות שבה מקימים סוכה. ועדיין, חייבים לספק פתרונות מגורים, וללא היצע זה לא יקרה. אני שמח שכבר התקבלו מספר החלטות בכיוון הנכון. אישרו הוספת 30 אלף עובדים לענף, חידשו את חוק הותמ"ל (החוק התכנון) ואישרו חלופה לתוכנית תמ"א 38 (חלופת שקד) שעומדת להסתיים. בנוסף, בחוק ההסדרים נכללת האפשרות לרישוי עצמי שבו אדריכל הפרויקט מפרסם אותו, בהנחה שהיזם לא ביקש הקלות.

"עוד דובר על המרת שטחי משרדים למגורים. בהתחדשות עירונית הוחלט להפחית לשני שלישים את הרוב הנדרש להסכמת דיירים בתוכנית פינוי־בינוי. בנוסף מעניקים לרשויות המקומיות חצי מיליארד שקל בתמורה להסכמתן להתחדשות עירונית. למשל, רשות שתבנה 2,500 דירות במסגרת התחדשות עירונית תקבל מענק של 25 אלף שקל על כל יחידת דיור. הכסף, המיועד להשקעה בתשתיות, נועד לענות על טענות ראשי הערים שאין להם מספיק כסף להשקעה בתשתיות".

ערב החג הודיע שר השיכון על הפעלת תוכנית "מחיר מטרה". האם זאת לא תוכנית מחיר למשתכן בתחפושת?
"יש דמיון מסוים, אבל ההבדל גדול. 'מחיר מטרה' הוא מעין דיור בר־השגה במתכונת 'מחיר למשתכן'. יש התחייבות לתת לזכאים (זוגות צעירים חסרי דיור) הנחה של 20% ממחיר השוק, אבל לא יותר מ־300 אלף שקל. הקבלנים יתחרו על מחיר הקרקע. מדובר באזורי ביקוש אבל לא באזורי היוקרה של תל אביב, רמת גן או גבעתיים. 60% מהפרויקט יכללו דירות במסגרת 'מחיר מטרה' והיתר יוצעו למכירה בשוק החופשי. אבל התוכנית היא חרב פיפיות עם השפעה שלילית על מחירי הדיור. היא מעודדת את הקבלנים להעמיס את עלות הקרקע על הדירות שהם מוכרים בשוק החופשי. כדי שלא לייקר את המחירים, 'צריך להפחית את היקף הדירות בפרויקט הנמכרות ב'מחיר מטרה' ולהגדיל את האחוז בשוק החופשי. אני מקווה שבמשרד השיכון מבינים את זה".

גם אתה מודה שכל התוכניות הן ארוכות טווח. מה יקרה עד אז עם מחירי הדיור?
"לצערי הרב הם ימשיכו לעלות בשנה הקרובה ב־12% וגם במחצית הראשונה של 2022. המחירים במכרזי רשות מקרקעי ישראל מטורפים. אפילו בעיר ימים בנתניה נמכרה קרקע ב־1.65 מיליון שקל ליחידת דיור, וזה מטורף. בבית שמש נמכרה קרקע ב־850 אלף שקל ליחידה. תראה מה קורה בשדה דב וברמת השרון. ישראל־קנדה קנו בדרום רמת השרון קרקע ב־2.4 מיליון שקל ליחידה, כי הם מאמינים שימכרו דירה לפחות ב־5 מיליון שקל. בשדה דב צפון נמכרה קרקע ב־2.8 מיליון שקל, והדירות יימכרו ב־6 מיליון שקל. רשות מקרקעי ישראל מספסרים בקרקע. לא הייתה סיבה שלא להוציא למכירה בשדה דב 5,500 דירות אלא רק 1,500 דירות. התחרות על הקרקעות היא מטורפת. חברות בנייה ציבוריות חייבות לקנות קרקעות והתחרות גדולה".

אם כך מתי נראה את המחירים יורדים?
"2021 היא שנה אבודה. המצב ב־2022 תלוי ביישום החלטות הממשלה ובקצב השיווק של רשות מקרקעי ישראל, וזה לא יקרה לפני המחצית השנייה של השנה. בשבוע שעבר שיווקו 2,500 יחידות דיור בסירקין פתח תקווה, אבל חוברת המכרז תתפרסם רק בינואר".

אז מדוע לשווק מכרז כשהחוברת תתפרסם רק בינואר?
"הם עושים את זה כדי להראות שכאילו הם משווקים קרקעות, אבל בפועל זה לרמות את עצמך. עדיין רואים את עליית מדד תשומות הבנייה. מחירי הקרקע עלו ב־20%־40%, וזה מטורף. בסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי במחירים הנדרשים על ידי היזמים. נכון לעכשיו כל תוכניות הממשלה הן על הנייר, המבחן יהיה בביצוע. הובטח שאחרי החגים תפורסם תוכנית מסודרת. צריך לראות מה יקרה עם היקף שיווק הקרקעות, התכנונים, ההתחדשות העירונית ותעסוקת עובדים פלסטינים. חוק ההסדרים כולל מספר רפורמות חשובות, שעיקרן הגדלת ההיצע. לגבי מס רכישה על משקיעים, הבטיחו שיבחנו את העלאתו, אבל לדעתי זה לא צעד נכון. זה ייקר את מחירי הדירות, כי אם יהיו פחות דירות להשכרה - מחירי השכירות יעלו, והביקוש לדירות יגדל".

[email protected]