הנסיעה במכונית הופכת קשה יותר מדי יום. העומס בכבישים גובר והתחבורה הציבורית לא מספקת מענה למבקשים לנוע מקצה הארץ ועד קצה, ללא הטרחה הכרוכה בכך, אולם יחלפו עוד שנים לא מעטות עד שיהיה מי שיגזור את הסרט ויברך על הרכבות החדשות.
בינתיים, הנטל על האוחזים בהגה יגדל כי החנייה בחינם לתושבי הערים בישראל תבוטל. קראנו שוב ושוב את הדיווח הזה והתקשינו להאמין. בעיר שלנו, זו שבה אנחנו משלמים מסים, לא נוכל להחנות את מכוניתנו מבלי לשלוף את ארנקנו?
נוסח החקיקה המוצעת מעניש את רובנו. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה בימים אלה את הסעיפים המבקשים לשנות את הסדרי החנייה ברשויות המקומיות. על פי ההחלטה, בערים יהיו רק חניות ללא תשלום אזוריות והזכאים יהיו רק תושבים המתגוררים באותו אזור מגורים. כלומר, כל תושב שיחנה את רכבו במקום אחר בעיר שלו יצטרך לשלם עבורה.
עוד גזירה חדשה שתוטל עלינו: המחיר המרבי על חנייה, שעומד כיום על 6.3 שקלים לשעה יבוטל החל מתחילת השנה הבאה ועיריות יוכלו לקבוע את המחיר על פי מדיניותן - כלומר להעלות אותו לגבהים על מנת להעשיר את הקופה הציבורית. העובדה כי יבוטל המחיר המרבי תאפשר להפקיע את תשלומי החנייה, ויש החוששים כי המחיר יעלה לגובה של עשרה שקלים לשעה, כלומר חנייה של יום עבודה בחנייה הסמוכה תעלה 80 עד 100 שקלים ליום ולמעלה מאלפיים שקלים לחודש.
רק ח”כ סמי אבו שחאדה ביקש בדיון להסתייג מההצעה לבטל את המחיר המרבי, ואמר כי ישראל היא לא לונדון או ניו יורק, לא באיכות התחבורה הציבורית ולא ברמת ההכנסה לנפש. לכן הוא הציע כי התעריפים ייקבעו לא על ידי הרשויות, אלא על ידי שרת התחבורה או באישור ועדת הכלכלה. המחשבה היא שפיקוח אולי יאט את קצב עליית המחיר ויקל מעט את המכה הקשה הזו המרחפת מעל ההגה שלנו. אנו מבקשים לבטל את רוע הגזירה המרחפת מעל צמיגי מכוניתנו.