הודעתה הדרמטית של יצרנית התרופות פייזר כי פיתחה כמוסה עם יעילות של 89% לנטילה בידי מבוגרים שחלו כתוצאה מנגיף הקורונה תביא לשינוי בחיי הכלכלה והמשק העולמי. השינויים במשק העולמי באים לידי ביטוי באופן מיידי עלה מדד מניות הדאו של התעבורה בכמה אחוזים בתוך ימים ספורים, תעודת הסל של מניות חברות התעופה האמריקאיות זינקה בתוך מספר ימים ב־7%. מניות חברות שיט התענוגות (קרוז) זינקו.

הגלולה החדשה מכילה גם את מרכיב התרופות לטיפול ב־HIV, מה שמאפשר את החוסן להרכב הכמוסה החדשה ומאריך את חיי יעילות התרופה בגוף האדם. התרופה מעכבת את האנזימים שהנגיף, במקרה הנדון הקורונה, זקוק להם כדי לשכפל עצמו בטור הנדסי. שימוש דומה נעשה בהצלחה בתרופות ה־HIV בטיפול בצהבת C. פייזר - בסימון הבורסאי PFE - עם שווי שוק של כ־272 מיליארד דולר (המכפיל כ־17), עדיין צריכה להציג את ממצאיה בפני מינהל המזון והתרופות של ארה"ב, ה־FDA, לפני שתוכל לשווקה לציבור הרחב.

בניסוי לפיתוח התרופה החדשה לא היו מתים בקרב מקבליה, בעוד בקרב קבוצת הביקורת שקיבלה תרופת דמה, פלצבו, הלכו עשרה אנשים לעולמם. החברה אומרת כי תציג את ממצאיה בפני ה־FDA במהירות האפשרית. התרופה החדשה, שנוטלים בבליעה, בניגוד לחיסון, תפחית בצורה ניכרת את הצורך באשפוז או את המוות בקרב חולי הקורונה. קודם לכן הודיעה חברת מרק (שסימנה MRK) על פיתוח כמוסה לחולי קורונה, עם סיכויי יעילות של 50%. למרק יש שווי שוק של 207 מיליארד דולר ומכפיל 32, ומנייתה עלתה בשיעור חד בזמן הצגת תרופתה למלחמה בקורונה, אך נפלה עם פרסום ממצאיה של פייזר בדבר יעילותה של התרופה המתחרה.

התרופה של מרק אושרה בידי מינהל התרופות והבריאות של בריטניה. התרופה החדשה של פייזר באה בד בבד עם המשך החיסון בעולם, והיא אינה גורעת מהצורך בחיסון, אלא מטפלת בעיקר במבוגרים שחלו. כרגע תוכל פייזר לייצר כ־500 מיליון כדורים, הטובים לטיפול ב־50 מיליון איש בעולם. המשמעות לדעתי היא שפייזר תהיה חייבת לתת אישור ונוסחאות לייצור לחברות תרופות אחרות בעולם, שאם לא כן, הקצב לצורכי הגלובוס יהיה נמוך. מנכ"ל פייזר אלברט בורלא אומר כי התרופה החדשה תהיה בשוק האמריקאי לאחר שתאושר, כבר בסוף השנה.

מנכ''ל פייזר אלברט בורלא (צילום: רויטרס)
מנכ''ל פייזר אלברט בורלא (צילום: רויטרס)

הנורמליות מעבר לפינה

הבשורה מבית מדרשה של פייזר באה במקביל לכמה אירועים שידחפו את החיים בעולם לקראת הנורמליות, בהתקרבנו לציון השנתיים הרעות של נזקי נגיף הקורונה, הקטלני ביותר זה מאה שנה. נדמה כי הנורמליות כבר מעבר לפינה. בשורה רודפת בשורה: הממשל האמריקאי החליט כי לאחר 16 חודשים של סגר בגבולות תפתח ארה"ב את שעריה לתיירים מחוסנים מכל העולם, גם כאלה שמגיעים בטיסות מעבר, כלומר לא ישירות מארץ ההמראה. בד בבד גם נפתח הגבול היבשתי מקנדה, שהיה סגור לאורך כל התקופה.

הצירוף של התגברות החיסונים בעולם עם התרופה החדשה של פייזר (אולי זו רק תחילת הדרך ובהמשך יבואו עוד תרופות של חברות פרמצבטיקה אחרות) יביא לעלייה בתנועת הנוסעים באוויר בעולם ולהתגברות תלולה בהיקף התיירות. מניותיהן של חברות העוסקות בתיירות, ישירות ובעקיפין, כבר הגיבו בעליות חדות לקראת חזרה לשגרה. העלייה הצפויה בהיקף הטיסות, שלהן נתנה ארה"ב את האות הראשון, תביא בעקיפין לעלייה חדה באפשרויות השילוח הבינלאומי. חלק גדול מהפריטים הקטנים והבינוניים מוטסים בעולם בבטן מטוסי הנוסעים, מה שמאפשר לחברת התעופה לקושש הכנסה נוספת על ההכנסה ממכירת כרטיסי טיסה לנוסעים. עלייה בתעבורת הסחורות באוויר תביא לגידול בסחר העולמי המקוון, מה שיאפשר להרבה מאוד אנשים בעולם, כולל בישראל, להזמין סחורה, ציוד ומוצרים בעלי נפח סביר, במחירים נוחים ובזמני אספקה טובים הרבה יותר. ההסתמכות שעלתה בשנות הקורונה על שינוע סחורות בים תרד ותחזור בתוך חודשים ספורים למצב שהיה לפני פרוץ מגיפת הקורונה. עבור הישראלים תהיה זו בשורה גדולה, לאחר תקופה ארוכה שהיו בני ערובה של היצרניות והיבואניות הקמעונאיות בישראל, שניצלו עד תום את הסגרים לטובתן וגבו מחירים מפולפלים ומפוקפקים הגובלים בשערורייה.

מדד ההובלה הימית, the Baltic Exchange Dry Index - שעמד בסוף פברואר 2020 על 321 נקודות ועלה עד 5,588 נקודות ב־6 באוקטובר השנה - צונח והמשיך לצנוח גם בשבוע האחרון. בעקבות השינויים הצפויים ירד המדד בחצי, 50%, מהשיא האמור, ועמד באמצע השבוע על כ־2,720 נקודות.

בשורה נוספת למשק האמריקאי, ובעקיפין לעולמי, היא החלטתו של בית הנבחרים האמריקאי לאשר לאחר דיונים ארוכים את תוכנית ההשקעות הגרנדיוזית בתשתיות וביוטיליטיס בארה"ב, בהיקף של 1 טריליון דולר. ההחלטה התקבלה ברוב, ועבורה הצביעו עם חברי קונגרס של המפלגה הדמוקרטית גם 13 רפובליקנים (ונגדה, עם הרפובליקנים, הצביעו שישה דמוקרטים). בסך הכל האישור היה ברוב של 206־228. הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, שנמצא בשפל המדרגה מבחינת הפופולריות שלו בקרב האומה האמריקאית, אומר שהתקציב החדש ייצור מיליוני מקומות עבודה. הצעת התקציב המשותפת לשתי המפלגות תזרים 550 מיליארד דולר לתשתיות תחבורה ותעבורה וכן תשפר את מערכות חשמל וחלוקת הכוח. עוד 110 מיליארד דולר לכבישים וגשרים, 66 מיליארד דולר למערכות הסעה ברכבות לנוסעים ומטען ועוד 39 מיליארד דולר לתחבורה ציבורית. עוד יושקעו 65 מיליארד דולר במערכות פס רחב של האינטרנט עם נגישות גבוהה למשקי בית ולסטודנטים וכן להחלפת מערכות של צנרת מים מיושנת. תעודות סל העוקבות אחרי חברות העוסקות בתשתיות - זינקו.

ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)
ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)

תפסו אמריקה

המשק האמריקאי כבר מתאושש טרם הצעדים שהוזכרו לעיל. הפד, הבנק המרכזי של ארה"ב, החליט כי בסוף החודש הזה הוא יתחיל להפחית את רכישת האג"ח הממשלתי והאג"ח מגובה המשכנתאות, 10 מיליארד ו־5 מיליארד דולר בהתאמה. לפני ההפחתה רכש הפד אג"ח בהיקף כולל של 120 מיליארד דולר בחודש. ככל שהמצב הכלכלי ישתפר, ימשיך הפד במדיניות הצמצום המוניטרי. ההערכה היא כי הריבית בארה"ב תעלה לקראת סוף החצי הראשון של 2022, פשוט צריך להילחם באינפלציה הגואה.

בפעם האחרונה שהפד פעל בכיוון דומה של צמצום מוניטרי - בדצמבר 2013 ועד אוקטובר 2014, כדי להפחית את מאזנו שהתנפח לאחר משבר הסאבפריים של סוף 2018 - עלו שערי המניות בארה"ב. המשקיעים היו אולי בדעה כי אם הפד בטוח בכך שיש מקום לגלגל לאחור את המדיניות המוניטרית המרחיבה שהחלה בדצמבר 2018, אזי המשק חזק מספיק, כלומר רווחיות החברות תעלה. נתוני התעסוקה הטובים בארה"ב, שפורסמו ביום שישי לפני שבוע, הוכיחו כי הפד קרא נכון את מפת ההתאוששות המשקית ואת הצורך לעבור למדיניות מצמצמת. בצד דברים אלה צריך לזכור כי ככל שהפד יאיץ את העלאת הריבית, הכדאיות של השקעה בשוק המניות תרד.

השינויים בעולם לכיוון חידוש הסחר ותנועת הנוסעים ואנשי העסקים באים בזמן טוב לישראל, שבה מספר החולים היומי הממוצע היה מתחת לאלף בשבוע האחרון, עם מגמה לכיוון ה־500, מספר החולים קשה ירד לכ־160 ומספר המחוסנים בשלוש מנות עבר את ה־4 מיליון. ישראל כה בטוחה בעצמה שהיא כבר מאפשרת כניסה מוגברת של תיירים, גם למי שחוסן לפני למעלה מחצי שנה. פתיחת ארה"ב לתנועת נוסעים תגביר את היציאה של אנשי עסקים ישראלים לארה"ב ויכולה להביא לגל מתחדש של השקעות בישראל ולעלייה במספר האקזיטים. גם ככה המשק מרתק חברות רב־לאומיות ועולמיות המשקיעות עשרות מיליארדי דולר בישראל או רוכשות חברות ישראליות. אין כרגע מדינה בעולם החווה מתקפת השקעות כזו, בטח לא ביחס לגודלה. חזרה לחיים נורמליים, כולל חיים עסקיים נורמליים, עלולה להגביר את המגמה. שימו לב, במקביל נהיה עדים להקצנה בקיטוב בחברה הישראלית, שיש בה המתעשרים במהירות, בכמות שישראל לא ידעה מעולם, אך יש שבקושי יוכלו להחזיק משרה בגלל ירידה בכושר התחרות של המפעל שבו הם עובדים (בגלל ייסוף השקל). עבורם אין בירידה בשיעורי תחלואת הקורונה משום נחמה מספיקה.

גם סין מתאוששת

היצוא הסיני חידש את תנופת היצוא בחודש אוקטובר, למרות הקשיים באספקת אנרגיה והעלייה במחירי האנרגיה שהובילו בשנה האחרונה לעלייה של למעלה מ־12% במדד מחירי היצרן. הסחר הסיני בחודש אוקטובר היה 516 מיליארד דולר עם עודף של 84.5 מיליארד דולר. מי שנשארה מאחור לפי שעה היא אירופה, ובעיקר מזרח אירופה, שם שיעורי החיסון נמוכים, הזהיר ארגון הבריאות העולמי. ברוסיה שיעור החיסון הוא שליש מהאוכלוסייה בלבד, ובגרמניה רק שני שלישים מהתושבים חוסנו. בגרמניה התגלו בדיוק לפני שבוע 37,000 מקרי קורונה חדשים, שיעור ההדבקה בגרמניה הוא עתה הגבוה מאז חודש אפריל. התוצאה היא שהפעילות המשקית באירופה נמצאת מאחור. בגרמניה, קטר המשק האירופי, פעילות החרושת, הקניות הקמעונאיות, בירידה, אבל הציפיות בנובמבר החלו לעלות.

אישור תקציב המדינה בישראל הוא עוד נקודה של חזרה לנורמליות, למרות הפגמים שהוא מכיל. יהיה שקט תקציבי ואולי גם שקט פוליטי לפחות עד סוף 2022. הצירוף הזה של עולם מחוסן בהרבה יותר לאחר שהותיר 5 מיליון מתים, עולם שזוכה לכמוסת קסם המונעת מוות ותחלואה, עולם שבו המשקים מתאוששים ותנועת הנוסעים והמסחר גוברת, עולם שבו הביקושים האמריקאיים יגברו - הוא עולם טוב יותר. הכל בזכות כמוסה קטנה.

נזכור את הביטוי "היזהרו מאידו של מרס", המציין פורענות לקראת הירצחו הנבואי של יוליוס קיסר. כך יש הטוענים היום שיש להיזהר מאידו של חודש פברואר 2022, לאחר העליות הבלתי נפסקות בשערי המניות בארה"ב, עליות לאחר התיקון מטה של חודש ספטמבר. מובן שהעליות בשערי המניות בארה"ב מקרינות על שאר העולם, לפי שעה. גם שינוי בכיוון יקרין על שאר העולם, אפילו אם כמוסת הפלא תעשה נפלאות.

אין בכתוב משום המלצה לפעולה. אין בכתוב להמליץ לחלוטין על מניות או ני"ע המוזכרות בכתבה. קיימת אפשרות שכותב המאמר מחזיק בני"ע של חברות המוזכרות לעיל. הנתונים שצוינו היו נכונים לזמן שליחת המאמר למערכת.