מה שמכונה 'תכנית כלכלית להורדת יוקר המחייה', שהוצג הערב על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה, נראה יותר כנייר עמדה שהוכן בחופזה כדי לתת מענה מידית לטענות שהממשלה התעלמה מטיפול רציני ביוקר המחייה. מדובר באסופת צעדים שאין קשר בניהם. על הדרך, ובלחצו של יאיר לפיד שסבל מהפגנות העצמאים, הובטח בתכנית מהלך סיוע גם לעסקים הקטנים. צעדי האוצר הם כמו מתן אספירין לפתרון בעיית שורש רצינית שעד לתקציב האחרון באוצר לא הוטרדו ממנה.

אפילו שר האוצר אביגדור ליברמן הסביר את גל ההתייקרויות בייקור מחירי חומרי הגלם והסחורות בעולם. שר האוצר אפילו לא חלם עד לאחרונה על האפשרות לפנות ליצרנים כדי למנוע את עליות המחירים. גם תקציב המדינה, כולל חוק ההסדרים שאושר ב-5 לנובמבר 2021, לא כלל התייחסות רצינית לבעיה. חלפו שלושה חודשים בלבד מאישור התקציב ולפתע נזכרו ביוקר המחייה ומסגרת התקציב נפרצת בסכום הנאמד ב-4 מיליארד שקל כדי לקדם פתרונות פלא להורדת יוקר המחייה. מאיפה יבוא הכסף? אין תשובה.

לאנשי האוצר היה את כל הזמן שבעולם לתכנן רפורמה ולהתאימה לאילוצי התקציב, אבל הממשלה נהגה ההיפך. שר האוצר הסכים, מאילוצים קואליציוניים, להעלות שורת מיסים שהקפיצו את יוקר המחייה ובשלב מאוחר יותר התייקרו גם מחירי הבנזין והחשמל. 

אז נכון שחוק ההסדרים כולל רפורמות חשובות, אבל יישומם נדחה כמו עסקת תשלומים בכרטיס אשראי. רפורמת התקנים נדחתה לאמצע 2022. רפורמת הייבוא נדחתה לסוף 2022 אך רק אתמול נזכרו להקדימה. הרפורמה בחקלאות מתעכבת כמה שבועות בגלל מבוי סתום במו"מ עם החקלאים.

מדברים על יוקר המחייה במוצרי צריכה, אבל עיקר הבעיה הם מחירי הדיור שטופלו רק בשוליים בחוק ההסדרים האחרון. רק לקראת סוף 2021, לאחר שמחירים חצו את ה-10% לשנה, נזכרו שמחירי הדיור הפכו לבלתי נסבלים. רק אז מיהרו שרי האוצר, השיכון והפנים להתכנס ולהכריז על צעדים שהשפעתם על מחירי הדיור תתבטא אולי בעוד שנתיים. מה שכן, הוחלט הוא להקפיץ מידית את מס הרכישה על דירות להשקעה מה שייקר את שכר הדירה.

זאת ההזדמנות לבקש סליחה משר האוצר לשעבר, משה כחלון, על הביקורת נגדו. נכון שהוא הנהיג את 'מחיר למשתכן' על כל הבאגים שלה, אבל לפחות בתקופתו מחירי הדיור לא רק שלא עלו, אלא שלקראת סיום כהונתו התחילו לרדת. תכנית 'מחיר מטרה' החדשה תהיה אפקטיבית אולי בעוד שנתיים. 

אז מה כולל התכנית הנוכחית להפחתת יוקר המחייה? היא כוללת הפחתת מיסים בדרך של  נקודת זיכוי בסכום של 223 שקל לחודש לילד, וגידול של 20% במס ההכנסה השלילי לסכום של עד 1700 שקל. הגדלת הסבסוד לצהרונים באשכולות 4-5 שתביא לחסכון של 250 שקל לחודש.

ההתייקרות בחשמל תקטן במחצית (ל-3.4%) ויופחתו מכסים של מוצרי יבוא כמו בשר, דגים, ביצים רהיטים ושמן. האם כל אלה יביאו להורדת יוקר המחייה? אשרי המאמין. הגדלת ההכנסה הפנויה לזוגות צעירים ולבעלי שכר נמוך בסכום הנאמד בעשרת אלפים לשנה תגדיל את כוח הקנייה שלהם אבל את המחירים היא לא תוריד.

הפחתת המכס על מוצרי מזון אמורה בתיאוריה להפחית מחירים אבל ניסיון העבר הראה שיבואנים לא עומדים בפיתוי משאירים את מרבית הרווח אצלם. הפחתת המס על הפחם והפחתת ההתייקרות במחירי החשמל היא זמנית.

אז איך באמת מורידים יוקר המחייה? תחרות תחרות תחרות. קחו את המודל של שוק הסלולר שנפתח לתחרות לפני כעשור והקריס את המחירים; העיפו את כל חסמי הייבוא (בשם הכשרות או הדאגה לבריאות הציבור; הכניסו לשוק שחקנים חדשים כמו 'גוד פארם'. בכל הצעדים שהוזכרו אתמול לא נמנו שום צעדים מעשיים לעידוד התחרות.

המאמר המלא - בשישי בטור "שוטף פלוס" במעריב סופהשבוע