בשידורי התעמולה אמר יאיר לפיד שאת המדינה הקימו אנשים שראו את המציאות והחליטו לשנות אותה. באמת? הרי זה הפוך ממה שהוא עושה. את המדינה אכן הקימו אנשים שראו את המציאות והחליטו לשנות אותה, אבל הם החליטו לשנות, ואכן שינו, על ידי בניית ארץ ישראל, לחימה במפריעים לבנייה והתרחבות חלוצית לעוד ועוד שטחים בניגוד לכל הסיכויים, ולא על ידי נסיגה משטחים ומנכסים. יש חשש רציני שאת המשך הנסיגה הוא יעשה, ויעשה זאת בדרכים דיקטטוריות, אם הוא ייבחר.
כי השאלה היא: האם ישראל עדיין דמוקרטיה? התשובה היא: כבר לא. האם ישראל שאחרי חודשי שלטון לפיד יכולה להיחשב כדמוקרטיה? התשובה היא: לא. ביטול הדמוקרטיה הוכרז באופן ברור בניסוח חד־פעמי בתולדות ישראל. לפיד הכריז שלנוכח ההתנהגות המופקרת של האופוזיציה, לדבריו, הוא החליט לא להביא את ההסכם השנוי במחלוקת על שדות הגז שלנו להצבעה בכנסת, כי חברי הכנסת עלולים לחשוב אחרת ממה שהוא חושב, ואבוי - להצביע אחרת ממה שהוא החליט שהם צריכים להצביע, ולערער על החלטתו.
הנה הנוסח מתומלל מפיו בדיוק נמרץ, זה לא סימן ראשון לחוסר הדמוקרטיה המהותי של לפיד, אבל זה טקסט היסטורי שמבטא היטב את קץ הדמוקרטיה בישראל ואת הנימוקים לביטול הדמוקרטיה. כאשר הוא ענה לשאלת ערוץ 13 אם הוא מתכוון להביא להצבעת הכנסת כנדרש את הסכם הגז הנתון לוויכוח שנעשה עם החיזבאללה, ואף נעשה בתקופת בחירות באופן לא תקין, הוא ענה בדיוק כך: "הייתי מעדיף לעשות את ההסכם הזה לא בתקופת בחירות. למעשה, הייתי מעדיף שלא יהיו בחירות, אבל בהינתן שזו התקופה אנחנו נעשה את ההסכם הזה עכשיו, ואנחנו, גם לאור ההתנהגות הלגמרי מופקרת של האופוזיציה לא חשבנו שנכון להביא את זה להצבעה בכנסת".
ככה. "לאור ההתנהגות הלגמרי מופקרת של האופוזיציה לא חשבנו שנכון להביא את זה להצבעה בכנסת". אתם חושבים שאני חוזר על הציטוט הזה יותר מדי, זה אולי מפני שאתם עוד לא מבינים שזה לא סתם עוד תרגיל טקטי פוליטי ולא חשים כמה עמוקה היא התפיסה האנטי־דמוקרטית העומדת מאחורי אמירה כזו. זהו בוז לרעיון הדמוקרטי. העניין בהיר מאוד: חברי הכנסת לא רוצים לבצע את ההחלטות שלי, אגדף אותם ולא אשאל אותם.
כזה הוא ניחוח הדיקטטורה. אם לפיד ייבחר בבחירות הקרובות, התפיסה הדיקטטורית הזו תגבר בכל שטח של החיים.
התגובות לאמירה הזו של לפיד על האופוזיציה, התגובות לחציית קו הגבול המסוכן הזה בין דמוקרטיה לבין דיקטטורה, היו מעניינות לא פחות. מסתבר שלפיד יודע נפש מצביעיו. הם בכלל לא מזדעזעים מהרעיון הזה של ביטול הדמוקרטיה, להפך, רבים מהם אומרים שכך צריך לעשות סוף־סוף. הם חושבים שלא ראוי לתת להרים את הראש למי שלא חושב כמוהם וכמו מנהיגם, ובמיוחד לא, חס וחלילה וחס, להצביע בכנסת. ח"כ דודי אמסלם ביטא תחושה של ישראלים רבים מאוד כשאמר: "בסוף לא ירשו לנו להצביע בקלפי".
אני לא יכול שלא לשים לב גם למילים של לפיד על בחירות בכלל: "למעשה, הייתי מעדיף שלא יהיו בחירות". נכון, אפשר לפרש זאת כמשאלה של לפיד שהממשלה המעוותת שהוא הקים בראשות בנט לא הייתה נופלת. אבל יש במילים ובניסוחים גם משמעויות לא נראות. אני, בכל אופן, שומע את המילים "הייתי מעדיף שלא יהיו בחירות בכלל" גם כמשאלה של לפיד לצורת השלטון הנכונה בישראל. זו, בעצם, בדיוק שיטת השלטון במפלגת המנהיג היחיד של לפיד עצמו. ברגע שהוא הקים את יש עתיד הוא קבע את הכלל השולט בה: לא יהיו בחירות כלל, אני השליט היחיד. כל השאר הם משרתי לפיד על פי ההוראות. סטית – הועפת. זו היא המפלגה, והכי מעניין הוא שכולם יודעים זאת, ולמצביעים הרבים שלו זה לא משנה, או אפילו קוסם, כי אולי מה שמפעיל אותם הוא לא רעיונות דמוקרטיים, אלא אותה מחלה שתקפה באופן אוטואימוני, מעכל ומרסק את החברה הישראלית.
מחלה שקוראים לה שנאת ביבי, וממנה אי אפשר להתרפא, בעיקר כיוון שהחולים בה לא רוצים להתרפא. זו שנאה מפלצתית, מחוץ לכל השכל הישר, לכל האמת ולכל הצדק. אותה שנאה שבעטיה גם ביטול הדמוקרטיה בישראל כי "האופוזיציה מופקרת" נראה רעיון נכון לישראלים רבים. זו הייתה התגובה לדברי לפיד מצד ישראלים מסוימים, כאשר הוא הודיע שאין לכנסת זכות לחלוק על דבריו.