1. בעל הבית השתגע
ממשלת נתניהו השישית הושבעה אתמול, וסימני השאלה הכלכליים רבים יותר מסימני הקריאה. עלות ההסכמים הקואליציוניים עם יהדות התורה בלבד להערכת כלכלני האוצר היא 20 מיליארד שקל - וזאת רק ההתחלה. זה עדיין לא כולל את הדרישה לחינוך חינם בגילים 0־3. בכירי האוצר מופתעים כל פעם מחדש. מיותר לציין ששר האוצר הנכנס, בצלאל סמטוריץ', ממש לא. הוא הרי קיבל את שלו על מלא־מלא, וכעת מתפנה להטפות מוסר לרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי. אחריו המבול.
הצעדים של ממשלת השינוי בתחום איכות הסביבה (חוק הפיקדון ומיסוי כלים חד־פעמיים ומשקאות מסוכרים), התחבורה (אגרת גודש) והתעסוקה (המרצת חרדים ליציאה לעבודה) נגרסו ונזרקו לפח האשפה כאילו ממשלת השינוי הייתה בגדר שמועה. "בעל הבית השתגע" - זאת הססמה שחוזרים עליה בגרסה זו או אחרת במערכת הפוליטית. הביקורת מגיעה לא רק מהאופוזיציה אלא אפילו מחברי כנסת מהליכוד כמו דוד ביטן ודוד אמסלם. כלכלנים בעולם חרדים לשינוי המסתמן בתחום הכלכלי, והדבר עלול להתבטא בדירוג האשראי של ישראל.
אלא שנתניהו נוהג בדיוק הפוך ממשנתו הכלכלית, והוא יודע זאת היטב. בראיון לטלוויזיה האמריקאית מתחילת החודש הודה בגילוי לב ש"החרדים הביאו לעולם המון ילדים שהמגזר הפרטי צריך היה לממן. אלמלא הצעדים שנקטנו בקצבאות הילדים, היינו מגיעים לקריסה דמוגרפית וכלכלית".
נתניהו שילם אז מחיר פוליטי כבד. אלא שהמחיר שהיה עלול לשלם כעת - אילולא נכנע לחרדים - היה כבד הרבה יותר ועלול היה להיות כרוך בחירותו האישית. ולמרות כל אלה, ובתגובה לחרדות של יאיר לפיד מפני הממשלה המתגבשת, נתניהו הרהיב עוז ושיגר את הפייק הכלכלי הבא: "לפיד, שהשאיר לנו מדינה הרוסה בקריסה כלכלית ומדינית, עם איראן שדוהרת לגרעין ללא מענה, עם השתוללות של רצח ואלימות, מטיף לממשלה הבאה בהמצאות שאין להן שום בסיס. לפיד, הפסדת בבחירות. לך הביתה".
אם לפיד אכן הותיר מדינה הרוסה וקריסה כלכלית, הצעד הראשון המתבקש מצד נתניהו היה לנסות לשקם את ההריסות ולבלום את גל ההתייקרויות הקרוב, כפי שהבטיח. אלא שבשלב זה הדבר האחרון המעניין אותו הוא התייקרויות החשמל, הבנזין, המים והארנונה, שייכנסו לתוקף מחר. לא אתווכח עם ראש הממשלה הנכנס על הגרעין האיראני או האלימות, אלא אתמקד בכלכלה. הטענות על מדינה הרוסה כלכלית הן תפארת הפייק הכלכלי. מדובר באגדה אורבנית, בדיוק כמו שדאג להפיץ את הבדיה שהמפלגות הערביות קיבלו 53 מיליארד שקל - בעוד שהסכום שהוזרם למגזר הסתכם אולי בעשירית, כשאת חלקו בכלל נתניהו הזרים כחלק משיקום המגזר.
כשאביגדור ליברמן הציג השבוע במפגש עם התקשורת את ההישגים הכלכליים של ממשלת השינוי, עוד ניתן היה לטעון שהוא בעל עניין. כשהסביר שישראל במקום השני מהסוף אחרי מקסיקו בעליית מחירי האנרגיה (עלייה של 5.5% בשנה), אפשר היה לומר שהוא הפריז. כששר האוצר היוצא העריך שישראל תסיים את 2022 עם צמיחה הגבוהה במערב של 6.3%, ניתן היה לטעון שהוא הגזים. אבל איך אפשר להלין על ממצאי גורמים בינלאומיים? האם גם הם משווקים את הישגי המשק?
לפי המגזין הבינלאומי "אקונומיסט", שבדק את רשימת המדינות שהצליחו מבחינה כלכלית, ישראל תפסה את המקום הרביעי בעולם - לפני ספרד, מקסיקו ויפן. הדירוג נקבע לפי הצמיחה במשק, גובה האינפלציה והחוב הציבורי. השבוע גם פורסמו נתוני הייצוא ל־2022, שמרוב עיסוקים בניחוח הגזענות שעלתה מההסכמים הקואליציוניים, הם נשכחו משום מה. לפי מינהל סחר חוץ, היצוא יחצה ב־2022 את רף ה־160 מיליארד דולר, גידול של 10% לעומת אשתקד. אם קצב הגידול ביצוא יישמר, יחצה היצוא את רף ה־165 מיליארד דולר. אז גם לפייק כלכלי ולכל תעלול יש גבול. עם מספרים ועובדות, בניגוד לרבעי אמיתות, קשה להתווכח. כעת בואו נראה כיצד יצליח נתניהו לנהל את המשק. נאחל לו בהצלחה.
2. ריבית דריבית
בשני הקרוב תתקבל החלטת ריבית נוספת של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, שלאחריה יקיים הנגיד פרופ' אמיר ירון מפגש עם התקשורת. קיים קונצנזוס כמעט מוחלט על כך שהריבית תועלה במחצית האחוז. האינפלציה אינה דועכת. הנתונים המקרו־כלכליים, ובראשם היקף התעסוקה, לא מתקדמים בקצב הרצוי, ומכיוון הממשלה החדשה מנשבות רוחות של נדיבות פיסקלית הכרוכה בהזרמת עשרות מיליארדי שקלים למשק.
תחילה למקבץ הערכות האנליסטים מהשבוע האחרון: אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, פותח בהערכה פסימית שלפיה "לא נצליח להתחמק ממיתון. ההשפעות של העלאות הריבית בכל העולם יתבטאו במחצית 2023 והתוצאה תהיה מיתון גלובלי".
בבנק לאומי מעריכים ש"שוק העבודה נותר חזק ולא מצביע על סימנים של הרעה, כאשר האבטלה נותרה בסביבה של תעסוקה מלאה, והביקוש לעובדים גבוה יחסית. מדובר בהתפתחות התומכת בהעלאת הריבית ב־0.5% בשבוע הבא".
בבנק הפועלים סבורים כי "עליות המחירים יתמתנו במחצית השנייה של 2023, בעקבות האטה בפעילות הכלכלית. תחזית האינפלציה לשנה הקרובה עומדת על 2.8% לשנה. הריבית תוסיף לעלות ל־3.75%־4.0% (הרמה הנוכחית היא 3.25%), אבל קצב ההעלאות יפחת ל־0.25% בכל החלטה".
מזרחי טפחות: "למרות הציפיות לדפלציה בישראל ובארה"ב לאביב הקרוב, בשלב הנוכחי ניכר גידול בציפיות השוק להעלאת ריבית של 0.5% בשבוע הבא".
בית ההשקעות מיטב: "למרות הירידות במדד S&P 500 בחודש האחרון הפד יעצור עליית ריבית לפני שתגיע ל־5.1%".
תחזיות אלה ואחרות מעידות על קונצנזוס נדיר למדי על כך שהריבית תעלה בתחילת השבוע הבא במחצית האחוז מ־3.25% ל־3.75%. המשמעות הרסנית במיוחד לצרכני האשראי מהמגזר העסקי והפרטי, ובראשם מקבלי המשכנתאות. מי שקיבל באפריל 2022 משכנתה של כמיליון שקל, ששליש מתוכם צמוד לפריים, ייאלץ להחזיר על רכיב הפריים בלבד עוד 850 שקל לחודש (כולל השפעת ההעלאה הקרובה). מכיוון שהריבית תישאר ברמתה הגבוהה עד סוף 2023, מדובר בתוספת החזר של כ־10,000 שקלים לשנה.
הבשורה החיובית עשויה להיות עבור אלה שעדיין לא קנו דירה. כל חוקי הכלכלה המודרנית מעידים על כך שהמחירים אמורים לרדת, מכיוון שבתנאים אלה קשה לקנות דירה. לאורך זמן ועם התגברות סימני המיתון, גם הריבית צפויה לרדת ואולי לאחר מכן תגיע הזדמנות הקנייה.
מה לגבי הבורסה? יש הסבורים (כמו גרינפלד) שמגמת שוק המניות תהיה שלילית גם ב־2023. מאידך, בבית ההשקעות מיטב מצפים לבורסה חיובית. השווקים מגלמים בתוכם את כל הבשורות השליליות (כולל הריבית) ובהתאם לתיאוריית ההפוך על הפוך, המניות אמורות לעלות.
3. מניית השנה
מה כבר לא נאמר עליו. קראו לו טייקון, כינו אותו חזיר פיננסי, סיפרו שהוא אחד שלא יודע לעמוד בדיבורו, ומה לא? הספיקו לקבור אותו בעודו בחייו ואפילו כבר הכינו לו הספד. אבל יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, התרומם מהקשיים כעוף החול והפך את מניית דלק למצליחה מבין מניות הבורסה ב־2022. אבל היו ימים אפלים. על הקבוצה נחתו בתחילת 2020 מיליון ברבורים שחורים: מגיפת הקורונה גרמה לכך שסוחרי נפט היו מוכנים לשלם עבור הדלק, רק שיצליחו להיפטר מעלויות אחזקת המלאי. מחירי הדלק התרסקו, ומינוף הקבוצה עלה לשמיים. תשובה ביצע עסקות עם חברת שברון בים הצפוני באמצעות חברת איתקה, במחירים שהעמידו בסימן שאלה את הישרדותה.
מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, הפך לבנקאי מודאג שביקש לממש נכסים - ונפתחו הליכים משפטיים נגד הקבוצה. את הקרדיט הבנקאי ההוגן חייבים להעניק לדב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים. הוא הוכיח שהאמרה שלפיה בנקאי מקפל את המטרייה הפיננסית ובורח בגשם הראשון אינה נכונה לגביו.
אבל הקורונה נעלמה והשמיים האנרגטיים הפכו לבהירים. עם פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה מחירי הנפט והגז המריאו לשמיים ואיתם גם מצבה העסקי של דלק - וזה ניכר גם במניות. בנוסף לתשואות החלומיות שהניבו ב־2021, מניית דלק סיימה את 2022 בתשואה חלומית של כ־70%. מדובר בתשואה הגבוהה ביותר במדד ת"א 35 ות"א 125. זה הישג חלומי בהתחשב בעובדה שהסחירות במניה גבוהה לא פחות ממניות הבנקים, ובעובדה שאפיקי חיסכון סולידיים להחריד, כמו גמל ופנסיה, יסיימו את 2022 בתשואות שליליות של כ־10%.
את האסטרטגיה העסקית יישם עידן וולס, המנכ"ל הצועד ב־18 השנים האחרונות יד ביד עם הבוס תשובה. הוא עושה את זה בדרך כלל מאחורי הקלעים, אבל כשצריך הוא צועד לקדמת הבמה. דלק הרוויחה בתשעת החודשים הראשונים של 2022 4 מיליארד שקל. אלה מספרים של בנק, לא של חברת אנרגיה.
במצב הנזילות הנוכחית, המגובה באספקת שוטפת של דיווידנד ועם אפס חובות לבנקים, אין סיבה שהרווחיות לא תימשך גם ברבעון האחרון של 2022 וגם ב־2023. חברת הבת איתקה הונפקה בבורסה הראשית של לונדון בהנפקה הגדולה ביותר ב־2022, לפי שווי 2.9 מיליארד דולר. דלק שיפרה בעקבות כך את נזילותה בכמיליארד שקל, מה שמאפשר לה לפתות את בעלי איגרות החוב (סך הכל נותרו אג"ח ב־2.7 מיליארד שקל) לפרוע אותן בפירעון מוקדם. שווי אחזקת דלק (90%) באיתקה מסתכם ב־6.5 מיליארד שקל.
בעקבות ההנפקה עלה דירוג האשראי של הקבוצה בשתי רמות ועלויות המימון ירדו. שיפור נוסף בדירוג דלק צפוי בחודשים הקרובים. תגלית הגז במאגר "לוויתן", ש־49% ממניותיה מוחזקים דרך חברת הבת ניו־מד שבניהול יוסי אבו, סייעה לצלוח את משבר האנרגיה העולמי. לאירופים צפוי חורף מהגיהינום. בישראל לא ניתקל בתחנות דלק סגורות או בעצירת אספקת החשמל.
דלק תמשיך לפתח קידוחי גז בים הצפוני ולהגדיל את תפוקת מאגר "לוויתן", כפוף למגבלות צנרת ההובלה. לבד מתחום האנרגיה, מנועי צמיחה נוספים בקבוצה הם ההשקעה בהפניקס (פוטנציאל לרווח נוסף של 200 מיליון שקל), פרויקט הנדל"ן בעכו בשיתוף אשדר, ואחזקה נוספת של 25% בדלק בישראל (שבשלב מוקדם או מאוחר תונפק בבורסה).
נקודה בורסאית לסיום: הגופים המוסדיים, כמו חברות ביטוח ובתי השקעות המנהלים עבורנו את הפנסיה, לקחו סיכון והשקיעו באיגרות החוב של דלק. הם גבו חזרה עד הגרוש האחרון. אני מוטרד מהשאלה כיצד חכמי ההשקעות באותם גופים, שאמורים להיות מתוחכמים, לא השכילו לצפות את המהפך בדלק, לרכוש בזמן את מניותיה ולקצור ברינה את מה שזרעו בדמע? איך ייתכן שהגופים המוסדיים מחזיקים בכ־7% בלבד ממניות דלק, בעוד שתיקי ההשקעות שלהם עמוסים לעייפה במניות הבנקים החבוטות. אגב, דווקא הציבור הרחב גילה את דלק ומושקע בכ־40% ממניותיה. בלי להסתכן בהמלצת קנייה, אך בהתחשב בעברי הרחוק כיועץ השקעות, ניתן רק לחזור לאמרה הישנה שלפיה מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא.
4. מוצר צריכה בסיסי
סקרי הטלוויזיה הנערכים מעת לעת מעידים שסוגיית יוקר המחיה היא המטרידה ביותר את האזרח. היא תפסה השנה את הכותרות והדיחה נושאים חשובים אך נדושים כמו הגרעין האיראני, הפלסטינים והביטחון האישי. בנושאים כמו מחירי הנדל"ן, האנרגיה, התחבורה והתיירות (טיסות מלונות) יזמים פרטיים אינם יכולים לעשות הרבה. המחירים בתחומים הללו מושפעים מכוחות שוק מקומיים ובינלאומיים או מכשלי שוק בסיסיים.
רק פוליטיקאי אמיץ עם הרבה מאוד נחישות מסוגל לחולל רפורמה של ממש באחד התחומים המשפיעים ישירות על הכיס, בלי ססמאות של "תחרות", "ריכוזיות" ו"טייקוניזם". הדוגמה הבולטת לטובה מבחינתי היא רפורמת הסלולר של משה כחלון. בקרדיט מסוים גם אפשר לזכות את שר התחבורה לשעבר, ישראל כ"ץ, שהבליח לרגע מוצלח עם רפורמת "השמיים הפתוחים". כל שאר הפוליטיקאים הצטיינו בעיקר בדיבורים. אלה שכבר ניסו להזיז משהו, נתקלו בהתנגדות חריפה של קבוצות לחץ, סחבת פקידותית ובעיקר רגולציה מיושנת.
לעומת זאת, דווקא תחום יוקר המחיה ומוצרי הצריכה בשוק הפרטי היה ונותר פרוץ לרווחה ליזמים המעוניינים לנצל כשלי שוק. הם נכנסים לתחומים שבהם שולי רווח גבוהים ויש עדיין מקום לרווח, אם כי לא חזירי. כלומר, לא מדובר באלטרואיזם לשמו. התחומים המעניינים במיוחד הם אלה הנוגעים לציבור הרחב, הצורך באופן יומיומי מוצרים בסיסיים שמחירם בשמיים. בתחום המוסדי, ניתן לציין לחיוב את רשת שופרסל, שהצליחה במגבלות הכוח לבלום זמנית העלאות מחירים מצד יצרני מזון כמו תנובה ויוניליבר.
מניות יסוד במלחמת יוקר המחיה יש לאיש העסקים רמי לוי, שהיטיב לזהות מגמות אלה כבר לפני יותר מעשור. הוא איתר שהעוף הוא מוצר הנצרך כמעט בכל בית ויצא במבצע "עוף בשקל", שבעקבותיו הגיע גם ה"לחם בשקל". מובן שלוי המתוחכם לא עשה את זה לשם שמיים. הוא הפך את המוצר למה שמכונה במונחים שיווקיים "לוס לידר": הוא לא מרוויח על המוצר, אבל מרוויח ביקורי לקוחות שקונים באותה ההזדמנות מוצרים אחרים ובכך ממצב את עצמו כרשת הזולה בישראל.
אחרי רמי לוי הגיעו יזמים כמו חברת גוד פארם של אדם פרידלר ואוהד סנדלר, שגילחה לא מעט את המחירים בתחום מוצרי הפארם והקוסמטיקה למורת רוחה של סופרפארם הגדולה. בשנים האחרונות בולט בתחומים אלה יעקב הלפרין, שהגיע מהמגזר החרדי. הלפרין הצעיר, בנו של המתאבק האגדי רפאל הלפרין, החדיר את אחד המותגים הידועים - רשת אופטיקה הלפרין. מי אינו מכיר את הססמה "משקפיים זה מוצר צריכה בסיסי"? ב־2018 רכש הלפרין את הרשת "אופטיקה לצעירים" ומיזג אותה ברשת הגדולה.
לפני שנה בדיוק החליט יעקב לפרוש מניהול הרשת בעקבות חילוקי דעות עסקיים עם אחיו והרצון להיכנס לתחומי פעילות נוספים. "למדתי השכלה באוניברסיטה של החיים. מכאן הניסיון העסקי שלי", הוא אומר. אבל לא הכל דבש. הלפרין הבן הצטרף כשותף ברשת זיסלק לגלידות במגזר החרדי. "הרשת קיימת, אבל הייתי צמוד רק לאופטיקה, ובמקום להפוך ל'גולדה' - אנחנו רק עם 12 סניפים והשותפים לא רצו קדימה. זה כבר לא מגרה אותי", הוא אומר לי.
תחום נוסף היה השקעה בחברת בייבי פלאג. מדובר בפטנט שנועד להתריע על שכחת ילד במכונית. הלפרין: "המיזם הזה נכשל לצערי בגלל ריב בין הפוליטיקאים. כל עסק שאני עושה הוא עם תוכן ונועד לסייע, ובמקרה הזה לעזור להציל חיים. בארבע השנים האחרונות מתו לצערי בישראל 18 ילדים שנשכחו ברכב. השרה מירי רגב חייבה בזמנו את ההורים בהתקנה. הגיעה מרב מיכאלי וביטלה את צו השעה. בהתאם לדרישת משרד התחבורה הצטיידתי במלאי ענק - ונתקעתי איתו. הפסדתי הרבה מאוד כסף. אבל זה כפרת עוונות ואני מתפלל שלא ימותו עוד ילדים". אבל הלפרין לא נח.
מה התחנה העסקית הבאה שלך?
"אחרי 33 שנה שהייתי מרוכז באופטיקה, החלטתי לזוז. במקום לריב, רציתי שהאחים הצעירים ייקחו את הפיקוד ושיניתי כיוון. קראתי בעיתון שעופר איתני פותח את גוד לייף, וזה התאים לי בול. שנתיים־שלוש לפני כן אמרתי שהעולם מתבגר ורציתי לפתוח רשת שילב למבוגרים. לאבא שלי היה קשה לסגור את דלת המכונית שלו והבאתי לו מגרמניה מתקן סגירה מיוחד. היה לו קר בחורף ומצאתי בשבילו גרביים תרמיות. צלצלתי לעופר איתני, שהקים את גוד לייף ונכנסתי כיו"ר וכמשקיע. החזון שלי זה לא רק לעשות כסף, כי באופטיקה עשיתי מספיק. אני רוצה לשפר את איכות החיים למבוגרים", הוא מוסיף ואומר.
"אני בן 58. אני רוצה שיהיה לי יותר קל לנעול את הנעליים ולשרוך שרוכים, בלי להתכופף בקושי. לא ייתכן שמי שצריך קלנועית כי הוא לא מסוגל לזוז, ישלם עבורה 20 אלף שקל, ומי שצריך חיתולים - קורעים אותו עם 70 שקל לחבילה. המטרה שלי היא שגם מבוגר ירגיש מכובד ולא מנוצל".
האם עדיין אפשר לעשות כסף בתחום?
"אני לא בא לעבוד בהתנדבות אלא לעשות כסף, אבל האתגר שלי הוא להרים מיזם לגיל השלישי. אם יש מאה בוטיקים לשמלות כלה, אני לא מבין למה את המבוגרים מזניחים. כבר פתחנו חנויות פיזיות לרשת. יש לנו כורסה המאפשרת לקום בלי עזרה. עובדה שסופר־פארם קנו 10% מהחברה וקיבלו אופציה ל־40% נוספים. הם רואים בדור השלישי כאחד ממנועי הצמיחה בעוד שלוש־ארבע שנים. אין להם זמן להתעסק בתחום בצורה מקצועית, כי הם עסוקים במלחמת עולם בקוסמטיקה, טואלטיקה או אופטיקה. הם מתקשים לפתח מותג והחליטו לעשות את זה דרכנו. הם מחכים לראות איך נגדל את הילד העסקי ואז להגדיל. כרגע הם רק משקיעים ואין להם דריסת רגל עסקית. אנחנו מתרחבים לבתי אבות, למועדוניות ולכל הפרלמנטים שבהם יושבים מבוגרים. אנחנו הולכים לשפר להם את החיים".
מדברים כל כך הרבה על יוקר המחיה במוצרי הצריכה. מה אתה הולך לעשות בתחום?
"אני הולך להוציא אל הפועל מיזם נוסף פורץ דרך שיסייע בתחום יוקר המחיה. הוא הולך להכות ביוקר המחיה ללא דיבורים ולא כאילו. זה כאילו שאני נכנס לישראל עם חברה מחו"ל ומביא לפה 200 תחנות דלק בתוך שנה. כמובן שמחירי הדלק יירדו. זה משהו שייגע בכל משפחה בישראל, כי זה בתחום יוקר המחיה. מעבר לזה אני לא יכול למסור פרטים נוספים".
כחרדי שירתת בצבא. מדוע שלא כל החרדים יהיו כמוך?
"התשובה היא כן. אני בעד שירות של חרדים, אבל זה מותנה בתנאים. החרדים לא הולכים לצבא לא בגלל שהם לא רוצים לבזבז שלוש שנים או שמפחדים למות, אלא בגלל שהם חוששים שילדיהם יעזבו את הדת בגלל שהם נחשפים בצבא לאוכל לא כשר או ערבוב בנים־בנות. לא כל חילוני יכול להבין את זה. אם לא מקפידים על כשרות וערבוב בנים ובנות במשך הרבה שעות משותפות, נוצרת בעיה, וזה מרתיע את ההורים. החרדים צריכים להתגייס לשירות אבל צריך לשנות את התנאים. אני יודע שחרדים כן מתנדבים לעמותות".