1. מאיפה הכסף
אגף החשב הכללי השלים שלשום בהצלחה הנפקת איגרות חוב ירוקות בשווקים הבינלאומיים בהיקף 2 מיליארד דולר. ראשית, צפירת הרגעה. מדובר בגיוס הון ראשון של ממשלת נתניהו השישית, ומתברר שהשמיים לא נפלו. ולא רק זה. הגיוס בוצע במרווח של 95 נקודות מעבר לתשואת איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, ומי שבקיא בגיוסי הון יודע שמדובר בריבית מצוינת. מה שתמוה בעיניי הוא הגדרת ההנפקה כ"איגרות חוב ירוקות".
"ההנפקה הירוקה היא אבן דרך היסטורית בפעילות הממשלה להשגת יעדי האקלים לצמצום פליטות הנוצרות מפעילותה. כעת ישראל היא חלק מרשימה של מדינות בעולם שהנפיקו אג"ח ירוקה, המאפשרת לחבר בין משקיעים ליעדי הקיימות והסביבה", הסביר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
האומנם? האם הממשלה ושר האוצר פועלים באמת לקדם ערכי קיימות וסביבה ירוקה. שתי דוגמאות מהשבוע האחרון בלבד ימחישו עד כמה מדובר באמירה הזויה ומנותקת לחלוטין מהמציאות.
שר האוצר פרסם השבוע צו המבטל את המס על הכלים החד־פעמיים, שאמור להכניס למדינה 330 מיליון שקל. בשונה מהצו שפרסם ליברמן לפני שנה, שבו נומקה ההחלטה, הפעם לא היה שום נימוק ענייני המתייחס לאיכות הסביבה. נכתב שהורדת המס תוזיל את הכלים החד־פעמיים לציבור.
מהלך אחר, חמור הרבה יותר, היה צו לביטול הבלו על הפחם עד סוף 2023, בעלות של 440 מיליון שקל. ביטול הצו נועד לממן את הפחתת תעריפי החשמל מ־8.2% ל־2.5% לשנה.
ביטול הבלו על הפחם נועד לסייע לנתניהו לעמוד בהבטחות הבחירות באופן חלקי, אלא שהמהלך מהווה פגיעה אנושה בסוגיית האנרגיה הירוקה. ארגונים בינלאומיים לאיכות הסביבה טוענים שהדבר עומד בסתירה להתחייבותה של ישראל למסות את הפחם כדי להפחית את צריכתו.
ואם כבר מדובר על תעריפי החשמל, אי־צריכת פחם היא חיונית כדי לאפשר מעבר משימוש בפחם בתחנות הכוח לשימוש בגז כדי להוזיל את עלותו. ההתמכרות לפחם מפחיתה את תמריץ הפחתת השימוש בפחם ואת האפשרות להוזלה אמיתית בתעריפי החשמל בעתיד. ואיפה עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, בכל הסאגה הנוכחית? בשלב זה אף אחד אינו סופר אותה. סוגיית האקלים מבחינתה נוגעת אך ורק להתאקלמותה המהירה בליכוד.
נושא יעדי האקלים והאנרגיה הירוקה הוא דוגמה אחת שבה שר האוצר עושה תפנית במדיניות קודמו. הוא אפשר את המשך סבסוד הצהרונים ביישובים באשכולות 4 ו־5 עד מרץ 2023 בעלות של כמה עשרות מיליוני שקלים. בניגוד לקודמו, הוא מגלה רפיסות בטיפול בבעלי עסקים שניסו, בלשון המעטה, לא להצהיר אמת בקבלת מענקי הקורונה. החובות שנצברו מסתכמים ב־4 מיליארד שקל.
בישיבה בוועדת הכספים השבוע הודיע, ובניגוד לעמדת הדרג המקצועי, על נכונותו לפריסת תשלומים נוספת, הרפיה במדיניות העיקולים והקמת ועדת חריגים. סמוטריץ' גם נותן את הסכמתו לביטול רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית מבית היוצר של מירי רגב.
מאיפה יבואו הכספים לכל אלה בהיעדר תקציב מדינה? לפי החוק, בהחלטות בעלות משמעות כלכלית חייבים לציין מה המקור התקציבי. בעניין זה, סמוטריץ' פעל בהתאם לתקדים קודמו וניצל את הרזרבות של קרן מס רכוש. הרזרבות בקרן כבר מזמן אינן משמעותיות ליעדן המקורי (פיצוי לנפגעי פעולות איבה), אלא משמשות ככרית ביטחון שתאפשר יצירתיות חשבונאית נרחבת. ליברמן ניצל זאת בתחילת 2022, כשהפחית את ההפרשה לקרן הפיצויים למימון הפחתת מס הבלו על בנזין למכוניות ב־2.5 מיליארד שקל.
סמוטריץ' ראה כי טוב והחליט שגם הוא ייקח מקופת מס הרכוש למימון מה שכינה "הפחתת יוקר המחיה" (כולל הפחתה של 10 אגורות במס הבנזין) בהיקף 2.25 מיליארד שקל. מדובר במדיניות מסוכנת, שכן אם חלילה יתרחש אירוע ביטחוני, רב נפגעים ונזקים, ואצלנו לעולם אי אפשר לדעת מתי זה יקרה, הקופה עלולה להישאר ריקה. וכבר היו דברים מעולם. אם היום שמים את היד על מס רכוש, מדוע שמחר לא ינצלו את "קרן העושר", שמקורה בתמלוגי הגז, למטרות פוליטיות?
התפנית במדיניות סמוטריץ' היא אילוץ. יישום הבטחות נתניהו נכפה עליו, והוא נאלץ לעמוד בהן בחוסר חשק. בתוך תוכו הוא ניאו־ליברל הסמוך על שולחנם של כלכלני "פורום קהלת" ומאמין בשוק חופשי ובכלכלה קפיטליסטית. עובדה שבפגישת החפיפה עם כניסתו לתפקיד אמר בגילוי לב ש"למרות המחלוקות, ליברמן היה שר אוצר טוב שהכניס את ידיו לסוגיות מקרו־כלכלה באומץ שלא היה לפניו".
2. יש שופט בירושלים
ברקע ההפיכה השיפוטית של שר המשפטים יריב לוין, נזכרתי בידידי, שופט בית המשפט העליון יוסי אלרון. הוא מונה ב־2017 כדוגמה מצוינת לשינויים שיפוטיים הנעשים בדרך המלך ולא בעריפת ראשים. גילוי נאות היסטורי: השופט אלרון (אלפריח), לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, למד שנתיים מתחתיי בבית הספר היסודי במעברת מחנה דוד בחיפה. אחיו הבכור יחיאל היה בן כיתתי ביסודי. עד היום אנחנו שומרים על קשר.
המינוי לא עבר חלק, כי הוא לא נמנה עם המיליה המשפטי ולא בא בטוב לחלק משופטי העליון. בסופו של דבר מינויו אושר בתמיכת שרת המשפטים דאז איילת שקד, שר האוצר לשעבר משה כחלון ונציגי הוועדה לבחירת שופטים בלשכת עורכי הדין. בחירתו של אלרון הייתה בינגו, במיוחד על רקע ההפיכה השיפוטית. שיבוצו של שופט מהפריפריה היה בעל חשיבות עליונה, והרקע החברתי שלו התבטא גם בפסיקותיו.
חוק ההתגברות ב"מהפכת לוין" יאפשר לכנסת להתגבר על פסיקת שופטי העליון גם אם מדובר בפסיקה לטובת אוכלוסייה מוחלשת. על פי מהפכת לוין, הפוליטיקאים הם אלה שימנו את השופטים, בניגוד למה שמקובל כיום - מה שיחליף את האמרה "יש שופטים בירושלים" ל"יש שופטים בכנסת".
השופט אלרון מוכיח שהמהפכה מיותרת. הוא הופיע בדיוק לפני חודש, לבקשת נשיאת העליון השופטת אסתר חיות, בכנס היובל להקמת הסיוע המשפטי. מדובר במערך המשפר את הנגשת בתי המשפט לאוכלוסייה המוחלשת ומאפשר גם להם למצות את זכויותיהם.
"חובת ההגנה על אוכלוסייה מוחלשת רובצת לפתחם של כולנו, ובמיוחד בבית המשפט העליון, והדבר בא לידי ביטוי בפסקי דין רבים", אמר השופט בדברים שנשא והוסיף: "הקשר של בתי המשפט עם האזרח במיוחד, הוא טעון ודרמטי בחייו".
בהמשך הדגים השופט אלרון כיצד הוא עצמו נתן מספר פסקי דין שתמכו דווקא בצד המוחלש. בפסק הדין בעניין מעמד הקבצנים בכותל המערבי קבע המחוקק שקיבוץ נדבות עלול להיות עבירה פלילית - וזה יצר בעיה חברתית. "הרחבת הגדרת האוכלוסייה קשת היום מעוררת התלבטויות מוסריות קשות", קבע השופט ונתן לטובת הקבצנים פסק דין מקל.
במקרה אחר הגיעה לעליון, בשבתו כרשות ערעור, בקשה של הורים שסירבו לאפשר לילדתם ללכת לבית הספר וחלקו על עמדת הרשות המקומית. בתי המשפט בערכאות תחתונות קבעו עונש מאסר מותנה לחודשיים וקנס של 30 אלף שקל.
השופט אלרון מספר: "להורים היו עוד שלושה ילדים בעלי מוגבלויות. בגלגול המשפטי השלישי בדרך כלל לא נעתרים לבקשות מסוג זה, כי לא מקובל להוביל תיקים מהשלום לעליון. במקרה הזה חשתי שיש משהו מיוחד, כי ההורים עלולים למצוא עצמם מאחורי סורג ובריח. החלטתי להקל בעונשם לאור התנהלותם ודאגתם לילדים, הראויה להערכה".
השופט אלרון חזר וקבע ש"ללא ייצוג משפטי, מי שזקוקים לסעד לא יוכלו לפנות לערכאות. מדי יום מוגשות לעליון עתירות בכתב יד על ידי מי שנמצאים במצב שמבטא כאב אמיתי וחפצים בסיוע ולא יודעים מה הנתיב המשפטי הנכון". לדבריו, "ישנם רבים מהאוכלוסיות המוחלשות שעלולים לוותר מראש על העמידה על זכויותיהם. הפערים הכלכליים בין חלקי החברה גדולים, ואולי היום יותר מתמיד. הדרך לקבלת סעד משפטי היא כמעט חסומה ללא ייצוג, ותוצאת ההליך תושפע מהפער במשאבים הכלכליים".
השופט ציין לקראת סיום דבריו שעשרות אלפי התיקים שנפתחים מדי שנה ממתינים לסיוע המשפטי. "הציבור צמא לסיוע זה, במיוחד בצורך לייצוג במקרים של עבירות מין חמורות. לא פעם רואים באולם את קורבנות העבירה ולצדם עורך דין מצד הסיוע המשפטי. לאחרונה נדון ערעור של גבר שרצח את גרושתו, והוא האריך את הבירור והקשה על המשפט. עורכת דין שימשה פה למשפחת הקורבן".
כאמור, אלרון הוא דוגמה מצוינת לשינויים חוקתיים בדרך המלך שהתוו שרי המשפטים הקודמים וללא רעש וצלצולים.
3. שנת האינפלציה
מדד המחירים לצרכן לדצמבר והאחרון ל־2022 יפורסם ביום ראשון הקרוב, ולפי ההערכות יעלה במחצית האחוז. מדד ינואר ופברואר 2023 יהיו אפסיים. האינפלציה ל־2022 תסתכם ביותר מ־5%, כפול מתוואי היעד הממשלתי. ההתפרצות האינפלציונית תפסה את בנק ישראל בהפתעה הגובלת במחדל. נכון שהיו נסיבות מקילות, כמו המלחמה באוקראינה, שהאיצה את ההתייקרויות. אבל צריך היה להיות ברור שלאחר בלימת מגיפת הקורונה וחליצת הפקקים בשרשראות האספקה, הביקושים יתפרצו והצריכה תזנק.
ההארה הגיעה לחברי הוועדה המוניטרית רק אחרי שהמדדים החלו לזנק. אז הם והנגיד פרופ' אמיר ירון החלו במרוץ מוניטרי והזניקו את הריבית מאפריל 2022 ועד היום מ־0.1% לשנה ל־3.75% לשנה. ריבית הפריים הבנקאית זינקה ל־5.25%, וזה עוד לא הסוף. בבנק לאומי מעריכים שבהחלטת הוועדה המוניטרית בפברואר הריבית תעלה ב־0.25%, וחודשיים לאחר מכן בעוד 0.25%. זאת תחזית שמעידה על כך שבניגוד לעמדת מחלקת המחקר בבנק ישראל, גם ב־2023 האינפלציה לא תגיע ליעד.
בבנק הפועלים מסבירים שהמחירים עולים, השכר הממוצע עולה והצריכה הפרטית לא עוצרת. הפדיון ברשתות השיווק עלה בספטמבר־נובמבר 2022 בקצב שנתי של 4.3% - וזו מתכונת בטוחה לאינפלציה. כל עוד הצריכה לא מתמתנת, חסכון משקי הבית ירד, מה שמחזק את החובה בהמשך לפיתת הגרון הגורמת למחנק הריבית.
בפועלים, כמו בלאומי, סבורים שריבית בנק ישראל עלולה לעלות ב־0.5% ותגיע ל־4.25%. את מחיר הריבית משלמים צרכני האשראי, ובהם מקבלי המשכנתאות (תוספת של 870 שקל בהחזר החודשי) המשועבדים לאוברדרפט, מגהצי כרטיסי האשראי וגם העסקים הקטנים.
כאן נכנס לתמונה שר האוצר החדש בצלאל סמוטריץ'. כדי לסייע לבנק ישראל להוריד את הרגל מדוושת הריבית, בטח שלא צריך להפעיל ממטרת כספים. עליית תעריפי החשמל היא מחויבת המציאות, ואין טעם להקפיאם. העלאת תעריף החשמל המוגדל היא הסימפטום ולא המחלה. כנ"ל לגבי מחירי הארנונה, המים, הבנזין והצהרונים. וכן, אסור גם להעלות את שכר החיילים.
זהו פופוליזם של תקופת הבחירות, שבו התמחה נתניהו. כלכלה שבה נתניהו הישן באמת הבין, היא עניין אחר לגמרי, ואת זה בתוך תוכו הוא יודע. בימים אלה נערכים דיוני תקציב 2023/24, ועד אז אין תקציב מאושר. רצוי להושיט יד לנגיד כדי לסייע לו להוריד את הרגל מדוושת הריבית. אסור להרחיב את כלל ההוצאה התקציבי שיביא להגדלת יעד הגירעון. גם כך הגירעון עלול לגדול לא רק מצד ההוצאות (כמו הסכמי השכר ותקציבי החינוך החרדי), אלא גם עקב הירידה בהכנסות ממסים.
אסור להותיר את הנגיד כקאובוי הבודד במאבקו באינפלציה, שהיא המס האכזרי ביותר על האזרחים. סמוטריץ' מסוגל לעזור לא באמצעות צעדים פופוליסטיים אלא ברפורמות וצעדים אמיצים. כשהוא רוצה, הוא יכול להיות יעיל בהפעלת מנופי לחץ במקומות הנכונים.
4. מאיר בעל הנס
מנכ"ל חברת החשמל הנכנס, מאיר שפיגלר, הביא איתו לתפקיד את הגישה ההומנית שיישם בתפקידו הקודם כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. לו היה ניתן לו, היה חוזר בשמחה לתפקידו הקודם. בזכותו חברת החשמל החלה בפריסת תשלומים ללקוחות ובהסברה לגבי צרכנות נבונה וחיסכון בחשמל, וכעת במהפכת המונים החכמים. שוחחתי עם שפיגלר על כל אלה, וכמובן על סוגיית ייקור תעריפי החשמל. בקרוב נוכל לרכוש חשמל גם מיצרנים פרטיים.
אתרי הבנייה החדשים מחויבים בהתקנת מונים חכמים, ומדובר ב־70־80 אלף מונים בשנה. כיום פועלים 232 אלף מונים (מתוכם 200 אלף בבתים פרטיים), וקצב ההתקנה הוא כך שעד סוף 2023 יגיעו ל־450 אלף.
מה נותנים המונים החכמים בהשוואה למוני החשמל הרגילים?
"כל צרכן יוכל לנהל את הפן הכלכלי של צריכת החשמל באופן יעיל יותר. הוא יידע כמה חשמל הוא צורך בכל נקודת זמן, מהי העלות, כמה יעלה לו אם ידליק מזגן או דוד חשמל. כיום יש שני סוגי צרכני חשמל: עסקיים, שכבר מחוברים למונה תעו"ז (תעריף עומס וזמן - י"ש), וצרכנים פרטיים.
"התעריפים ללקוחות העסקיים נקבעים לפי זמני הצריכה.
"מהפכת המונה החכם היא שניתן להחליט בכל זמן נתון מתי כדאי להפעיל את המכשיר. אם אתה יצרן חשמל ויש לך מערכת סולארית על הגג, תוכל גם לדעת את גובה התשלום שתקבל עבור מה שאתה מוכר למערכת החשמל הארצית. מכירת החשמל ואספקתו נעשות באמצעות חברת נוגה, הפועלת כמסלקה חשמלית: היא מנהלת את המערכת, קונה חשמל מספקים פרטיים, מוכרת ומחליטה ממי היא קונה".
האם צפוי מחסור בחשמל בחורף הקרוב המבושש להגיע?
"כרגע אין מחסור בחשמל, אבל יש צפי שאם לא תינקטנה פעולות מהירות, עלולים להגיע בסביבות 2026 למחסור בחשמל באזור המרכז. חברת החשמל מייצרת כיום את תוספת החשמל הנדרשת בהתאם להנחיות של חברת נוגה. אנחנו בתהליך מואץ של מעבר משימוש בפחם בתחנות לשימוש בגז, שאמור להסתיים ב־2025, ואז נגיע לאפס שימוש בפחם. תחנות רוטנברג באשקלון ואורות רבין בחדרה יעברו לייצור בגז. אורות רבין תוכל בעתיד לחזור ולייצר חשמל גם בפחם במקרה חירום".
כיצד משפיע עליכם העיכוב בהעלאת תעריפי החשמל?
"תוספת ההוצאות לחברת החשמל מהעלאת מחירי הפחם הסתכמה ב־2022 ב־3.6 מיליארד שקל. העדכון האחרון של 8.6% מאמצע 2022 לא הספיק לכסות את ההוצאות ונפרס לשלוש שנים. נאלצנו לגייס באיגרות חוב 2.4 מיליארד שקל כדי לממן את עודף ההוצאות. כעת מדובר על עדכון נוסף של 8.2% עבור 2023, אבל במקביל אנחנו עדיין גוררים את הוצאות העבר. כדי לפתור את מצוקת המזומנים אנחנו מלווים כסף, והוצאות הריבית יועמסו בעתיד על תעריפי החשמל. היקף החובות של חברת החשמל נאמד ב־36 מיליארד שקל".
האם כבר דיברו איתכם בממשלה על הקפאת ההעלאה הנוכחית של 8.2%?
"עדיין לא דיברו על משהו מעשי, ואנחנו, כמו כל עם ישראל, ניזונים מהתקשורת. מבחינתנו תעריף החשמל יהיה גבוה החל מ־1 בינואר 2023 ב־8.2% כפי שהמליצה רשות החשמל. מהלקוחות העסקיים נגבה את התעריף החדש בסוף ינואר, ומהפרטיים בעוד חודשיים. גם העלאת התעריף הנוכחית אינה מספיקה לכיסוי הגירעון, כי מחיר החשמל הריאלי אמור היה לעלות ב־30%. את העלויות העודפות פורסים מחדש על פני השנים, וכולנו נצטרך לשלם את זה בעתיד. בינתיים אנחנו מממנים את הגירעון בגיוס כסף".
מה דעתך על הרעיון לביטול המע"מ על החשמל.
"אני תומך בכל החלטה שתתקבל שתאפשר לכל תושב בישראל לצרוך חשמל במחיר הגיוני, ובלבד שזה לא יבוא על חשבון חברת החשמל ושהיא לא תיכנס לגירעון תפעולי, כי במקרה זה בסוף לא יהיה מי שייצר חשמל. פטור ממע"מ על חשבון חשמל לא עלה על שולחן הדיונים, אבל אני תומך בכל אופציה שתקל על השכבות המוחלשות. גם אם מדובר בביטול מע"מ ללא פגיעה פיננסית בחברה".
מה אומר שר האנרגיה החדש ישראל כ"ץ על המצב? ומתי ימונה יו"ר דירקטוריון חדש?
"נפגשתי איתו ביום ראשון בשבוע שעבר, עם מינויו לתפקיד. שוחחנו על הנושאים שעל הפרק, אבל עדין לא התקיימה ישיבת עבודה מסודרת. אני מניח שזה יקרה בימים הקרובים. שרי האנרגיה והאוצר אחראים לבחירת היו"ר החדש. בשלב הראשון צריך לצרף אותו כחבר הדירקטוריון. ברגע שייבחר, הוא צריך יהיה לעבור תהליך מורכב של אישור בוועדת גילאור. כרגע אני לא יודע על מינוי ספציפי העומד על הפרק".
בינתיים, רשות ניירות הערך (ני"ע) קנסה אתכם ב־900 אלף שקל על הפרת החוק בגלל העיכוב במינוי.
"ברור שאני לא מסכים לקנס, כי זה לא הגיוני ודבר הזוי. מדברים על כך שאין אחריות בלי סמכות, אז איך אני יכול לשאת בתוצאה של מעשה שאינו בסמכותי. המצב שבו לא מונה יו"ר אינו מחדל של חברת החשמל, אלא הוא בגלל שסמכות המינוי נתונה בידי השרים. ברשות ני"ע אומרים לי: 'אדוני: הדירקטוריון צריך היה למנות יו"ר בכל מקרה ואז להעביר לאישור השרים'. אבל אי אפשר למנות עד שהשרים לא חותמים. זוהי פיקציה, ורשות החברות הממשלתיות תומכת בנו.
"לא נשלם את הקנס, ובקרוב נגיש עתירה כנגד תשלום הקנס. ניעזר בכל הפרוטוקולים שעומדים לרשותנו כדי שלא נשלם, לא בגלל גובה הקנס אלא כעיקרון. לא ייתכן שיענישו אותנו על מה שלא עשינו. יש גבול לעזות המצח של המערכות הרגולטוריות".
מה מצב החובות של הרשות הפלסטינית אליכם?
"אנחנו עובדים על גביית הכספים מהרשות הפלסטינית וגם מהחברה המזרח ירושלמית. מדובר בחוב של 1.65 מיליארד שקל של שתי החברות יחד. עדיין לא חל שינוי בסדרי התשלום. כרגע אין התנהלות בנושא, אבל צריך למצוא פתרון לחוב. אנחנו לא יכולים להגיע לפתרון לבד, כי מדובר בבעיה מדינית".