מהפח אל הפחת
מבין כל שרי הממשלה היה זה דווקא שר החוץ אלי כהן שהשתתף השבוע בישיבת הנהגת ההסתדרות החדשה. מדוע שר החוץ מבין כל שרי הממשלה החברתיים? כי כהן נחשב כיום לאחד המקורבים לבנימין נתניהו והוא האיש שלו למשימות מיוחדות. הוא מתון, מתנסח בזהירות ויחסית מקובל גם על המחצית השנייה של עם ישראל. נזכיר שהוא כבר גויס למסיבת החילוץ של נתניהו להרגעת המשקיעים הזרים בעקבות הרפורמה המשפטית. השבוע הגיע לגוב האריות למשימה קשה הרבה יותר - כיבוי האש שאחזה בצמרת ההסתדרות.
המטרה העיקרית הייתה להרגיע את צמרת ההסתדרות ולמנוע ממנה מהלך פזיז של הכרזה על שביתה כללית במשק. זה עלול היה לקרות בעקבות הירייה מהמותן של ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, שיזם חקיקה להגבלת זכות השביתה. ביום שני תהיה שביתה חלקית של המשק מצד ארגוני המחאה בעקבות החקיקה המואצת של חלקים מהרפורמה המשפטית. אגב, יואב שמחי, יו"ר ההסתדרות הלאומית, כבר הנחה את ראשי הוועדים שבאחריותו שלא להשתתף באירוע.
הדבר האחרון שנתניהו היה רוצה זה שההסתדרות החדשה תצטרף לאם כל ההפגנות ותבעיר את המשק. אם זה יקרה, רעידת האדמה בטורקיה הייתה כאין וכאפס לעומת רעידת האדמה הכלכלית שעלולה להתרחש בישראל. המשימה הצליחה, בשלב זה ההסתדרות לא תצטרף למחאה.
בדברים שנשא שר החוץ הוא נשמע כאילו דיבר מגרונו של ארנון בר־דוד, מזכ"ל ההסתדרות: "ביקשתי להגיע לכאן במיוחד עוד לפני התקציב כדי לומר בצורה ברורה: לא אתן את ידי לשום חוק שיפגע בעובדים ובזכויותיהם". כהן הוסיף: "ארנון, אתה חבר ושותף לדרך. אני אומר לך בצורה ברורה עוד לפני התקציב. הדלת שלי תמיד פתוחה בפניך ובפני כל החברים שכאן בכל נושא וסוגיה. יש לכם חבר בממשלה. הגעתי לכאן כי זה חשוב לי, כי אתם בהסתדרות בסופו של דבר מייצגים את עם ישראל".
מחיאות הכפיים נשמעו עד לבלפור בירושלים. וואו! קביעה כזאת מעולם לא הושמעה מצד איש ליכוד. לכן, בר־דוד יכול לישון בשקט. דברי השבח שהורעפו מקובלים גם על נתניהו. בצלאל סמוטריץ' אם כן יכול לשכוח מכל פגיעה אפשרית בהסתדרות, וזה לא מקרי. ההסתדרות מזמן אינה מייצגת את מפלגת העבודה. מאחורי הקלעים פועלים לקידום מטרותיה גם בכירים מהליכוד, כמו שר התיירות חיים כץ (שאולי בנו יאיר יתמודד בבואו העת על תפקיד היו"ר), שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שרת התחבורה מירי רגב וכמובן שר החוץ אלי כהן.
אז מה שר האוצר יכול לעשות? האם הוא יוכל לעקוף את נתניהו בנושא? ממש לא. סמוטריץ' הפיקח מודע למגבלות הכוח, ובעניין ההסתדרות הוא יתאפק ולא ישרוף את המועדון. לסמוטריץ', בניגוד לאביגדור ליברמן למשל, יש פתיל ארוך. הוא רץ למרחקים ארוכים. זאת לא הפעם האחרונה שבה הוא ייאלץ לבלוע את הצפרדע. היו ויהיו רבות נוספות.
לאחר שראשי הקואליציה החדשה הצהירו בכל הזדמנות על כוונתם לבטל את "המס האכזרי" שליברמן הטיל על המשקאות הממותקים, מתברר שיש מחשבה נוספת. סמוטריץ' ייפגש בקרוב עם המתנגדים לביטול המס כדי לבחון פעם נוספת אם יש מקום לבטלו. כנ"ל בנושא מס הכלים החד־פעמיים "האיום ונורא" שהוטל גם הוא על ידי ליברמן. הערכה שלי: שני המסים הללו יישארו בסופו של דבר.
הלאה. לאחר שביקר בחריפות מהאופוזיציה את הטבות המס לפריפריה וטען ש"מצביעים ימין ומקבלים שמאל", שר האוצר ביצע התקפלות מפוארת. הוא החליט להאריך את תוקף הטבת המס של 12% ליישובים כמו עכו וטבריה - ורחמנא ליצלן גם ליותר מעשרה יישובים ערביים. כשהיה חבר כנסת מהאופוזיציה, תקף סמוטריץ' את ההטבה וכינה אותה "ישראבלוף". אז איך אומרים? "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", או במילים אחרות - קשה להאמין לפוליטיקאים.
אבל שר האוצר אינו לבד. גם נתניהו יתקפל בסופו של דבר מהרפורמה המשפטית ויגמיש חלקים ניכרים ממנה. ברור שהוא לא שלם עם מתכונתה המלאה, כמו שהוא לא שלם עם האפשרות שאי־פעם הוא ייאלץ לשלוף את כרטיסי האשראי. הוא אומנם חרד עד מוות מהאפשרות להרשעה ולישיבה בכלא, אבל חרד יותר מכך שיירשם בדברי ימי ההיסטוריה (גם בעיני זרים) כמחריב הדמוקרטיה והכלכלה הישראלית. ושלא יספרו לנו סיפורים. הרפורמה במתכונתה המלאה תשפיע לרעה גם על הכיס.
עם הקמת הממשלה שקל נתניהו למנות את יריב לוין ליו"ר הכנסת. ברגע האחרון הוא חזר בו, לאחר שלוין העקשן הבהיר שיסכים לקבל את תפקיד שר המשפטים, בתנאי שהרפורמה תיושם במלואה. אבל נתניהו עורג למתווה הפשרה שנוסח על ידי הנשיא יצחק הרצוג. איומי בתי ההשקעות הזרים וחברות ההייטק העוזבים את ישראל עושים לו רע על הנשמה. זאת הסיבה שהוא מגייס כל אנליסט נידח מעמק הסיליקון או מעמק הבכא, כדי לצעוק שזאת לא יריקה אלא גשמי ברכה.
נתניהו משתוקק להתפשר ולקדם את מתווה הנשיא, אבל הוא צועק את זעקת הגוזל הנגזל. בישיבת סיעת הליכוד השבוע אמר: "הנשיא הרצוג פנה אליי בעניין הרפורמה ואמרתי לו שהכתובת לעניין היא שר המשפטים יריב לוין. הוא שמעביר יחד עם יו"ר ועדת החוקה בכנסת את הרפורמה". פירוש רש"י: דבריו מגיעים על רקע קביעת היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה, שהוא אינו יכול לעסוק ברפורמה בשל ניגוד עניינים. ברגע שרק יקבל רמז משפטי, הוא ייצא אל אחורי הקלעים, ייכנס רשמית בעובי הקורה, יתחפש למבוגר האחראי ויסכים למתווה של רפורמת לייט.
אל תגיד נגיד
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השתתף השבוע בדיון בוועדת הכספים בסוגיית תקציב בנק ישראל. באותה הזדמנות קשה היה להימנע מניצול האירוע כדי לסחוט את תובנותיו בנושאים שעל סדר היום. הנגיד, שהפך שלא בטובתו לאחר מנפגעי הרפורמה המשפטית, העדיף מטבע הדברים לקרוא את עמדותיו מהכתב.
לא אתעכב כאן על עקרונות הרפורמה, אלא רק על מדיניות הריבית שעלתה במהלך הדיון - וכאן עמדתו הייתה חד־משמעית: "האינפלציה תישאר גבוהה בחודשים הקרובים, ותתחיל לרדת במהלך 2023. התחלנו בהעלאת הריבית מהר מאוד. אין צעד שאנחנו עושים בלי להביא את הכל בחשבון. כלי הריבית הוא הכלי המרכזי כדי להתמודד עם האינפלציה. ברור לי שהעלאת הריבית כואבת להרבה זוגות. אם לא נטפל באינפלציה, הכאב יהיה יותר גדול".
בלי למצמץ חזר פרופ' ירון על עמדותיו, שלפיהן הריבית תמשיך להיות גבוהה לפחות עד סוף 2023. החלטת הריבית הקרובה תתקבל ב־20 בפברואר, ולפי הערכתי תשוב ותעלה גם הפעם, אם כי בשיעור מתון יחסי של 0.25%. בהנחה שהאינפלציה תישאר גבוהה, לא מן הנמנע שגם בהחלטה שלאחר מכן נקבל העלאה נוספת של 0.25%. העלאת הריבית בארה"ב ופרסום נתוני התעסוקה המעודדים שם מאותתים שהאינפלציה עדיין גבוהה.
עוד לפני החלטת הריבית יתפרסם ביום רביעי בשבוע הבא מדד המחירים לצרכן לינואר, שהוא הראשון לשנת 2023. אם לא תחול הפתעה, זה יהיה במדד אפסי. הבשורה החיובית תגיע מכיוון מחירי הדיור (שאינם כלולים במדד), שם המדד ימשיך לרדת. הקבלנים, ללא יוצא מהכלל, מוכרים כיום דירות חדשות בהנחה. לא צריך להיות שר אוצר כדי לדעת שהמחירים ימשיכו לרדת וסמוטריץ' אינו צריך להתהדר בהצלחה לא לו. ירידות בולטות מורגשות בבת ים, שם עלו המחירים בשנה האחרונה בטירוף.
המדד האפסי מיטיב במיוחד עם מקבלי המשכנתאות צמודות המדד. מחירי הדירות היורדים משפרים את מצב הזוגות הצעירים העומדים לפני החלטה אם לקנות דירה. להערכתי, המחירים צפויים להמשיך לרדת, כך שאין סיבה להתרוצץ בין אתרי הבנייה. עם כל ההבנה לכאבם של מקבלי המשכנתאות, שההחזר החודשי שלהם גדל בשנה האחרונה בעוד מאות שקלים, האינפלציה תפגע בהם עוד יותר, ומחירי הדיור הגבוהים מונעים מזוגות צעירים להשיג קורת גג.
גם האנליסטים מגבים את מדיניות הריבית האגרסיבית. בבנק הפועלים קבעו השבוע כי האינפלציה נמצאת פה כדי להישאר. "אנו נוטים להעלות את תחזית האינפלציה שתהיה גבוהה מ־2.6% לשנה לאור נתונים טובים בעולם, שמגבירים את הסיכוי ליבוא אינפלציה. שוק העבודה ההדוק בישראל יתבטא בהסכמי שכר שעומדים על הפרק. הפחתות הריבית יידחו לשנת 2024, וריבית של 4% תישאר תקופה ארוכה".
גם אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, שהינו אנליסט מוערך מאוד, קובע כי "הכף נוטה לטובת המשך העלאות הריבית לרמה גבוהה יותר מכפי שהשווקים מתמחרים כיום". במילים אחרות: מדיניות הריבית של בנק ישראל זוכה לקונצנזוס, ורק בוועדת הכספים בטוחים שמדיניות הנגיד מוטעית כי הוא אינו מתחשב מספיק באוכלוסיות המוחלשות.
קשיש לעזאזל
ביום שלישי השבוע פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח מיוחד על הקשיים והחסמים העומדים בפני בני 65 ומעלה. צפיתי בשפע של פרסומות הנוגעות דווקא לגיל השלישי, לא רק בפרסומות לדיור מוגן. לא היה שם בטלוויזיה זכר לממצאי הדין וחשבון. מה שכן ראיתי - פרסומת של דנונה שטראוס בכיכובם של נועה קולר, אורי לייזרוביץ' ואוולין הגואל המפרטת את האיכויות הבריאותיות של המוצר. והייתה גם הפרסומת של תנובה עם היוגורט המשודרג המיועד לאותו קהל יעד ועוד.
זה אינו מקרי. חלק מאוכלוסיית גילי ה־60 ומעלה הינם בעלי אמצעים, ולאחר שדאגו לילדים (ואפילו לנכדים) הגיע הזמן לדאוג לעצמם. ועדיין, אותה אוכלוסייה בדיוק מודרת בכל הנוגע לשירות הציבורי, ואליה הפנה מבקר המדינה את הזרקור. מספר התלונות של בני הגיל השלישי על השירות שהם מקבלים מגופים ציבוריים גדל מ־2019 ועד היום ב־23%. כנציב תלונות הציבור קובע המבקר בצער: "בני הגיל השלישי בקשיים ובאתגרים בגלל מגמת הדיגיטציה של השירות הציבורי. הם סובלים לא פעם מיחס מזלזל ומהתנשאות בשל גילם, ונותני השירות לא מתחשבים מספיק במצבם ובמגבלותיהם".
לפי הדוח, 12% מתושבי המדינה הם בני 65 ומעלה ועד שנת 2040 יגדל מספרם לשני מיליון, שהם 14.2% מאוכלוסייה. שיאן התלונות המפוקפק הוא המוסד לביטוח לאומי, עם 988 תלונות. הביטוח הלאומי תופס את השיא המפוקפק, מכיוון שהאינטראקציה שלו עם ציבור הגמלאים, שנאמד ב־2 מיליון אזרחים, היא הרבה ביותר. אחריו בשיא השלילי ניצב משרד התחבורה עם 825 תלונות, משרד הבריאות עם 564 תלונות, הדואר עם 544 תלונות, עמידר עם 429 תלונות, רשות המסים עם 418 תלונות, ומשטרת ישראל עם 349 תלונות.
הגופים הללו ניצבים בחזית המגעים עם האוכלוסייה הבוגרת, הנזקקת להם יותר מכל שכבת גיל אחרת. הקשישים נלחמים מדי יום בקשיי הסתגלות לשירותים הדיגיטליים של הגופים הציבוריים בגלל היעדר אוריינות. אזרח ותיק התלונן על כך שעיריית ירושלים התנתה את מתן ההחזר הכספי שהיה זכאי לו בהגשת טופס מקוון באתר האינטרנט, אף שמדובר באדם מבוגר בלי מחשב.
רק בעקבות התערבות הנציבות נשלח למתלונן טופס בקשה לקבלת החזר כספי למילוי ידני. אז מדוע עיריית ירושלים לא הגיעה לבד למסקנה שתאפשר לציבור פנייה לא רק באפיק הדיגיטלי, אלא גם באמצעות טופס שכל בן אנוש מסוגל להתמודד איתו?
מתלוננים טענו שמדי שנה הם נאלצו להגיש מחדש לאגף הרישוי בקשות לקבלת תג נכה, אף שלא היה צפוי שינוי לטובה במצבם הרפואי. בעקבות התערבות הנציבות החליט מנהל אגף הרישוי לאשר מתן תג חניה לצמיתות לכל אדם בן יותר מ־75. אחת התלונות המרגיזות במיוחד, שחוזרות על עצמן, נוגעת לדעות קדומות או חוסר רגישות כלפי קבוצת אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. קשישה בת 89 עלתה בליווי המטפלת שלה לאוטובוס של חברת דן בדרום. הן שילמו עבור הקשישה בלבד, כי חשבו שהמטפלת כמלווה לא צריכה לשלם. המפקחת של דן קנסה את הקשישה והתנהגה בחוסר רגישות ובצעקות. למה כל זה צריך להיות? האם לפקידי שירות בבתי חולים, בדואר או בתחבורה הציבורית אין מכרים מבוגרים? האם בדרך זו הם היו מתייחסים גם להורים שלהם?
וסיפור מדהים נוסף. קשיש הלוקה בדמנציה חטף מהמשטרה דוח על חציית כביש באור אדום. בשל מצבו הקוגניטיבי הוא שכח לספר לאשתו על הדוח, והיא גילתה את קיומו של הדוח רק כשקיבלה דרישה לקנסות, אגרות והוצאות בתוספת ריבית פיגורים. האישה ביקשה לבטל את הדוח בטיעון הכי הגיוני שבעלה, לנוכח מצבו, לא היה כשיר לקבל אותו. המשטרה סירבה בטענה שהבקשה הוגשה באיחור. מצער שגופים ציבוריים, שכל תפקידם מתמקד במתן שירות, לא מבינים את החובה האלמנטרית לשרת אזרח באשר הוא, כל שכן מבוגר או מבוגרת המתקשים בקבלת השירות. חבל מאוד שרק לאחר התערבות מבקר המדינה, העוול מתוקן.
דווקא בגופים עסקיים יש יותר מודעות לצורך במתן שירות משופר לאוכלוסייה הבוגרת, בין השאר, בזכות מעורבות רשויות הפיקוח כמו בנק ישראל. הפוליטיקאים אכן מחזרים אחר האוכלוסייה הבוגרת אבל לא מספיק. הנחות בתחבורה ציבורית זה יפה, אך לא מספיק. סרט ב־10 שקלים זה מצוין, אבל מי שחושב שהחיים הם סרט - חי בסרט. יש לחייב את פקידי השירות הציבורי בהשתלמויות תקופתיות, כשבמוקד יעמוד הצורך בשיפור השירות לאזרח הוותיק.
גפן במובן גפני
יו"ר ועדת הכספים חזר בתחילת ינואר לכיסאו בכנסת, והוא ממשיך לנהוג כאילו מדובר במקומו הטבעי. הוא מנהל את סדר היום ביד רמה, וכמו בעבר הוא יודע להעמיד במקומם את אנשי אגף התקציבים באוצר. השבוע הגיע לוועדה להופעת אורח הנגיד אמיר ירון. ח"כ גפני, שהינו יו"ר דגל התורה, הכתיב כתמיד את סדר היום.
היכן עומד נושא הקפאת הריבית על משכנתאות ותשלום הריבית על יתרות זכות?
"אני מקדם הצעת חוק בנושא. בשבוע הבא אקיים דיון בנושא בוועדת הכספים, ובמקביל אביא את אישור ההצעה לוועדת שרים לחקיקה. המציאות הנוכחית היא בלתי נסבלת. המדינה מקבלת הרבה מאוד כסף ממכירת הדירות ולא רק הקבלנים. רשות מקרקעי ישראל השכילו לשחרר קרקעות ולאפשר קניית דירות, אבל זוג צעיר שקנה מוצא את עצמו פתאום נאלץ לשלם עוד מאות שקלים עבור המשכנתה. ככה אי אפשר. זה לא אמור להיות מקובל בחברה מתוקנת".
"אמרתי לנגיד שאם הוא מתנגד לפתרון של הקפאת הריבית אז שיואיל ויביא פתרון אחר. אם הוא לא יביא, אז אני אביא. הנגיד יכול להגיד מה שהוא רוצה. הוא יכול לטעון שהחוק החדש רק יעודד את האינפלציה. הוא המוסמך להגיד את זה, אבל אני כמחוקק צריך לעזור למשפחות לעמוד בנטל ההחזר".
הבעיה היא לא רק בריבית המשכנתאות, אלא במדיניות הריבית הכללית.
"אני כיו"ר ועדת הכספים לא יכול להתערב בעניין. הסמכות בנושא נמצאת - לפי חוק בנק ישראל שאותו אני אישרתי - בידי הוועדה המוניטרית. אם מותר לי בכל זאת להעיר, הייתי אומר שהעלאת הריבית היא דרסטית ומהירה מדי. הנגיד מצדו טוען שככה הוא נלחם באינפלציה וזאת הסמכות שנתנו לו לפי החוק. אבל כאדם מהצד שאין לו סמכויות להתערב, אני יכול להעיר שהתהליך הוא מהיר מדי וחזק מדי. צריך לקחת בחשבון גם את כל המשפחות הנאנקות, המשלמות את מחיר המלחמה באינפלציה".
מה דעתך על מחירי הדיור, שלפי ההערכות הם הולכים לרדת?
"המצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי כי מחירי הדיור בשמיים. לשר האוצר הקודם היה עניין לקנטר את ביבי ולפגוע בחרדים, אבל לא לטפל במחירי הדיור. לליברמן לא היה זמן להתעסק במשבר הזה. עכשיו, ברוך השם, בזכות הממשלה החדשה, אני מקווה שהמחירים יתחילו לרדת. זו הבעיה החברתית הקשה ביותר בישראל".
האשמתם את ליברמן בהעלאת המס על הכלים החד־פעמיים והמס על המשקאות הממותקים, ועכשיו מדברים על כך שסמוטריץ' אינו מתכוון לבטלם.
"בחיים זה לא יקרה. מי שאומר את זה, לא יודע על מה הוא מדבר. כמובן שאני בעד הבריאות וצעדים לחיזוקה, אבל את ליברמן לא עניינה הבריאות, אלא לפגוע בחרדים. אני דורש למחוק את המס המיותר הזה, אבל צריך לטפל בבריאות. מדברים שאולי יורידו את משקאות הזירו והלא ממותקים, אבל ישאירו את המס על כל האחרים, אבל זה על דעת עצמו של מי שאומר את זה".
איך היחסים שלך עם שר האוצר סמוטריץ'?
"היחסים בינינו מצוינים. אני אדבר על הכלים החד־פעמיים והמשקאות הממותקים. נחתם הסכם בנושא וצריך לכבד אותו. השבוע ישבנו יחד וטיפלנו בנושא הטבות המס לעיר עכו".
אני רוצה לחזור איתך לפגישה עם הנגיד שהקשתה עליו לא רק בנושא המשכנתאות, אלא גם הערת לו על הבעת עמדתו בנושא הרפורמה המשפטית. האם אין כאן פגיעה בעצמאותו?
"המציאות בישראל מתחלקת לשניים. אסור שלאחת הרשויות יהיה יותר מדי כוח - וזה מה שהיה עד היום ב־30 השנים האחרונות בבית המשפט העליון. צריך למצוא פתרון. הוויכוח הוא מעיקרו פוליטי. אלה שמפגינים היום, היו גם בהפגנות בבלפור - וזה בסדר".
"האם הנגיד, שהתפקיד שלו כלכלי, צריך להתעלם מהנושאים החברתיים? האם הוא צריך להביע עמדה בוויכוח על הרפורמה ולהזהיר כי הכלכלה תקרוס? האם מותר לו להגיד מה שהוא רוצה? ממש לא. תאמין לי שיש את השפה שמאפשרת לו להגיד את הדברים בדרך אחרת. אני מומחה לשפה העברית, לשפה באוצר ואפילו לשפה הערבית. מה שנאמר עד היום היו מילים מכובסות, אז שלא יעבדו על אף אחד. כל המתנגדים לרפורמה הם בפועל מתנגדים לביבי".
אבל בהפגנות יש גם חובשי כיפות. הם באמת חוששים מקריסת הכלכלה והדמוקרטיה.
"מה זה מעניין אותי שיש בהפגנות חובשי כיפות. הם לא חסינים מביקורת. התקשורת כיום מגויסת לגמרי".
אבל ערוץ 14 מגויס כולו לטובת נתניהו.
"לא יודע לגבי ערוץ 14, ואני חייב להגיד שיש גם כתבים אובייקטיביים. אבל במרבית התקשורת מדברים כאילו העולם הולך ונחרב בגלל הרפורמה. אפשר באמת לחשוב מה יקרה. השופטים לא ייבחרו בעתיד בהליך לא נורמלי בשיטה של חבר מביא חבר. הם לא יגידו לנו מה כן ומה לא. אגלה לך שאהרן ברק נפגש איתי ואמר לי שאתם החרדים עוד תהיו פעם באופוזיציה ואתם צריכים את בית המשפט העליון. עניתי לו שמאז הקמת המדינה לא הייתה אפילו פעם אחת שהעליון פסק לטובתנו".
"נכון שהשופטים אמורים לדעת את החוק ופועלים לפיו, אבל יש גם נושא שיקול הדעת וערכים - ורוב שופטי העליון מחונכים בערכים ומצפון שהם סותרים לקהילה החרדית. זאת הסיבה שאף פעם הם לא פסקו לטובתנו וגם לא יפסקו".
גם הרפורמה המשפטית מהירה מדי והיא נעשית ללא הסכמות עם אלה המייצגים חצי מהעם.
"דרשתי חלקים מהרפורמה המיושמים כעת כבר לפני עשר שנים, אבל אז הליכוד לא נתן לי. אמרתי שבג"ץ מתעלם מדמוקרטיה. אני דרשתי את השינויים מזמן, אבל ביבי לא נתן. כשאתה אומר חצי העם, מה זה חצי עם? אותו חצי גם מתנגד לכך שביבי לא יישב בבלפור. האם מישהו הפגין בעדנו על תת־תקצוב לחינוך החרדי. האם עשו הפגנות? אתה שואל, אז למה החרדים לא הלכו לבג"ץ? כי אנחנו פשוט לא סומכים עליו".
מה דעתך על הרעיונות המשפטיים להוצאת נתניהו לנבצרות?
"מה פתאום! איזה מין שטויות אלה? האם למישהו יש ראש ממשלה יותר טוב? תראה איך הדיבורים בנושא מתחלקים לפי הפוזיציה חצי־חצי: האופוזיציה בעד והקואליציה נגד. תמיד מדברים מהפוזיציה".
האם אתה מצטער בדיעבד על ההתקפות על בנט?
"ממש לא. אני לא קראתי לו להוריד את הכיפה, אבל כן ביקרתי אותו על כך שבנסיעה לפוטין הוא חילל שבת ללא סיבה. הוא פעל נגד החברה הישראלית ואין לי סיבה להצטער על ההתקפות נגדו".