עשרה נרצחים ישראלים בשלושה פיגועים חמורים בירושלים מסמנים היטב את הבטן הרכה ונקודת התורפה הביטחונית המרכזית בגל הטרור הנוכחי במזרח ירושלים. ביהודה ושומרון סוכלו בשבועות האחרונים על ידי מערכת הביטחון עשרות פיגועים שהיו בשלבי תכנון שונים, בפעולת מעצרים מקדימה או במפגש עם המחבל ונטרולו לפני שהצליח לפגוע באזרחים או בחיילים.

סיכול הפיגועים, ועצם העובדה שלא נפגעו לוחמי צה"ל במהלך הפעילות המבצעית במחנות הפליטים, הסיטו את תשומת הלב הציבורית למקומות אחרים, אבל ההסלמה בשטח נמשכת גם כאשר הפיגועים נבלמים בשטח ומסתיימים ללא נפגעים בצד שלנו.

במזרח ירושלים התמונה שונה: פערי מודיעין, היעדר הפרדה בין שני חלקי העיר והתושבים היהודים והפלסטינים בעלי תעודת הזהות הכחולות מקשים על מערכת הביטחון לבלום באפקטיביות את הטרור בעיר. כמות הפיגועים ביהודה ושומרון גבוהה בהרבה גם בגל הטרור האחרון מזו שמקורה במזרח ירושלים, ההבדל הגדול הוא באחוזי הצלחה של אותם פיגועים ובמבחן התוצאה הקשה כפי שהיו בשלושת הפיגועים האחרונים, שמצטרפים לפיגוע המטענים לפני כמעט שלושה חודשים ולפיגוע במחסום שועפט באוקטובר בשנה החולפת, שבו נפלה סמלת נועה לזר ז"ל בעת משמרתה.

שוטרי מחוז ירושלים (רס״ר א׳ ורס״ר נ׳) המשחזרים את רגעי נטרול המחבל בזירת הפיגוע. צילום: דוברות המשטרה

כמו ביהודה שומרון כך גם בירושלים – מאחורי מרבית הפיגועים בשנה האחרונה עומדים מחבלים בודדים. ההסתה ברחוב הפלסטיני, העימות האלים מול ישראל שנמשך כבר כמעט שנה ומספר הרוגים גבוה מאוד בקרב הפלסטינים, יחד עם זמינות בלתי נתפסת לנשק חם, מאיצה עוד יותר את תהליכי ההסלמה.

כאשר אין נשק חם כמו בפיגוע האחרון גם רכב דורס הופך לכלי נשק. עבור מערכת הביטחון התמודדות עם טרור שמקורו במזרח ירושלים היא המורכבת ביותר בשל הקושי לייצר מעגלי אבטחה, ביקורת והפרדה כפי שמתקיימים ביהודה ושומרון, ואינם ישימים לעיר שחוברה לה יחדיו. הקושי הזה גם בא לידי ביטוי גם בפערי המודיעין.

המחבל שביצע את פיגוע הדריסה האחרון, חוסיין קראקע בן ה־31 משכונת עיסאוויה, שוחרר לאחרונה ממוסד פסיכיאטרי. הוא בעל עבר פלילי בשל עבירות נהיגה ואלימות. כמו ברוב המקרים, עד לביצוע הפיגוע הקשה, לא היה לו עבר מוכר של עבירות ביטחוניות על רקע לאומני או השתייכות לארגון טרור, אבל בחודשים האחרונים הוא הרבה להעלות פוסטים ברשתות החברתיות ובהם הביע תמיכה במחבלים שביצעו פיגועים ובקריאה לבצע פיגועים נוספים.

תיעוד נטרול המחבל בפיגוע הדריסה בשכונת רמות בירושלים. צילום: דוברות המשטרה

אתגר מורכב מאוד למערכת הביטחון הוא להעלות מודיעינית על כוונותיו של מחבל בודד לפני שהוא יוצא לבצע פיגוע, במיוחד עם כלי הנשק הקטלני שבו הוא עושה שימוש ברכבו האישי, ולא מבצע פעולות נוספות כמו רכישת נשק - שאולי היו מספקות עקבות מודיעיניות. ועדיין, הפרופיל של האיש ועברו הפלילי לצד הפוסטים החריגים והאלימים מחייבים את מערכת הביטחון ללמוד ולהפיק לקחים במהרה על מנת לנסות ולעצור את המחבל הבא שכבר בדרכו לבצע את הפיגוע הבא.

הממשלה הנוכחית לומדת היטב על בשרה שאין פתרונות קסם במלחמה בטרור ועל הדילמה המרוכבת כיצד להפעיל את הכוח מבלי להוביל להסלמה נוספת.

השבועות האחרונים עמדו למעשה תחת מדיניות פרגמטית ומתונה מאוד של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט, שאינה שונה במהותה מדרך הפעולה של הממשלה הקודמת. אבל ככל שהפיגועים נמשכים מתגבר גם הלחץ הפוליטי, כחרב פיפיות מי שהבטיח ביטחון כנוסחת פלא ותקף באגרסיביות את ממשלת ישראל כאחראית ישירה לגל הטרור ולנרצחים ישראלים, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מוצא את עצמו ללא תשובות וכמי שנושא באחריות למזרח ירושלים.

לאחר הפיגוע הוא הצליח לשבור אפילו את שיאי הסיסמאות של עצמו מהפיגועים הקודמים. כאשר הכריז על כך שבכוונתו לקיים אישורי תוכניות למבצע חומת מגן 2 במזרח ירושלים.

בן גביר בישיבת סיעתו: "הפיגועים בירושלים היו במשמרת שלי, לא מתכוון להסיר אחריות"

שלא בסמכותו, ללא דיון בקבינט החלטת ממשלה, אישורי תוכניות אצל ראש הממשלה או תיאום עם שר הביטחון - נראה שבן גביר כשר בממשלת ישראל ממשיך לפעול כמי שנמצא במופע יחיד של פולטיקאי מבולבל וחסר אחריות שלא מבין או לא רוצה להבין את תוקף האחריות שיש לשר בממשלה לפעול תחת תיאום ומדיניות ברורה של ראש הממשלה.