סכנה של ממש היא האינפלציה שמרימה ראש בעולם ובישראל, למעט בסין הסובלת ממשבר אדיר בענף הבנייה. ההרגשה שהייתה בקרב מספר בנקים מרכזיים כי העלאות הריבית יהיו מספיקות בכדי לדכא האינפלציה, התבדו. עתה צפויות עוד העלאות ריבית רבות בעולם ובישראל במשך השנה, לפחות עד הרבע השלישי של 2023.
אחת הבעיות של ישראל בתחום האינפלציוני היא הצלחתו של המשק הישראלי שממשיך לצמוח היטב, מעבר לתחזיות, כמעט מנותק מהנעשה במשקים אחרים. בשנת 2022 צמח המשק הישראלי בשיעור אדיר של 6.5%, עם צמיחה לנפש של 4.4%, לעומת צמיחה לנפש של 2.6% בלבד במדינות ה־OECD. אפילו ברבע האחרון של 2022 הצמיחה הייתה מעבר לציפיות, ושיקפה עלייה בשיעור שנתי של 5.8%, לעומת צפי של 2.5%.
גם שוק העבודה הדוק, דבר שמביא מטבע הדברים לאינפלציה דרך העלאות שכר. האבטלה מסתכמת סביב 4% והיקף המשרות הפנויות היה עדיין בינואר ברמה גבוהה על ציר הזמן של שנים ארוכות, מעל 142 אלף, לא רחוק מהשיא לפני שנה. לכך נוסיף את העלאות השכר שהיו בשנה האחרונה (ויגברו בשיעור חד במשך השנה, לאחר אישור התקציב שיביא להעלאות שכר בסקטור הציבורי), והנה לפניכם לחצים אינפלציוניים.
מייבאים אינפלציה
קצב הגידול של ההשקעות, שהוא מרכיב שני ועיקרי ליכולת המשק לצמוח מבלי להידרש לעליות מחירים, הולך ופוחת. למעט דיור, ההשקעות מתמתנות: הן עלו ברבע האחרון של 2022 בשיעור שנתי של 3.5%, לאחר עלייה של 15% ברבע השלישי של 2022 ושל 13.5% ברבע השני של 2022.
למעשה, המשק הישראלי נמצא בקצה היכולת שלו לפעול ללא התחממות יתר בפעילות, מצב שעלול לגרור אותנו להאצה באינפלציה. באין מקורות כוח אדם והון בכדי לעמוד בקצב הצמיחה, התוצאה המיידית, כך לפי המודלים הכלכליים, היא אינפלציה. אפילו בנק ישראל אומר בפירוש בדוח האחרון על היציבות הפיננסית כי המשק הישראלי קרוב לפוטנציאל הצמיחה שלו.
גם ברבע האחרון של 2022 הצריכה הפרטית לנפש, היא רמת החיים, עלתה בשיעור שנתי חד של 8.1%, לאחר ירידה בשיעור שנתי של 3.4% ברבע השלישי של 2022. כלומר, הציבור התעלם לפי שעה מעליית הריבית שבנק ישראל הנהיג מאז מרץ 2022 וממשיך בשלו: לצרוך, לקנות ולרכוש. התוצאה לא איחרה לבוא עם העלייה החדה בשיעור האינפלציה בחודש ינואר בשיעור של 0.3%.
למה? נתוני המדד מגלים כי בעוד שאשתקד האינפלציה הייתה בעיקרה מיובאת מחו"ל דרך מנגנוני עלויות שינוע ימי, עלייה במחירי חומרי הגלם וכן מחירי הסחורות החקלאיות, בייחוד לאחר הפלישה של רוסיה לאוקראינה שגרמה לזינוק במחירי האנרגיה, הרי שבינואר השנה החלו להעלות מחירים בעלי אופי מקומי, שהקשר שלהם לנעשה בעולם, נמוך יחסית, לעתים קלוש.
העלאות עד 3% היו אצל יצרנים ונותני שירותים שהחליטו לעלות על עגלת ההתייקרויות ולהעלות מחירים. עליות חריגות היו במחירי עריכת חוזים, תיווך, שירותים משפטיים, שיפוץ דירות, שירות תיקונים למוצרי חשמל, שירות רפואי פרטי, ריפוי שיניים, ביטוח רפואי, עלות חינוך והכשרה מקצועית, הצגות, קונצרטים, צורכי דת, שירותי אינטרנט וטלפוניה, תספורות ומכוני יופי.
העלאות מחירים אלה מכבידות על משקי הבית, בנוסף להכבדות של עליית מחירים מיובאים בגין הנעשה בחו"ל, כגון: תעריפי חשמל, טיסות לחו"ל, או מחירי מזון מיובאים על ידי קרטל לא מוכרז. יש אינפלציה ויש העלאות ריבית גם מעבר למה שחשבתם.
המשק הישראלי קטן ומטבע הדברים חשוף לזעזועים מחו"ל. גם משקים גדולים חשופים לזעזועים עולמיים, בשיעור מופחת (בדרך כלל, למעט הודו). האינפלציה בעולם אינה מרפה, מדדי המחירים לצרכן וליצרן בארה"ב הפתיעו לרעה.
הפד ממשיך וימשיך להעלות את הריבית בכדי לדכא האינפלציה בארה"ב, אינפלציה חודשית של 0.5% בינואר ו־6.5% בשנה האחרונה, וגם מדדי מחירים אחרים ממשיכים לעלות כגון המדד ללא מזון וללא אנרגיה, שעלה בשנה האחרונה ב־5.6%.
העלאות הריבית הצפיות של הפד, על רקע נתונים כלכליים חזקים של המשק האמריקאי, למרות העלאות הריבית עד כה, הביאו כבר להטיה מחודשת לכיוון הדולר, והביקוש לנכסים דולריים גובר.
עתה הצפי הוא לעוד שתיים לפחות ואולי אף שלוש העלאות ריבית עוד השנה בארה"ב. התחזקות הדולר כתוצאה מכך מדאיגה את מרבית העולם. בקרב המדינות החלשות שלוו כסף והון במחירים זולים במשך שנים ארוכות לא תהיה אפשרות להחזיר את החובות שנטלו במונחי דולר. יידרש סיוע בינלאומי של גופים בינלאומיים להציל אותן מצבת ההלוואות, כפי שמושיטים יד עכשיו לסרי לנקה שקרסה.
גם המדינות החזקות ירגישו את נחת זרועו של הדולר האמריקאי, אף על פי שאף הן מעלות ריבית, אך לא מספיק בכדי לדכא את האינפלציה אצלן, ולא מספיק בכדי להתחרות ברמת הריבית שמאיצה את הדהרה לדולר.
עלייה בערכו של הדולר, שאליו צמודות מרבית הסחורות, ההובלה והשינוע הימי, כולל סחורות חקלאיות (גם בגין תשלומים של חוזים שנחתמו בעבר בין ספקים וקניינים), תגרום לעלייה בשיעור האינפלציה המיובאת דרך מנגנון שער החליפין, מה שיכריח את מרבית המדינות להעלות את הריבית מעבר למה שחשבו עד לשבועות האחרונים, בכדי שהאינפלציה לא תמשיך להתפרע, בטרם דוכאה.
אירופה הקלאסית
האינפלציה השנתית בבריטניה היא 10.1%, פי חמישה מיעד האינפלציה של בנק אוף אינגלנד. האינפלציה בגוש היורו עומדת על 8.5%. הבנק המרכזי של אירופה שהתמהמה בהעלאות הריבית, מפני שבראשו עומדת פוליטרוקית לא מוכרזת, כריסטין לאגארד, ממש התעלם מהאינפלציה עד לאחרונה. עתה הוא הודיע כי יהיה אגרסיבי בהעלאות ריבית של 0.5% בכל פעם.
מדינות חלשות באיחוד האירופי, המזרחיות ביבשת, שרובן היו קודם נפילת האימפריה הסובייטית כחלק מברית ורשה וקיוו לחיים טובים יותר תחת חסות מערב אירופה (וההצטרפות לאיחוד האירופי), סובלות מאינפלציה דוהרת: קרואטיה, מקרעי יוגוסלביה הניטרלית, עם 13.1%, ברומניה כ־15%, בולגריה - 16.4%, פולין - 17.2%, אסטוניה - 18.6%, ליטא - 20%, לטביה - 21.5% והונגריה עם 25.7%.
גם המדינות המערב אירופאיות תועות בנפתולי האינפלציה: האינפלציה בהולנד - 7.6%, בדנמרק - 7.7%, באירלנד - 7.8%, בבלגיה - 8.1%, בפורטוגל - 8.4%, בגרמניה - 8.7%, בפינלנד - 9.1%, בסלובניה, אף היא מקרעי יוגוסלביה, עם 10%, באיטליה - 10.1% ובאוסטריה - 11.1%. ברור לכל מי שעיניים בראשו כי המשק האירופי אינו יכול לתפקד בשיעורי אינפלציה כה גבוהים. אולי תהיה צמיחה קלה בגוש, אבל לא מספיק בכדי לסחור היטב.
האיחוד האירופי מהווה שליש מסך סחר החוץ של ישראל. אין פלא כי הסחר של ישראל מול כל העולם נפגע בשל התכווצות קצב עליית הפעילות במשקים, שכולל לא רק את אירופה, אלא גם את דרום מזרח אסיה וסין. התפנית התבטאה ברבע האחרון של 2022, עם נפילה ביצוא של סחורות ושירותים מישראל בקצב שנתי של 10.4%, זאת לאחר עלייה של 1% ברבע השלישי של 2022 ועלייה של 13.3% ברבע השני של 2022.
הנפילה ביצוא מביאה מטבע הדברים גם לירידה ביבוא, הרי חלק מהיבוא נועד לשימוש הפירמות מוטות היצוא. היבוא ירד ברבע האחרון של 2022 בשיעור שנתי של 7.1%, לאחר עלייה של 2% ברבע השלישי של 2022 ועלייה של 6.2% ברבע השני של 2022, גם פה ישנה התכנסות כלפי מטה. העולם עובר עתה תהליך של דה־גלובליזציה שבו פתחה ארה"ב המבקשת לעצור או להאט את התפשטותה של סין.
תוצרת אמריקה
ארה"ב מחזירה תעשיות רבות לתחומה באמצעות סבסוד כבד נוגד אמנות בינלאומיות, לאחר שיצאו לנכר במשך עשרות שנים, בעיקר לסין. בעקבותיה הולכות מדינות רבות, חלקן נדרשו לעשות זאת על ידי ארה"ב, כגון יפן ודרום קוריאה שנדרשות לחנוק את תעשיית שבבי הזיכרונות של סין.
מפה המשק העולמי עלול להתגלגל למהלך של פרוטקציוניזם (הגנה על התוצרת המקומית), אולי לא ברמה המחרידה ערב מלחמת העולם השנייה, אבל בהחלט כזה שיפחית משמעותית את הסחר העולמי שישראל כל כך תלויה בו.
פרוטקציוניזם, כאמור, הוא תהליך של הגנת תוצרת מקומית, גם במחיר סבסוד של תוצרת מקומית או הגנות מכס או הגנות לא מכסיות. כל מדינה עושה למען המשק שלה, ובכך פוגעת ביתרון של הגלובליזציה שכל מדינה מייצרת בתחום שבו התמחתה במחירים תחרותיים, מה שמעלה את רווחת כלל העולם, כפי שהיה בעשורים האחרונים.
ישראל, שכבר סובלת מסמנים של הרמת ראש מחודשת של האינפלציה, תמצא את עצמה עכשיו עם אינפלציה עולה השזורה, כפי שמנינו בפתח הדברים, מההתפתחות של המשק הישראלי שעדיין חזק מאוד, הסכמי שכר מאיימים ואינפלציה מיובאת דרך מנגנון התמסורת של הדולר האמריקאי. בנוסף לכך, גם מחירי היבוא בעלייה, בשל האינפלציה בארצות נכר.
שימו לב למקור האינפלציה בשנת 2022 בישראל, מחירי היבוא של סחורות ושירותים עלו במשך שנת 2022 בשיעור של 11.9%!, כך על פי הלמ"ס. העלייה במחירי ההון גורמת ותגרום לאינפלציה בשכר הדירה, שכבר מתעצם ושיתאים את עצמו למחיר ההון החדש, בעוד מחירי הדיור קפואים או יורדים. למרבה הפלא אין בכך סתירה.
משרד האוצר ומשרדי הממשלה האחרים, יחד עם הבנק המרכזי, יצטרכו להתמודד השנה עם מספר בעיות שנערמו, זו על גב זו ועלולות להביא לשינוי חד במגמת הצמיחה וחוזקו של המשק. עלייה בשיעור האינפלציה תעלה את הריבית ללווים בסקטור העסקי, בעיקר לענף הבינוי שנחלש משמעותית, ממש קרוב לעצירה. גם קווי האשראי יופחתו בשל הצורך של הבנקים לשמור על יציבותם הפיננסית לטווח בינוני וארוך.
גם משקי הבית שממעטים ליטול משכנתה בימים אלה בשל ריבית גבוהה ומחירי בתים מוגזמים לכוח הקנייה שלהם, ימשיכו לשבת על הגדר ולא ירכשו בתים, לפחות עד שיירדו המחירים די בכדי לפצות על הריבית הגבוהה לנטילת משכנתה. משקי הבית יפחיתו גם נטילה של אשראי לצריכה שוטפת או רכישות מוצרים בני קיימא, כך יידחו למשל רכישות של כלי רכב.
חברות עסקיות יתחילו לחשוב פעמיים לפני שהן מגייסות כוח אדם. כבר בחודש ינואר הביקוש לטכנאי רשתות ומערכות מחשבים ירד ב־8% ביחס לרבע האחרון של 2022, הביקוש למפתחי תוכנה ירד ב־4%, הביקוש למהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות ירד ב־6%, הביקוש להנדסאים וטכנאים ירד ב־1%. מה שמפליא הוא שהביקוש האדיר שהיה עד לא מכבר לנהגי משאיות ואוטובוסים אף הוא ירד ב־4%, אולי באמת נוסעים פחות לנמלים ליצוא סחורות.
עוד עלול להיפגע המשק מאי־ודאות גיאו־פוליטית, הכוונה בעיקר לאיראן והתעצמות המלחמה באוקראינה, וגם להחמרה במצב הביטחון כאן בישראל. יש גם אי־ודאות באשר ליציבות הממשלה - אם בכלל תוכל לשרוד ולהעביר חוקים, כמו חוק התקציב, ומעל לכל, גם אי־ודאות כאוטית לעומק הקרע בחברה היהודית בכל הקשור לרפורמה או המהפך במערכת המשפט בישראל.
ישראל היא המדינה החזקה ביותר בעולם היום מבחינה כלכלית, אך למרות זאת עלולה ללכת בדרך קשה ומלאה חתחתים בשנה הקרובה. לשם כך דרושה הנהגה. בפועל אנו חווים פילוג, שסע, שנאת האחר, אלימות מילולית שתגלוש לאלימות פיזית.
זה יפגע בכולם, בעיקר בחלשים שיאבדו את מקור פרנסתם והכנסתם בתוך הדימום האינפלציוני. בנק ישראל יעלה את הריבית מעבר למה שהוא חושב בעצמו בכדי למנוע את האינפלציה, והיא אכן תהיה נמוכה משמעותית בעוד שנה לעומת היום (5.4%), אבל המכאוב למוחלשים יהיה קשה מאוד.