"הארכיאולוג החובב", כפי שכינה עצמו פרופ' אריה אלדד, העמיד במקום את הארכיאולוגיה הישראלית ובכיריה על הדיון האתי והמקצועי שניהלו בכתבה שפורסמה ב"הארץ" בנושא מדיניות החפירה המתירנית שלה. במאמר שכתב ב־25 במאי בעיתון זה "אל תפסיקו לחפור!", טען למעשה אלדד שהחוקרים חרגו מתפקידם כשביקשו לחפור פחות, מאחר שלארכיאולוגיה הישראלית תפקיד חשוב בסכסוך הישראלי־פלסטיני.

הפסקת החפירות הארכיאולוגיות בארץ ישראל משחקת לידי אויבנו | אריה אלדד

עיקר הטענה של החוקרים הייתה שעתיקות הן "משאב" מתכלה, וגם במדינה עשירה בארכיאולוגיה כמו שלנו מספר האתרים הוא מוגבל וסופי, ולכן לטענת רבים מהחוקרים אין טעם לחפור אתרים שלאחר חשיפתם נהרסים.

כאיש רוח ומדען, אלדד יודע ודאי שהטלת ספק ומחשבה ביקורתית הן נשמת אפו של המדע, אבל מבחינתו לארכיאולוגיה הישראלית אסור לבחון עצמה או לשאול שאלות, ועליה לדבוק בתפקידה, לשרת את הפרויקט הלאומי היהודי. איך הוא כתב במאמרו? "בארץ ישראל הכל פוליטי, אפילו הביוב".

הטור של פרופ' אריה אלדד  (צילום: מעריב)
הטור של פרופ' אריה אלדד (צילום: מעריב)

האמירה שמצליחה להוציא את אלדד משלוותו היא שהארכיאולוגיה היא קולוניאליסטית. הרי לשיטתו, עם אינו יכול להיות קולוניאליסט בארצו. אנחנו מסתכנים בלהכעיס שוב את אלדד ולהזכיר לו את האמת הפשוטה, והיא שאבותיה המייסדים של הארכיאולוגיה היו בשר מבשרו של הקולוניאליזם. הם ראו בתנ"ך ובתרבות הקלאסית של יוון ורומא את מקורותיו הקדמוניים של התרבות המערבית שממנה הם באו, ולכן גם נטו אליה. בארץ הם חפרו וחיפשו אתרים "מקראיים" והטיה זו נוכחת בארכיאולוגיה עד ימינו, ובטח שבזו הישראלית.

בעוד הארכיאולוגים מבקשים חפירה מבוקרת, אלדד דורש לחפור הכל "לפני השודדים". הנחת היסוד שעומדת מאחורי הדרישה היא שבמרחב של ישראל־פלסטין יש מאבק פוליטי שבמסגרתו ה"ערבים" הורסים עתיקות וה"יהודים" גואלים את עברם. מי שמעוניין להילחם בתופעת השוד, כדאי שיתחיל בשינוי החוק הישראלי שמתיר סחר בעתיקות. כן, בתוך המרחב הערבי שסביבנו, ישראל היא היחידה שמתירה סחר בעתיקות, ולכן גם הפכה למרכז הלבנה לשודדים מכל רחבי המזרח התיכון.

ולסיום, ברוח הימים הללו, צריך להדגיש שדמוקרטיה ושוויון בפני החוק הם תנאים הכרחיים לקיומם של ארכיאולוגיה ומדע. כאשר התשתית אינה דמוקרטית, וכאשר לא כולם שווים בפני החוק, הפעילות הארכיאולוגית מאבדת את האחיזה בעקרונות האוניברסליים ונשענת על מערכות ערכים תלויות זמן ומקום. היא מצטמצמת לכלי פוליטי בלבד, אבל זה הרי בסופו של דבר מה שאלדד מבקש.

הכותב הוא ארכיאולוג ומנכ"ל ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה"