במלאת 100 שנים להולדתו של מורי ורבי שמעון פרס, ולנוכח המתחולל במדינה, אני נשאל לא פעם שאלה בנאלית: “מה לדעתך שמעון היה עושה היום לו היה נשיא המדינה?”. השאלה אולי פשטנית אבל התשובה די מורכבת, ואני מניח שלכל אחת ואחד שהכירו אותו הייתה תשובה קצת שונה.
על רקע התרגיל השחוק של דרעי: צבא העם ממשיך להתפרק
הגיע הזמן שממשלת ישראל תעסוק בתפקיד העיקרי שלה - ביטחון אישי | יורם דורי
ב־26 שנותיי לצד פרס למדתי רבות על ערכי היסוד שבהם האמין ומהם נגזרו החלטותיו ופעילותו: כתלמידו המובהק של דוד בן־גוריון הערך העליון של פרס היה דאגה לביטחון המדינה ולהמשך קיומה, ועל כן המשבר הנוכחי היה מדיר שינה מעיניו. פרס היה, לדעתי, עושה ככל שביכולתו כדי שלא נידרדר למחוזות שבהם אנו נמצאים כיום.
פרס כנשיא היה שב ומזכיר את מהות הדמוקרטיה לאזרחי ישראל. דמוקרטיה אצל פרס הייתה תהליך חינוכי: לא רק אירוע חד־פעמי של בחירות שבמסגרתו יש לרוב זכות לקבל החלטות, אלא גם תהליך שבו חובת הרוב היא לכבד את המיעוט. אילו מאמציו המוקדמים לא היו נושאים פרי, היה מזמין ללשכתו לחדר סגור, בלי תקשורת, את ראש הממשלה יחד עם ראשי האופוזיציה, מתיש אותם במאמצי שכנוע להגיע להסכמות, ומציג בפניהם פתרון מחוץ לקופסה שקשה היה לסרב לו.
הייתי בעבר לצדו במקרים דומים, גם עם נתניהו, שבהם “חפר” לצדדים הנִצים עד שבדרך כלל השיג את הסכמתם לאותו פתרון לא שגרתי שהציג. כך הביא לסיום שביתת הרופאים, מנע עימות גדול בחברה הישראלית בגלל המחלוקת הקשה בין עמיר פרץ לנתניהו בפרשת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, וכך גם פעל להרגעת הרוחות במחאה החברתית ועוד. “יורם, לכל פתרון מוכר יש התנגדות מוכרת וידועה מראש. לפתרון הלא ידוע אין בארסנל התנגדות מנומקת והוא מחייב לחשוב. כשחושבים מבינים את גודל השעה ומתגמשים ומסכימים”, נהג לומר לי כשתהיתי על כוונותיו.
ובהקשר אחר לאקטואליה של ימינו: בהיותו ביטחוניסט במהותו היה מודאג מהפגיעה במוכנות צה”ל למלחמה כתוצאה מההודעות להפסיק את ההתנדבות לשרת במילואים. גם במקרה זה היה מזמן כנראה את אנשי “אחים לנשק” ולוחמי 1973, אחרי שהיה מקבל עדכונים וסקירת מצב מכל ראשי גופי הביטחון. לאחר העדכון היה מנסה לדבר על לבם ומציג בפניהם את האיומים והסכנות שבפניהם ניצבת ישראל ומבקש מהם לשרת כרגיל. פרס גם היה חוזר על דברי דוד בן־גוריון כי את לוחמי צה”ל יש לאהוב. ברור שבשיחה כזו היה יוצא גם נגד דברי הבלע של שרים וחברי כנסת נגד לוחמים.
אין לי ספק שאילו פרס היה נשיא בימים אלו, היינו במציאות אחרת. פרס הוכיח בכל תפקידיו כי טובת המדינה והמשך קיומה עומדים לנגד עיניו ועל פי מתווה זה היה פועל גם במשבר הנוכחי. מתווה הנשיא פרס היה כולל שלושה מרכיבים: הידברות, הסכמה ושמירה על הביטחון.
הכותב מוציא לאור בימים אלו את ספרו “הלוחש לאוזנו״ – סודות יועצו של פרס מ־26 השנים לצדו