קבוצת תלמידות ותלמידים מהגימנסיה העברית הרצליה ארגנה אירוע בתחומי בית הספר, בו הם הצהירו כי בכוונתם לסרב להתגייס לצבא הגנה לישראל. מיד, בתוך זמן קצר, מספר פוליטיקאים תקפו אותם בהאשמת סרבנות. אבל הם כלל אינם הסרבנים. הם דווקא אלה ששואפים להילחם נגד תופעת הסרבנות.

קול העם: האם בג"ץ צריך לפסול את ביטול עילת הסבירות? | משאל רחוב מיוחד
לאחר הסערה שעוררה: שקמה ברסלר מגיבה לביקורות

הם מעבירים מסר לכל רשויות המדינה ולכל המפלגות הפוליטיות שאם המערכת הפוליטית תמשיך לטפח את תופעת הסרבנות של מגזר שלם, המגזר החרדי, שהוא כבר 20% מכלל האוכלוסייה, הם לא יהיו מוכנים יותר לשרת בצבא הגנה לישראל. לא מחמת שהם סרבנים אלא מחמת שהם לוחמים נגד תופעת הסרבנות. 

הבה נראה עד כמה זה פתטי ומגוחך. המגזר החרדי מסרב להתגייס לצה"ל והמערכת הפוליטית כולה וכיום הקואליציה, מעניקות גיבוי לסרבנותו. אז את מי אנו תוקפים? את אלה שרוצים להיאבק נגד תופעת הסרבנות האמיתית המפלגת את החברה בישראל, והממשיכה לטפח את אחת מהאפליות החמורות ביותר: פטור משירות לאומי, תוך הפרת עקרון השוויון מטעמי שייכות דתית או מטעמי תירוץ מלאכותי, שנוצר בישראל בשם לימוד התורה.

במקום לתקוף צעירים אלה על מאבקם בסרבנות, כדאי שהמערכת הפוליטית כולה תפנים את המסר. הערכים בחברה הישראלית השתנו. תפיסות היסוד משתנות. החילונים כבר לא כל כך מוכנים להיות חוטבי העצים ושואבי המים של הציבור החרדי. הם רוצים שוויון, שזהו הערך היסודי, הבסיסי החשוב ביותר. ובטח שוויון במתן שירות ושנות חיים כדי להבטיח את ביטחון המדינה.

כדאי מאוד שהמערכת הפוליטית כולה תתחיל להבין שביטוי זה של מה שנראה כסרבנות של תלמידות ותלמידי התיכון הוא לא בבחינת אירוע חולף. זהו תחילתו של מאבק נגד העוול הגדול ביותר שחברה יכולה לעשות לעצמה. 

אין לתלמידות ולתלמידים אלה נשק אחר. הם לא מצויים בתוך המערכת הפוליטית. הם משתמשים בנשק היחיד שיש להם כדי להעביר מסר חשוב, מסר בעל אופי הצהרתי. הם אינם שונים מטייסי קרב האומרים כי יפסיקו להתנדב. לא על שום שביטחון המדינה אינו חשוב להם, אלא על שום שזהו הנשק היחיד שיש בידם כדי להתנגד לשינוי משטרי אותו מנסה להוביל הקואליציה.

אני מקשיב לראיון שקוים עם שר החינוך, ח"כ יואב קיש. כמו אהוד ברק, קודם שהתמנה לשר ובשלבי פעילותו הראשונים במערכת הפוליטית, הוא נתן ביטוי לעמדתו שצריך לגייס את בני הישיבות. עכשיו, בראיון טלוויזיוני רגוע הוא אומר שאי אפשר לגייס בכוח את בני הישיבות. לא כל כך הבנתי.

מה פירוש אי אפשר לגייס בכוח? האם צה"ל בנוי על מתנדבות ומתנדבים? ואנו רוצים לגייס בכוח דווקא גברים מהמגזר החרדי? הלוא הגיוס לצה"ל הוא גיוס חובה, מי שלא נענה לתביעות החוק ואינו מתייצב לגיוס, נענש קשות. הגיוס לצה"ל הוא גיוס חובה, או בלשון שר החינוך גיוס בכוח. אבל, הגיוס בכוח פועל כלפי הציבור החילוני והציבור הדתי שאינו חובש את ספסלי הישיבות, אבל אסור להפעילו כלפי הציבור החרדי החובש את ספסלי הישיבות. 

חובה המוטלת על פי החוק חייבת להיות מוטלת ברמה שווה על כל האוכלוסייה. וזוהי חובה שבצדה יש גם כפייה ועונשים. המדינה תובעת מהפרט להקדיש משנות חייו ואפילו לסכן את חייו, אבל אנו נחפש את ההצדקה לאפליה בכך שנצהיר כי את הציבור החרדי ורק אותו, אי אפשר לגייס בכוח. 

כך מתחמקת המערכת הפוליטית מלעשות את המוטל עליה ומעדיפה למכור את עתיד המדינה למען כוח שלטוני עכשיו. כך זה היה עשרות שנים. לא ימין או שמאל. כל המערכת הפוליטית נשאבה אל עוולת ענק זו. כשאני מתבונן בטלוויזיה ביו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, מקשיב בתשומת לב מופלאה לדבריו של רב, כתלמיד צייתן לעילא ולעילא, וכמי ששותה ישירות מהמעיין, אני שואל את עצמי למה הוא עושה זאת. האם הוא רוצה לשדר לציבור החרדי שאף הוא מוכן להיות שותף בעתיד לפשרות כאלה ואחרות?

אם המערכת הפוליטית כולה תמשיך בדרך הפשרה בכל הנוגע לגיוס בני הישיבות היא חורצת את גורל המדינה. החרדים חייבים לשאת בעול שירות הביטחון כמו כל אזרח אחר במדינה. הכרסום באמון הציבור כלפי מוסדות השלטון יימשך ואחריו גם יגיע השבר הגדול.