שנת הלימודים נפתחה כסדרה, אירוע חריג אצלנו. התלמידים ישובים במקומותיהם והכל מוכן לעוד עשרה חודשי למידה. אלא שכשצוללים לנעשה במערכת החינוך, מגלים תמונה מטרידה שניבטת אלינו דרך איכות החינוך של ילדינו.
מועצת התלמידים הארצית התריעה: נקיים שביתת אזהרה בשלישי הקרוב
לקראת מציאת פתרון למשבר? קיש נועד עם יו"ר ארגון המורים
מערכת החינוך של ישראל לא מייצרת חינוך, אלא משמשת כצינור להעברת ידע. במשך שנים שרי החינוך לא השכילו לגבש מתווה חינוכי אפקטיבי, אלא טיפלו בתוכניות לימודים שהתחלפו כמו גרביים. מתווים שכבר הושגו לגביהם הסכמות לא מיושמים משום שהמשרד עסוק בכיבוי שריפות והימלטות מתחתית הדירוג במבחנים הבינלאומיים.
ההנחיות הרשמיות שמועברות למנהלים הן “להספיק את החומר”. אלא שבשינון המסיבי של החומר מתפספס, ולא במקרה, שיח ערכי עם התלמידים, שהרי שגרת היום־יום איננה שיעור פרטי אלא מתאפיינת בדינמיקה קבוצתית ויש ליצוק לתוכה ערכים חברתיים.
האנדרלמוסיה של החודשים האחרונים מוכיחה את הצורך בחינוך ליברלי. למשל, באמצעות דיון על תוכנה של מגילת העצמאות, עיסוק בשאלות כגון "מהי דמוקרטיה" ומהם גבולות חופש הביטוי, ואף נגיעה בסוגיות כמו דת ומדינה וזכותנו על הארץ. בית הספר אינו יכול להסתכם רק בגדר שסובבת אותו אלא חייב לתמוך ולהשלים את החינוך בבית. אדרבה, טוב שהתלמידים יבטאו מגוון דעות, יקשיבו זה לזה ואף יתווכחו ביניהם. כך הם נחשפים באופן הוליסטי למערכת מורכבת יותר: בית־קהילה־בית ספר, כשכולם יחד מהווים מארג של חינוך ומפתחים אצלם חוסן אישי.
מצבה העגום של המערכת לא נובע רק מדלות החינוך לערכים חברתיים, אלא גם מהיעדר יסודות חיוניים ללמידה נכונה, כגון עידוד לסקרנות, חינוך לדרך ולא רק לתוצאה, יכולת לשאול שאלות, להבחין בין עיקר לתפל, להטיל ספק ועוד. השאיפה להספיק בכל מחיר את החומר לא מוכיחה את עצמה. המורים עוברים במהירות על החומר כדי לסמן “וי”, אך האם התלמידים באמת למדו אותו?
נהוג לראות במערכת החינוך של פינלנד דוגמה למצוינות שיש לשאוף אליה, אלא שהפינים שמים דגש על חשיבה ולמידה עצמאית, כלומר על המוח, בעוד שבישראל הדגש הוא על מערכת העיכול - מאכילים את התלמידים בכפית, הם בולעים, מקיאים חלק בבחינה או שאינם מעכלים את העיקר.
הניסיון להתקרב אל מדינות המובילות במבחני הידע של ה־OECD נידון לכישלון וטוב יעשו קברניטי המערכת אם ישכילו להיעדר מהם לכמה שנים. בינתיים רצוי להפנות את הזרקור לביסוס מרכיבים שתומכים בלמידה כדי לייצב את המערכת ולגדל דור של תלמידים חושבים יותר, ערכיים יותר ופחות כניצבים על פס הייצור במפעל לשינון ידע.
הכותב הוא דקן הפקולטה למדעים באקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב