לא, לא שכחנו. גם בעיצומו של ניסיון ההפיכה המשטרית של הימין הביביסטי המאיים על הדמוקרטיה הישראלית, על אנשי הימין הלאומי־ליברלי לא לזנוח גם את המאבק נגד הרעיונות המסוכנים של “מדינת כל אזרחיה” המאיימים על אופייה של ישראל כמדינת הלאום היהודי.
37% שוקלים לרדת מהארץ, והאם יהודי ארה"ב חרדים מהמתרחש בישראל?
לכן דווקא בימים אלה חשוב לבקר את השמאל הרדיקלי הדוגל במדינת כל אזרחיה. להבדיל מהשמאל הציוני המכיר בחשיבות היותה של ישראל מדינת הלאום היהודי המגינה גם על חירויות הפרט של כלל המיעוטים, השמאל האנטי־ציוני מוכן לוותר בקלות על הגדרה עצמית ללאום היהודי. הדברים שכתב אלוף בן, עורך עיתון בישראל, כי הגיע הזמן למחוק את המילה יהודית מהגדרתה של המדינה, כמו גם טענתו כי המילה "יהודית" במגילת העצמאות היא לא פחות ממוקש ומלכודת, מצערים ומגלמים שנאה וביטול עצמיים, ומתעלמים מן העובדה שמרבית מדינות העולם דווקא כן מתבססות על לאום והגדרה עצמית. מלבד אלה המוגדרות בפירוש מדינות לאום, גם אלה המבוססות על לאומיות מדינתית המצהירה לכאורה על מדינת כל אזרחיה, כמו צרפת וגרמניה, הן מדינות שבהן הלאום הדומיננטי הוא המנהל את המדינה בפועל.
גם בימים הקשים והמטורפים האלה, שבהם הבלתי ייאמן מתרחש לנגד עינינו, והסחף הלאומני, הבורות לגבי מהי דמוקרטיה בעלת איזונים ובלמים, והקנאות המשיחית והדתית התומכת ברוצחים כמו יגאל עמיר, עמירם בן אוליאל וברוך גולדשטיין מרימים ראש, עלינו לזכור כי יהודית (הכוונה ללאום היהודי ולא לדת) ודמוקרטית יכולות לדור יחדיו, ולאומיות וליברליות לא רק שעולות בקנה אחד אלא נגזרות זו מזו.
לכן, אחת ממטרותיה של הציונות, מלבד המשך העשייה והיצירה בארץ הזו, היא המאבק הנחוש ללא פשרות במכחישי הציונות, באלה הדוגלים ברעיון העוועים של מדינת כל אזרחיה. על פי הרעיון הזה המיעוט הערבי ייהנה לא רק משוויון זכויות במישור הפרטי, אלא אף משוויון לאומי, מה שמאיין את מדינת הלאום היהודי ומעמיד בסכנה את כל המפעל הציוני.
הנזק העצום מניסיון ההפיכה המשטרית של כת הביביסטים אינו רק בביתור הרקמות החיות של החברה הישראלית ובפגיעה קשה, עזת מצח ובלתי אחראית בלכידות החברה, בביטחונה ובכלכלתה. הנזק מתבטא גם בפגיעה בלגיטימציה של ישראל להיאבק בנחישות על אופייה הלאומי. התרמית שמנסה להשריש בנו נתניהו כאילו רק תומכיו נמנים עם הימין וכל מי שמתחלחל משקריו הוא שמאלן, יוצרת רושם כאילו כל הימין הוא פנאטי, קנאי וחשוך, ההפך הגמור ממה שמייצג הימין הלאומי הליברלי מבית מדרשם של ז’בוטינסקי ובגין. הפגיעה הזו בתדמיתו של הימין היא שמקשה על עמידה איתנה, על הצבת קיר ברזל נגד הנטיות האובדניות של “מדינת כל אזרחיה”, שמטרתן היא לבטל למעשה את קיומה של ישראל ולהעניק ללאום הערבי שכבר זכה ל־20 מדינות במרחב המזרח התיכון להשתלט על כבשת הרש היהודית.
לכן, כדי להילחם ברעה החולה הזו עלינו תחילה לבדל ולהבחין בין ימין לאומי ליברלי שפוי ובין “ימין” קנאי של פולחן אישיות חלול, משסה, מרעיל ומפלג. אסור לימין הלאומי הליברלי לשכוח, כי מעבר לקרב על הדמוקרטיה, עליו גם לבסס את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.