במערכת הבחירות של ספטמבר 2019, נתניהו צידד בהסכם הגנה רשמי עם ארצות הברית, והנשיא דאז דונאלד טראמפ אף צייץ שסיכם עם נתניהו לדון בנושא לאחר הבחירות. לא היה דיון כזה. מאז ההתקפה הנפשעת של חמאס והגי'האד ותקיפות חיל האויר על התשתיות הצבאיות והאזרחיות שלהם בעזה, ארצות הברית פועלת כמי שיש לה הסכם הגנה עם ישראל. לפעילות הזאת יש יתרונות וחסרונות. בשלב הזה, היא באה לידי ביטוי בעיקר במשוואה של הרתעת איראן וחיזבאללה תמורת מגבלות על הפעולות הצבאיות בעזה ומעורבות בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל.
היום ה-11 | נמשכים השיגורים בדרום ובמרכז, צה"ל הגיב לירי הנ"ט בצפון
מערכת הביטחון במסר לממשלה: לבחור את המאבקים עם ארה"ב כרגע
ביקור של נשיא אמריקאי באזור מלחמה הוא נדיר למדי בשל שיקולים ביטחוניים ומדיניים. הוא נועד לשגר מסרים לאויבים ולידידים כאחד. בפברואר האחרון, לרגל מלאת שנה למלחמה באוקראינה, ביידן ביקר בקייב כדי להמחיש את מחויבות ארצות הברית לסייע לאוקראינה במלחמה ולהמשיך לגייס לשם כך את מדינות אירופה. נתניהו הזמין את ביידן לביקור ואחרי שבלינקן הכין אותו והושגו כמה הסכמות בסיסיות עם ישראל, ביידן החליט לבוא לארץ אבל גם ייפגש עם מנהיגים באזור, ישמיע להם וישמע מה שיש להם להגיד על המלחמה וסיומה.
ביידן הציג את המדיניות האמריקנית בנאום לאומה, בראיון עומק שנתן לרשת הטלוויזיה סי.בי.אס. ובשיחה שהייתה לו עם מנהיגי יהדות ארצות הברית. המטרה האסטרטגית העיקרית של ביידן, וגם הביטוי המובהק ביותר של ברית הגנה, היא הרתעת איראן וחיזבאללה מפני חזית שניה בצפון, מצידם אבל גם מצד ישראל. ביידן אינו מעוניין במלחמה אזורית נוספת לזו שמתנהלת באוקראינה ועוד בשנת בחירות לנשיאות ארצות הברית. לשם כך הוא הזהיר אותם, שלח שתי נושאות מטוסים, אחת מול לבנון והשנייה למימי המפרץ הפרסי ו-2,000 נחתים. נודע שביידן העביר מסרים מאיימים ישירות לאיראן גם באמצעות גורם שלישי. כישלון ההרתעה האמריקאית יעמיד במבחן קשה את אמינותה כמעצמת-על.
ביידן הגדיר את חמאס והג'יהאד כארגוני טרור שגרועים מדעא"ש, והוסיף ששניהם מהווים סכנה לביטחון הלאומי של ארצות הברית ולעולם. הוא רואה אותם כמי שמשתייכים לציר הרשע של איראן, רוסיה וסין שמאיים על מעמד ארצות הברית בעולם. לכן, צריך להשמיד אותם. אם יש בכלל ויכוח, הוא על אמצעים ולא על המטרה.
כדי לשפר את אורך הנשימה הצבאית של ישראל, ביידן שלח רכבת אווירית עמוסה בחימושים מתקדמים וציוד. אחרי הביקור בישראל, הוא מתכנן להגיע לירדן, לפגישות עם נשיא מצרים סיסי, מלך ירדן עבדאללה וראש הרשות הפלסטינית עבאס. הוא ידון איתם במטרות המלחמה של ישראל וארצות הברית ובפיתרון ערבי אפשרי לרצועה אחרי המלחמה. יתכן שייסע גם לסעודיה כדי לבדוק גם את המעורבות שלה בפתרון ולנסות להציל את הנורמליזציה עם ישראל.
בנוסף למטרות האסטרטגיות, ביידן ואנשיו הציגו מטרות טקטיות: מאמץ ישראלי לצמצם פגיעות באזרחים ומענה לאסון ההומניטרי בעזה. ברור שחמאס ישתלט על כל סיוע שיגיע לעזה או יקבע איך לחלק אותו. בלינקן אמר שאם כך יקרה, ארצות הברית תמצא תשובה נאותה. זו היא גישה די נאיבית לחמאס ולג'יהאד. כדאי להזכיר לביידן ולאנשיו, שאם חמאס והג'יהאד גרועים מדעא"ש, הטיפול הצבאי בהם לא יכול להיות פחות מזה שהופעל נגד דעא"ש. לא שמענו אז התייחסות למשברים הומניטריים בעיראק, סוריה או אפגניסטן שנגרמו כתוצאה מהתקפות אמריקאיות.
המחווה ההומניטרית קשורה לשאיפה של ארצות הברית לאפשר לאזרחיה הפלסטינים לצאת מעזה דרך מעבר רפיח ולשחרר שבויים וחטופים שהם גם אזרחיה. מן הראוי להזכיר לביידן ולאנשיו את הפתגם האמריקני הוותיק: "אין ארוחות חינם." ישראל צריכה לעמוד על כך שסיוע הומניטרי יינתן רק בגין תמורות הומניטריות הולמות של חמאס והג'יהאד, למשל, שחרור נשים, ילדים וקשישים שבויים וחטופים, ולא רק אמריקאיים.
המלחמה בחמאס ובגי'האד מייצגת היטב ברית הגנה בין ישראל לבין ארצות הברית, ואם אכן שני הארגונים הנאצים האלה יושמדו בלי חזית שניה בצפון, היא גם תחזק אותה בלי מעשה פורמלי.
הכותב הוא מומחה ליחסי ארצות הברית ישראל באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.