המלחמה בעזה תפסה את טורקיה בעיצומה של אווירת פיוס והפשרה עם מספר שחקניות באזור: מצרים, סעודיה והאמירויות, וגם ישראל. גם מול המערב, ובעיקר ארצות הברית והאיחוד האירופי.
היום ה-26 | צה"ל בפאתי העיר עזה: "לקראת חודשים של לחימה"
מתמרנים תוך כדי תנועה: תכניות צה"ל לפעולה הקרקעית השתנו משמעותית
הקולות הנשמעים מאנקרה חיוביים יותר, כולל אישור הצטרפותה של שוודיה לנאט”ו. אפילו האווירה בין טורקיה ובין יוון חיובית מתמיד.
ה בעת, הסוגיה הפלסטינית, ורצועת עזה בפרט, חשובה מאוד לטורקיה. בימים הראשונים למלחמה בעזה הטון שנשמע מצד ארדואן היה מרוסן, אולם ככל שעברו הימים, וגברו המראות של הנזק לנפש ורכוש בעזה, קולות הביקורת כלפי ישראל הוחרפו. כך גם כלפי ארצות הברית, לנוכח תמיכתה החד־צדדית בישראל, אליבא דאנקרה, ושיגורם של כוחות אמריקאיים לאזור. טורקיה הציעה את שירותיה לתיווך בסוגיית החטופים, אולם הזירה נתפסה על ידי קטאר ומצרים.
במקביל, ארדואן שוחח עם בכיר החמאס איסמעיל הנייה, שעל פי דיווחים שונים (שהוכחשו) התבקש לעזוב את איסטנבול שבה שהה עם פרוץ המלחמה (“פרוצדורה” שכיחה בקרב מדינות המארחות בכירי חמאס, כקטאר). מקורות פלסטיניים עלומים הביעו אכזבה מהתגובה הטורקית המרוסנת לפי שעה. אין להתרשם מכך יתר על המידה, אולם זה מעיד על האינטרס הפלסטיני, מצד חמאס בעיקר, להחריף את המדיניות הטורקית כלפי ישראל.
ככל שחולפים הימים המדיניות הטורקית מתמקדת במשבר ההומניטרי ברצועת עזה ובהחרפת הביקורת כלפי ישראל, כולל האשמות מצד ארדואן שתקיפותיה של ישראל משולות לרצח עם. אלו חלחלו גם לרחוב, והפגנות נרחבות התקיימו נגד ישראל. ארדואן, שניסה בימים הראשונים ללחימה למקם את עצמו בעמדת תיווך, בדומה למה שעשה במלחמה באוקראינה, ויתר על כך לנוכח ההחרפה בלחימה ותחילת המהלך הקרקעי. הוא שב וקורא להפסקת אש מיידית, ומשגר סיוע הומניטרי לרצועה, בתיאום עם מצרים.
מהם הגורמים המרסנים את מדיניות החוץ הטורקית לעת עתה? ראשית, שמירה על שיפור היחסים עם שורה של שחקניות באזור, בדגש על מצרים והמפרץ, באופן שמשרת את האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של אנקרה. שימו לב לביקורו של שר האוצר הטורקי במפרץ בניסיון לגייס השקעות לכלכלה הטורקית שעדיין מקרטעת.
שנית, שימור תהליך הנורמליזציה ביחסים עם ישראל, באופן שמותיר ערוצים פתוחים. אומנם ארדואן הודיע ששיתוף הפעולה עם ישראל בתחום האנרגיה הופסק, וביקורם המתוכנן של שר האנרגיה ושלו עצמו בישראל בוטל, אולם גם לפני המלחמה ספק גדול היה אם ניתן אכן לקדם ייצוא גז מישראל, כפי שהטורקים רצו (מאוד). ושלישית, האינטרס הטורקי בעת הזאת הוא לשמור על האווירה החיובית מול המערב.
מהצד השני, ניצבת במלוא עוזה הסוגיה הפלסטינית. מדובר בסוגיה מרכזית מבחינת ארדואן – אידיאולוגית, מדינית ופנימית מול הציבור הטורקי. טורקיה תתקשה מאוד לעמוד מנגד ככל שהלחימה תימשך, ובמיוחד עם תחילת המהלך הקרקעי, והחרפת המצב בשטח. לפי שעה ארדואן לא פגע בדרג הייצוג הדיפלומטי, שהוחזר לדרג שגרירים עם תחילת תהליך השיפור ביחסים. הדיפלומטים הישראלים בטורקיה חזרו ארצה עוד לפני ההחרפה בגישתו של ארדואן עקב המצב.
האם טורקיה, נוסח 2023, תצליח לשמר את השיפור ביחסיה עם ישראל? קשה מאוד להעריך והרבה תלוי בהחלטותיו של ארדואן, ובהתפתחויות בשטח. הניסיון למצב את טורקיה כשחקנית מרכזית סביב הפעילות המדינית באזור כשל, לפחות לפי שעה. לישראל יש אינטרס לשמור על ערוצים פתוחים למרות ההתבטאויות הקשות מצדו של הנשיא הטורקי, והאווירה המתלהטת ברחוב. התגובה הטורקית, כפי שתיארנו, לא הפתיעה את ישראל, שלאורך כל הדרך, במהלך תהליך השיפור ביחסים, תהתה אם וכיצד ישרדו משברים באזור, ובדגש על הזירה הפלסטינית.