42 ימים טרופים, לילות עם שינה מופרעת, ואינסוף מחשבות מטרידות על העתיד לבוא, חלפו מאותה שבת שחורה של השבעה באוקטובר. נדמה שאין מספיק מילים כדי לתאר את גודל הזוועה, ומנגד – שנאמר כבר הכל. לצד כל אלו, ניצב המתח המייסר בין הניסיון ההישרדותי לשוב לשגרה, לבין ההבטחה לא לחזור למה שהיה כשהחטופים עדיין בשבי חמאס. וחוזר חלילה. בדיוק בגלל זה קשה מנשוא לדון על הזירה הפוליטית שכאילו נדחקה הצידה, אך באותה נשימה זו חובתנו כדור העתיד, שמקווה למדינה טובה הרבה יותר ביום שאחרי.
צה"ל ממשיך לפעול בעזה; חמישה מחבלים חוסלו הלילה בשכם | עדכונים שוטפים
"קריאות ברורות לאלימות": אילון מאסק מגיב לטענות לאנטישמיות
השבוע פרסמו חברי ועדת החוץ והביטחון חברי הכנסת דני דנון מהליכוד ורם בן ברק מיש עתיד מאמר בעיתון הוול סטריט ג'ורנל, ובו עשו את מה שאף חבר מטבחון, קבינט או ממשלה רבתי לא עשה מתחילת המלחמה באופן חד וברור – לדבר על הסוגיה הפלסטינית בשש שאחריה. כמובן שהמטרה היא למוטט את שלטון חמאס, על זה אין עוררין. סימן השאלה נוגע למה שיעלה בגורלם של אלו שכן יישארו ברצועה, ולא יהיו משויכים לאי אילו ארגוני טרור. לא מן הנמנע שהיכן שלא יהיו, ימשיכו לדרוש ברעתנו כמובן.
חברי הכנסת דנון ובן ברק הציעו במאמרם מודל של פינוי מרצועת עזה מרצון, באמצעות תוכנית מוסדרת שתאפשר למדינות אחרות לקלוט את הפליטים הללו ולהעניק להם חיים טובים יותר. כך, על פי התכנון, תוכל מדינת ישראל להתמודד עם השליטה העתידית ברצועה, ובו זמנית להדוף מעט ביקורת מהעולם בדבר הרג חפים מפשע.
לדיווח הזה על החבירה בין שני גורמים שונים מאוד האחד מהשני מבחינה פוליטית, מצטרף פרסום נוסף, גם הוא נושא את שמו של דנון. בחמישי נחשף ב'כאן 11' כי חבר הכנסת פנה לחברי מפלגתו בבקשה לייצר בלוק חוסם, שמטרתו למנוע מראש הממשלה בנימין נתניהו לסיים את המבצע בעזה לפני חיסול מוחלט של חמאס. בהמשך אף הוסיף שבמקרה כזה של הפסקת אש כפויה או נצירתה לפני השלמת המשימה, לא יישבו בשקט, כך לדבריו.
משני האירועים הללו ניתן ללמוד דבר אחד – הממשלה, כפי שהיא נראית, לא תאריך ימים. ולא בגלל שכולנו מצפים מהשדרה הבכירה ביותר לקחת אחריות ולהניח את המפתחות, בין אם זה יקרה ובין אם לאו. הממשלה מתקרבת אל תפוגתה מסיבה פשוטה: המלחמה הזכירה לרבים מחבריה שהם פשוט לא כל כך שונים בדעותיהם. האם חשבנו לפני כמה חודשים שחבר ליכוד וחבר יש עתיד יצליחו לחתום יחד על רעיון משותף? שנשמע על סדקים הלכה למעשה במפלגה שאחידות היה שמה השני? ההתרחשויות הטקטוניות הללו אינן אלא רעידות משנה, המתמזגות עם הלך הרוח שלנו ומבשרות על הבאות. נדמה שגם בממשלה, ובייחוד בקואליציה, מבינים שהגיע הזמן לקחת יוזמה, גם אם זה פחות טוב ליחסי הציבור של המפלגות שהם מייצגים.
ועד שיגיעו 120 נבחרי ציבור שנדע שלא ינומו ולא יישנו עבורנו, אזרחי המדינה, זה הזמן לחיבורים, רשמיים ולא רשמיים כאחד. זהו צו השעה לשכוח את צמד המילים 'משמעת קואליציונית', ופשוט לעשות. למצוא פתרונות, לחבר יכולות, להצליח לחשוב יחד מה עושים, ובעיקר לוותר על ויכוחים והתכתשויות פוליטיות. עם ישראל שבע מזה מזמן. עכשיו אנחנו רק מקווים שהחיילים שלנו יחזרו בשלום, ושהחטופים שלנו ישובו לביתם במהרה. גם אם כדי לעשות זאת, הקואליציה והאופוזיציה ייצאו בהצהרה משותפת של כולם יחד, על במה גדולה מספיק. יותר מזה אנחנו באמת לא צריכים.